כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

נאגי' שראב ל"אל קודס": האם הקמת מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי?

(07/05/2009)

"האם הקמת מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי?!"

מתוך "אל-קודס", 5.5.09, מאת: ד"ר נאג'י צאדק שראב (מרצה למדע המדינה מעזה)
תורגם על ידי אלעד דוניבסקי

למרות שהקמת מדינה פלסטינית הפכה לעניין שהינו אינטרס משותף עבור כל הצדדים הנוגעים ישירות בתהליך השלום וסיום הסכסוך הערבי-ישראלי, הרי שהיא עודנה רק חזון מדיני הזקוק לתרגום גיאוגרפי, מדיני ומשפטי. הקמת המדינה משלבת בתוכה מתודה של ניהול הבעיה עם מתודה של פתרון הבעיה, במובן זה שהקמת המדינה מאפשרת מסגרת לפתרון הסוגיות האחרות, ביניהן סוגיית הפליטים. שראב טוען כי המחלוקת היא על טיבה של מדינה זו, על גבולותיה, סמכויותיה, שלטונה ובריתותיה. זוהי מדינה על הנייר יותר מאשר במציאות. היא עודנה רק חזון מדיני שחייב לקבל ביטוי מעשי.
שראב מציג את השאלה האם יש לישראל אינטרס בהקמת מדינה פלסטינית? הסיבה לכך ששאלה זו עולה הוא רעיון "השלום הכלכלי" של נתניהו, ואי-הכרתו בפתרון שתי המדינות. התשובה לשאלה זו היא כן ולא באותו הזמן. מדוע כן ומדוע לא?

כן למדינה הפלסטינית

האופן בו ישראל תופשת את המדינה הפלסטינית הוא כמו דימוי שלה לגוף אנושי ללא רגליים או ידיים, או אפילו עצמות, שיאפשרו לה לחיות. כלומר, רק גוף, שמשימתו היא לנוח ולהתכלכל דרך אמצעים מלאכותיים, עליהם שולטת ישראל. גוף שאינו יכול לנוע, לצמוח ולגדול, ואינו יכול לבצע את משימותיו, כולל אלו הטבעיות. זו היא מדינה במובן הפורמלי והמילולי, מדינה מחולקת בתוך גבולות שאינם משלימים מבחינה גיאוגרפית. מדינה שתפקידה מסתכם באספקת מסגרת חיים למספר תושבים, שהפכו לסיכון ישיר על ישראל, וכי אין זה מועיל או בלתי אפשרי לגרש אותם או לשאת באחריות כלפיהם. לכן ישנו אינטרס לדון בישות וגורם שלטוני שיפרוש חסותו עליהם, ואין זה חשוב שיש לישות זו שם של מדינה, שלטון, ממשלה, וחבריה בעלי תארים פוליטיים כנשיא, ראש ממשלה ושר, שכן אלו עניינים פנימיים.

דרך ראייה רחבה זו של המדינה הפלסטינית יש לישראל אינטרס בקיומה של מדינה פלסטינית. דרך הקמתה רוצה ישראל להביא להסדר או לפחות לקבל אמדן בעניין מציאת פתרונות לסוגיות שלא ניתן לפותרן לפי ראות עיניה של ישראל, לדוגמת שיבת הפליטים הפלסטינים, אפילו שלא כולם יכנסו לתוך גבולות מדינה זו. דרך (הקמת) מדינה זו יתאפשר לישראל לחדור לעומק ליבו של הסדר האזורי הערבי, ולהשתלט בשלטון ללא מצרים על נתיביו.
ישראל תשיג יחסים נורמלים עם כל או רוב מדינות ערב, ודרכן גם עם מדינות עולם האסלאם, וכך תזכה בלגיטימציה האזורית לא רק כמדינה, אלא כמדינה הנוהגת בשרירות לב ונתפשת כמנהיגה בליבתו של אותו הסדר, המובל על ידי המשטר המזרח תיכוני הרחב. כך תיישם ישראל את המימד מרחיק הלכת של חזון השלום האימפריאליסטי שלה. הסכנה של מהלך זה מגיעה דרך בריתות חדשות שתכרות עם המדינות השכנות. לפיכך, אופציית המדינה הפלסטינית תאפשר לישראל רווחים רבים, ובאותו הזמן היא לא תפסיד שום דבר מוחשי, מפני שהמדינה הפלסטינית תוקם באזורי האוכלוסין, ובתוך גבולות קטנים מ- 20% משטח פלסטין, כלומר תוך איבוד כ- 25% מהשטח שהוקצה להקמת המדינה הפלסטינית לפי החלטה 181 המפורסמת של האו"מ, שבתוקפה קמה ישראל כמדינה. גישתה של ישראל מרחיקה לכת מכך ומבינה שהמדינה הזו לא תוכל לשרוד ולהמשיך להתקיים, אלא דרך חיבוק כלכלי שיתנו לה ישויות מדינתיות גדולות ממנה, כמו מצרים וירדן, ואפילו ישראל. עקב כך ביססה ישראל אופציה של כן ולא.

