יוזמת ז'נבה - מקורות וסקרים - מסמכים
כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מסמכים

רשמיים | לא רשמיים

גלגולה של יוזמה - על יוזמת השלום הסעודית

המפקד הלאומי- הצהרת העקרונות של עמי איילון וסרי נוסייבה (2003)

המפקד הלאומי (באנגלית- The People's Voice) היא יוזמת שלום חוץ פרלמנטרית אזרחית, שבראשה עומדים עמי איילון ראש השב"כ לשעבר מן הצד הישראלי וד"ר סרי נוסייבה מן הצד הפלסטיני.
מטרת היוזמה היא להשיג כמה שיותר חתימות על מסמך עקרונות שיוגש בסופו של דבר למנהיגי שתי המדינות. 
היוזמה החלה את דרכה בשנת 2002 והושקה באופן רשמי ביוני 2003. נכון למרץ 2005, אתר המפקד מדווח ש־253,741 ישראלים ו־161,000 פלסטינים חתמו עד כה על היוזמה.

מסמך ביילין- איתן (1997)

לאחר ההדלפה על קיומו של מסמך ביילין- אבו מאזן במרץ 1996, ביקש חה"כ מיכאל איתן מהליכוד להיפגש עם חה"כ ביילין והסביר לו כי מבחינתו החלום שכל א"י המערבית תהיה בריבונות שלנו אינו מעשי. מטרת הדיונים שהביאו לגיבוש מסמך ביילין- איתן היתה לאפשר הסכמה בין חלק מחה"כ של הליכוד והעבודה כדי להגיע לנייר משותף בעל תרומה חינוכית ופוליטית- מצד אחד מדובר בויתור טריטוריאלי משמעותי, ומצד שני אין חזרה לגבולות 1967, ואין הכרה ישראלית בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים. חשיבותו של מסמך ביילין- איתן היא בעצם קיום הדו-שיח בין הימין לשמאל בישראל על סוגיות הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומציאת מכנה משותף שהוא שלב נוסף בהסברת אופי הסדר הקבע לציבור הרחב: מצד אחד ויתור על השטחים שכבשנו במלחמת ששת הימים, ומצד שני- רוב המתנחלים נותרים על אדמתם ומסתפחים לישראל, ואילו ישראל אינה מכירה בזכות השיבה של הפליטים הפלסטינים.

מסמך ביילין- אבו מאזן (1995)

הבנות ביילין- אבו מאזן הציעו גבול חדש בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית, כשישראל מספחת כמה גושי התישבות אשר בהם חיים רוב המתנחלים, תמורת חילופי שטחים. ההבנות כוללות הסדרי בטחון למשך 12 שנה, פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים ללא הכרה ישראלית ב"זכות השיבה" וללא מימושה, והסדר ביניים לגבי ירושלים, מבלי לחלק את הריבונות בה עד לפתרון קבוע, ותוך מסירת ריבונות אקס-טריטוריאלית על הר הבית לפלסטינים. ההבנות לא כללו קביעה מפורשת לגבי סוף הסכסוך, אף כי הדבר השתמע מנוסחן.
ההבנות לא נועדו לפרסום ולא חייבו שום צד כיוון שלא נחתמו מעולם.