חלופות אחרות אינן בנמצא
כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חלופות אחרות אינן בנמצא

יורם גבאי

"הבנות ז'נבה" או "טייס אוטומטי" אלים – הדילמה היחידה
מאת: יורם גבאי – השתתף בעשור האחרון בשיחות רשמיות ולא רשמיות עם
הירדנים והפלסטינים.
1.12.03

בפרוס השנה הרביעית לאינתיפאדה, ברור לכולנו, שחלומות ההכרעה הצבאית של הישראלים והפלשתינאים נגוזו כלא היו ואפסה גם "התקווה" לפתרון כפוי מבחוץ, לנו ולשכננו נשארה הבחירה "המשותפת" להמשיך בקו האלים עוד 5 או 50 שנה או לבחור בחלופה הרלבנטית היחידה, הגלומה בהבנות ז'נבה.

במאמר זה אנסה לאפיין את התוצאות הצפויות מהמשך המצב הקיים, אלימות יורדת ועולה, הפסקות אש זמניות, פיגועים וכדומה, ואנסה להראות שאין בנמצא חלופה להבנות ז'נבה, אלא המשך עימות ארוך טווח "הטייס האוטומטי" האלים.
המחקר החדש של הפרופסורים צידון ואקשטיין מוכיח ומאמת מחקרים קודמים, האומרים, שהמשבר הכלכלי נגזר בעיקרו מן האינתיפאדה, אשר ללא הסדר פוליטי אנו רק בתחילתה (גם אם יהיו עליות וירידות מדי פעם), רמת החיים היחסית בישראל יורדת במהירות, שילוב של דעיכת הסקטור העסקי עם גידול בהוצאות לביטחון ולהתנחלויות, מדינת ישראל היא בתחילת הדרך של שקיעת החינוך, הבריאות ואיכות החיים, ובעיצומו של תהליך גידול העוני והמצוקה , על תרבות ורוח אין כבר מה לדבר.

הדעיכה הכלכלית היא החלק הקל של שחיקת החברה הישראלית, אנו הופכים לחברה אלימה בלתי סבלנית, מדרג השלטון, דרך החברות העסקיות ועד היחסים בין פרטים, אנו עוברים מחברה המנסה לקדם נושאים בשכנוע פתיחות ופשרות, לחברה המבצעת הכל באגרסיביות, כפייה וחוסר ההתחשבות. "היחס" לפלשתינאים עובר לתוך החברה הישראלית, אנסה להראות זאת בכמה תחומים:

1. האם היינו מאמינים שבשנת 2000, לפני האינתיפאדה, היתה יכולה להיות ממשלה אשר תקצץ בחקיקה באופן חד צדדי, ללא שקיפות, ללא מחקר וללא מידע, רבע עד שליש מזכויות הפנסיה של השכירים? האם מישהו מן העובדים יודע בכלל על מה מדובר? מהלך דומה נעשה בתחום השכר.

רבים תומכים ברפורמה בפנסיה, האם ראוי היה לעשותה באופן שהיא נעשתה?

2. האם לפני 4-5 שנים, היינו מרשים לעצמנו לפגוע חד צדדית ובעוצמה רבה בקבוצות כמו קשישים, נכים ועיוורים במסווה של הרפורמה בשוק העבודה? האם היינו מסוגלים רגשית ונפשית ליכפות מהלך חד ומהיר נגד משפחות חד הוריות ומובטלים, ללא תהליך הדרגתי, מתוכנן, מגובה במחקר ובפרוייקטים אמיתיים של הסבה מקצועית ? ספק!

3. האם לפני שלוש שנים היינו מתירים למתנחלים לגזום עצי זית לפלשתינאים והאם היינו מפנים אזורים שלמים מן "הילידים" ובתיהם (אזורי חיץ, ואזורי גדר ההפרדה), האם היינו מפעילים פצצות 

אלומות, היורות במקום אחד ופוגעות במקום אחר, הנסיבות אולי מחייבות אותנו לעשות זאת, האם נשאף להתמיד בכך עוד עשרות שנים?

4. האם לפני חמש שנים היינו מעלים על דעתנו להקים יחידות של ציידי עובדים זרים, אותם הבאנו לכאן כצמיתים בתחילת שנות ה- 90, האם "היה לנו לב", לסלק משפחות עם ילדים שגרו כאן חמש עד עשר שנים וכלל לא הכירו את ארץ מוצאם.