אופציית "לא למדינה הפלסטינית"

האופציה השנייה היא היעדר אינטרס ישיר ישראלי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית, שחלקיה משלימים זה את זה, כשאר המדינות. אופציה זו אינה מנוגדת לזו הראשונה, כפי שנראה ברגע הראשון. אופציה ה"לא מדינה" היא האופציה האסטרטגית עבור ישראל לפי הצהרות ראש ממשלת ישראל נתניהו ושר החוץ שלו, העומדים על התביעה ל(הכרה ב)יהדותה של המדינה העברית, מפני שהקמת מדינה פלסטינית ברת קיימא תהווה מכשול בפני זאת שישראל תמלא את תפקיד המדינה החזקה, המובילה, הנוהגת בשרירותיות כלפי סביבתה. היא תהווה מכשול בפני התפשטותה של ישראל באזור. אין לישראל אינטרס שתקום מדינה, שלא תבטיח שלא לקיים יחסים של בריתות מנוגדות ועוינות ביחס אליה. מדינה שלא תוכל להבטיח שלא תהיה בעלת ממשל אסלאמי, בעיקר לאור הצמיחה לה זוכה הזרם האסלאמי הקיצוני מבפנים. מהצד השני של המתרס, אין לישראל אינטרס שתקום מדינה דמוקרטית מתקדמת, שכן מדינה כזו תפריך טענה, האומרת שישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בתוך עולם מפולג של בריתות בין עריצים. מדינה כזו לא תיתפש כמדינת טרור אלימה, כפי שתופשים את העם הפלסטיני, שיהפוך את ישראל למדינה קטנה אותה ניתן יהיה לקלוט לתוך הסביבה הערבית והאסלאמית החיצונית, אם נביא בחשבון את גידול האוכלוסייה הפלסטינית בתוך ישראל. מכאן משתקפת זהותה של ישראל כמדינה, שלא תפיק תועלת מכוחה הצבאי בשל המרכיב האנושי, אלא במקרה אחד – אם היא תכחיד לגמרי (את הימצאות האזרחים הערבים בתוכה). בשל סיבות ונתונים אלו, אין זה אינטרס ישראלי להקים מדינה פלסטינית במובנה המדיני, החוקי והמנהיגותי, המקובל אצל מדינות.

אפשרות הכן והלא

זוהי האופציה הבלתי נמנעת עבור ישראל, שכן אין מנוס מהקמת מדינה פלסטינית. אין באפשרותה של ישראל למנוע את הקמתה של מדינה זו, מפני שהיא הפכה לעובדה קיימת, למציאות בינלאומית. מדינה פלסטינית הפכה להיות אינטרס לאומי אפילו עבור ארה"ב, כפי שנמסר מפיו של השליח האמריקאי לשלום, ג'ורג' מיטשל. לכן מנסה ישראל להקדים את הקמתה של מדינה זו, ולכפות מציאות על פני השטח, שתמנע את השלמת הקמתה של המדינה הזו, או שהיא תהפוך אותה למדינה חזקה בעלת פוטנציאל צמיחה, ותציב תנאים עבורה, כמו פירוז מנשק, ואיסור עבורה לבוא בבריתות בינלאומיות עוינות או מנוגדות לאינטרסים של ישראל.
נשאר רק לשאול עצמנו לבסוף האם קיומה של המדינה מהווה אינטרס משותף לכל הצדדים ברוצים בשלום. מה לגבי האינטרס של הפלסטינים לגבי קיום מדינתם? שאלה זו תיוותר כר לדיון. ננסה להשיב עליה במאמר הבא.