באין ממשלה
כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

באין ממשלה

יוסי שריד

באין ממשלה
יוסי שריד 14.10.03

אני לא הייתי שם במעמד החתימה על מה שנקרא 'מסמך ז'נבה', ועל כן יותר קל לי ללמד עליו סניגוריה, מבלי שהנחתום הוא שמעיד על עיסתו.

אין מסמכים מושלמים, אני מכל מקום, לא הכרתי. אבל זהו מסמך טוב ומועיל, שבניגוד לכמה תחזיות ממעיטות ומבטלות הוא יישאר תמיד, עד בוא הסכם שלום הקבע עם הפלשתינים, נקודת ציון והתייחסות חשובה. למותחי הביקורת למיניהם, מימין וגם משמאל, אומר כי המבקרים הם לעולם נושאים ונותנים יותר טובים מהמעורבים עצמם. תמיד נדמה לך שאתה היית מנהל את כל זה יותר טוב, אבל אתה לא היית שם, מה לעשות. הם משולים, המבקרים הנרגנים, בעיקר מהשמאל, לשחקני ספסל שלו רק הם התייצבו על המגרש, כל המשחק היה נראה אחרת. אבל הם ישבו על הספסל.

מוזרה במיוחד היא דווקא המתקפה החריפה של אהוד ברק. ברק, בניגוד לחותמים
הפעם, גם נתן הכל וגם הקדיח את התבשיל. הוא, מצדו, טוען שלא נתן דבר, והוא בהחלט צודק. הוא לא נתן, כי איש לא לקח, כי המשא ומתן קרס, והסכם לא קם. במקרה שלפנינו מסרו, פחות או יותר, מה שברק עצמו הסכים בשעתו למסור, ולא יעזרו לו התחמקויותיו והתפתלויותיו, כי הוא לא הרשם היחיד של קורות העתים. גם אנחנו היינו שם, וגם אנחנו רשמנו.

'מסמך ז'נבה' היה הכרח המציאות. ממשלת שרון-מופז-ליברמן-לפיד-ביבי, איננה, ובמקום שאין ממשלה, מישהו מוכרח לקבל אחריות במקומה, גם אם לא באופן רשמי. כי אין חלל ריק במציאות ובמדיניות, ואם נוצר - הוא יתמלא. כאשר אין ממשלה והשביתות נמשכות - נכנס שמעון פרס לתמונה. כאשר אין ממשלה ושפיכות הדמים נמשכת - ייכנס מחנה השלום הישראלי לתמונה.

החלל הריק הוא חלל של ייאוש, אצלנו ואצלם. הייאוש מוליד מעשי ייאוש. המסמך החדש נותן שמץ של תקווה לישראלים ולפלשתינים, ותקווה היא האויבת מספר אחת של מעשי ייאוש אובדניים. אולי דווקא התקווה המחודשת הזאת מפחידה כל כך את אריאל שרון, שהגיב באופן היסטרי על 'מסמך ז'נבה', בניגוד גמור למנהגו עד כה. מחנה השלום מכיר תודה לשרון על יחסי הציבור המצוינים שהעניק ליוזמה החדשה.

כל הזמן מדברים על 'ויתורים'. מה שנראה לאחרים כוויתורים לנו נראה כשחרור, ברוך שפטרנו. ויתור על כל השטחים הוא שחרור ישראל ממשוגותיה, מהזיות השווא שלה, מעומס ביטחוני וכלכלי מיותר וכבד מנשוא. ועל הטענה שאין מוותרים על הכל מראש, עוד לפני משא ומתן, נביא את הדוגמה של מנחם בגין, שוויתר על כל סיני מראש והוא צדק, כי בלי ויתור מראש - גם הסכם שלום עם מצרים לא היה. ואם זיכרוני אינו מטעה אותי, אריאל שרון תמך אז במנחם בגין, ולא נחה דעתו עד שעקר משורש את כל ההתנחלויות ואת ימית
החריב עד היסוד.

רישמו לפניכם: כאשר ביום מן הימים ייחתם הסכם הקבע בינינו לבין הפלשתינים הוא יהיה במתכונת של 'מסמך ז'נבה', בשינויים קלים בלבד, או שלא יהיה הסכם לעולם, וחיי אדם ימשיכו להיחשב כאן כחיי זבוב.