כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

עיתונאי פלסטיני בכיר: הפרשנות הבינ"ל להחלטה 194 ניתנה במתווה קלינטון

(06/04/2010)

עיתונאי פלסטיני בכיר: הפרשנות הבינ"ל להחלטה 194 ניתנה במתווה קלינטון אל-איאם, 6.4.2010

"אודות המדינה והשיבה" / חסן אל-בטל

הן הישראלים והן הפלסטינים מגמגמים במתן תשובה מדינית לשאלת השלום. בין שני ההיסוסים האלו ישנה השוואה - הבחירה האסטרטגית, שהינה בבחינת מעבר הכרחי. ישנו גמגום ישראלי במענה לשאלה על המדינה הפלסטינית; ישנו לעומת זאת גמגום פלסטיני במענה לשאלה על זכות השיבה הפלסטינית.

כדי לברוח מהשאלה על המדינה, אומר הפרשן לענייני ערבים צבי בראל ("הארץ", 5.4.2010) כי אינתיפאדה פלסטינית שלישית תערוב להצלת הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים ("הצלת ישראל מעצמה" תהיה דרך מדינה פלסטינית).

סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלסטיני, השיב ב"גמגום" בתשובתו לאותו עיתון, בראיון לרגל חג הפסח ב- 2.4. שאלה: מה בנוגע לפליטים? האם תכניתך (להקים מדינה פלסטינית) לוקחת בחשבון את הצורך לקלוט אותם בפלסטין? תשובה: באופן טבעי, אנחנו מכינים את התשתית לקליטת הפליטים. יש לפלסטינים זכות לשכן אותם בתוך מדינת פלסטין.התשובה של בראל הייתה בעברית פוליטית בהירה, ותשובת פיאד באנגלית מתורגמת לערבית. ללא עיכוב הוא הבהיר בערבית, כי זכות השיבה הפלסטינית תהיה באחריות של אש"פ, ולא של הממשלה, ותהיה בהסתמך על החלטה 194 של העצרת הכללית.

הראיס ערפאת, שהיה בבחינת "אבי" העם והמדינה, נתן ביטוי אפשרי ליישום זכות השיבה באופן כזה "שלא ייפגע בטבע הדמוגראפי של ישראל". לאחר פטירתו החשודה שבו הפלסטינים "לגמגם" במענה לשאלה, וענו בבהירות רבה יותר בתשובה לשאלה על המדינה הפלסטינית. המרחב הגיאוגרפי הפלסטיני, מהנהר עם הים, משמש כמטרה לשתי השקפות דמוגראפיות (הסכנה הדמוגראפית הכפולה: היהודית על מדינה פלסטינית, והפלסטינית על מדינת ישראל). לפי ההשקפה היהודית, לשון המאזניים הדמוגראפי נמתחת מהנהר ועד הים (כך חיים כמיליון ורבע פלסטינים בישראל כיום), ולפי ההשקפה הפלסטינית לשון המאזניים הדמוגראפית מתמצה במרחב שבין הנהר והגדר / "הקו הירוק" (כך חיים חצי מיליון מתנחלים יהודים בשטחים הפלסטינים, כולל בירושלים המזרחית).

קרוב לוודאי, שתשובת פיאד לשאלת השיבה באה מתוך ההשקפה כי תהיה זו זכותה (וגם חובתה) של המדינה הפלסטינית לקלוט את החלק מהעם הפלסטיני, שירצה לחיות במדינת לאום עצמאית. זאת, מתוך כך שהסכם אוסלו לא אפשר למהגרי 1967 ולפלסטינים של ה"נכבה" מ- 1948 לממש את זכות השיבה, אפילו לא לשטחים הפלסטינים הכבושים.

הפרשנות הבינלאומית הברורה ביותר להחלטה 194 ניתנה על ידי הנשיא ביל קלינטון בסוף כהונתו השנייה, כאשר מדרג או חילק את "זכות השיבה" לחמש אפשרויות בחירה או סעיפים: שיבה למדינה הפלסטינית, הישארות במקומות הימצאותם וקבלת פיצויים, אזרוח הפליטים הפלסטינים במדינות בהן הם פליטים, קליטה של חלק מהפליטים במדינות העולם ולבסוף קליטה של חלק קטן של הפליטים בישראל. אין ספק שלמדרוג או לסיעוף הזה ישנה זיקה לניסיון של ישראל לקלוט את יהודי העולם (והעולם הערבי) ואת יהודי השטחים הפלסטינים. כמו כן, יש לו זיקה מציאותית לחוק הבינלאומי בפרשנותו החדשה, הנשענת על כך שמדינת הלאום השלמה מהווה חלק גדול יותר מסך כל נתיניה.

תשובתו של סלאם פיאד לשאלה הובנה שלא כראוי בין הנוסח באנגלית לנוסח בעברית שתורגם לערבית, מפני שחובתה של ממשלה להניח תכנית למדינה הפלסטינית, שתיקח בחשבון קליטת פליטים מהגולה הערבית (בעיקר של פליטי לבנון הבלתי רצויים) לתוך המדינה הפלסטינית. הכרזת העצמאות של מדינת פלסטין מ- 1988 אמרה שהיא תהיה מדינת הפלסטינים באשר הם.

המדינות המודרניות בעולם של ימינו אינן קולטות את כל אזרחיהן. ישראל לא תגשים את שאיפותיה לקלוט את כל יהודי העולם, באותו אופן שפלסטין לעולם לא תקלוט את כל בני העם הפלסטיני. הסקרים אומרים שרבע מבני העם הפלסטיני בשטחים הפלסטינים שואף להגר מהם. אין ספק שיותר מרבע מהעם הפלסטיני בפזורה ובגלות מעדיף לחיות תחת הנתינות של מדינת לאום פלסטינית. מעניינת אותנו, ראשית כל, תשובת ישראל בנוגע לזכות להקים מדינה פלסטינית, לפני שמעניינת את ישראל תשובת הפלסטינים בנוגע ל"זכות השיבה". הסוס סוחב את העגלה...לא להיפך. זהו גמגום אחר!