5. האם לפני עשור היינו מסתכלים באדישות, בחיי תרבות קורסים, סל בריאות מקוצץ אפקטיבית ומערכת חינוך העוברת שנים- עשר קיצוצים ועוד ידה נטויה.

6. מעל חמישים שנה קיימו הממשלה והסקטור העסקי דו שיח עם ההסתדרות, לראשונה אנו שומעים על ניסיונות חקיקה, המבטלים אפקטיבית את זכות השביתה, וההזדהות בין איגודי העובדים, האם מטרתנו לתת כוח אין סופי ובלתי מוגבל לפקידות הממשלתית ולקרטלים העסקיים?

אנו נדהמים לעיתים מעוצמת העוינות של הגויים אלינו, ודאי שלאנטישמיות יש חלק בכך, ראוי שנעזר גם במראה ובעיקר נצפה את המשך המגמה בעתיד.

הבנות ז'נבה
הבנות ז'נבה מבטאות לדעתי את סיכום ההסכמות האפשרי היחידי, בעימות בין ישראל לפלשתינאים וממילא מודל השלום יתבסס היום או בכל נקודת זמן בעתיד, על הסכמות אלה, עם שינויים קלים לכאן או לכאן.

אנסה להוכיח זאת בארבע נקודות ההסכמה העיקריות של ההסכם:

1. פתרון בעיית הפליטים ללא "זכות שיבה" - אין בנמצא ציוני ישראלי אחד, אשר יסכים למימוש זכות השיבה של הפלשתינאים לשטח מדינת ישראל. לכל, עם זאת, ברור שפתרון בעיית הפליטים הוא הכרחי.

הבנות ז'נבה מוצאות את הפיתרון המוסכם לדילמה זו ומגדירות את הפתרון, המהווה תחליף מלא
לכל החלטות האו"ם בנושא.

2. גבולות 67 עם חלופי שטחים אחד לאחד - קיים קונסנסוס בינלאומי מוחלט (מפת הדרכים, ההצעה הסעודית, הקורטט כולל רוסיה האו"ם, אירופה ובמידה רבה ארה"ב) שהסכם שלום ישראלי פלשתינאי יכלול נסיגה לגבולות 67' עם חלופי שטחים סימטריים, ממילא לא ימצא פלשתינאי שפוי אחד, אשר יסכים לפחות מכך. הבנות ז'נבה מתרגמות נתון זה, להסדר עם חלופי שטחים, המבוססים על שיקולים דמוגרפיים, ביטחון, רצף טריטוריאלי והגיון פוליטי.

3. נושא ירושלים- הפשרה בנושא ירושלים נתקבלה כבר בקמפ דיויד, היא משאירה בידינו את כל
השכונות היהודיות "ומוציאה" מאיתנו את השכונות הערביות. הרובע היהודי והכותל, יישארו
שלנו.

4. פיצויים לפליטים - הסכם ז'נבה מוצא פתרון מודלי נאות, קרן פיצויים בינלאומית לפתרון הבעיה
וקליטת פליטים שירצו בכך בכמה ממדינות העולם. ישראל היא שותפת זוטרה ואוטונומית בפתרון.
היקף המקורות הכספיים, יקבע בסופו של דבר את המשוואה, לפיצוי הפליטים והארצות המשכנות
אותן.

הבנות ז'נבה הן סיכום האקסיומות, אשר היו ידועות תמיד, לכל מי שעיניו בראשו, הן תואמות את
השלום עם מצרים (שלום מלא תמורת כל השטחים) ואת סכויי השלום עם סוריה (שלום תמורת
רמת הגולן והחלקים הקרקעיים של צפון מזרח הכינרת) חלופה אחרת, אין.

סיכום ומסקנות
הדילמה של כל ישראלי היא פשוטה וקשה כאחד, האם להמשיך את העימות האלים ללא גבול (עם עליות וירידות) ולשחוק את הכלכלה, החברה, החינוך, התרבות והדמוקרטיה הישראלית, תוך יצירת עוינות בינלאומית מקיר אל קיר או ללכת למהלך של סיכונים וויתורים, בתנאי אי וודאות אך עם סיכוי לשלום לנו ושכנינו.

אני מעדיף את חלופת הסיכוי המתבטאת "בהבנות ז'נבה", על חלופת "הטייס האוטומטי" האלים, אשר תוצאותיו ניכרו בעבר ברודזיה ודרום-אפריקה (בעימות עם השחורים). הבחירה קשה, חלופות אחרות אינן בנמצא.