כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

האני אל-מצרי, "אל-איאם": רוחות התהדיאה באזור: מבוא להסכם כולל או למלחמה כוללת?

(08/07/2008)

אל-איאם, 8.7.08
רוחות התהדיאה באזור: הקדמה להסכם כולל או למלחמה כוללת?

 מאת: האני אל-מצרי

האני אל-מצרי מתאר מספר מישורים בהם ישנה מאין "הפסקת אש" (תהדיאה):
1. המשך המו"מ הפלסטיני-ישראלי, למרות שהגיע לדרך ללא מוצא, והדיבורים שעודם נשמעים על השגת הסכם לפני סוף השנה.
2. המשך הדבקות ב"הסכם דוחה", למרות התנגשות המאמצים להרכבת ממשלת אחדות לאומית בשל המחלוקת על חלוקת התיקים בה.
3. דבקות בהמשך ה"תהדיאה" בעזה, למרות הסדקים ההדדיים, ולמרות ההתייחסות המזלזלת של ישראל כלפיה.
4. המשך המו"מ הסורי-ישראלי וההתכוננות להעברתו למו"מ ישיר, כשבתווך שיפור היחסים הסורים-צרפתים.
5. הרמיזה כי חוות שבעה יעברו לאחריות האו"מ.
6. המשך ההתנהלות מול התיק האיראני על בסיס השארת כל האפשרויות פתוחות. זאת, לצד הצהרת בוש על נסיגה מהאופציה הצבאית ומתן הזדמנות גדולה יותר לאופציה הדיפלומטית, לנוכח התגברות המאמצים הבינלאומיים, ובעיקר האירופיים, לעריכת עסקה כוללת עם איראן.
אל-מצרי שואל האם התהדיאה מהווה הקדמה לעסקה כוללת שתחתום ארה"ב עם איראן דרכה תכיר ארה"ב בתפקיד האזורי הגדל של איראן תמורת ויתור איראני על שאיפותיה ותכניתה להשיג נשק גרעיני? או שהתהדיאה היא בבחינת השקט שלפני הסערה, והיא לא אלא ניסיון אמריקאי-ישראלי לנטרל את הכוחות במזה"ת, בעיקר במישור הסכסוך הישראלי-ערבי במטרה לבודד את איראן מבנות בריתה בסוריה, חזבאללה וחמאס, מה שיקל על הידוק הסנקציות נגדה ועל פתיחת הדלת בפני פתרון צבאי, אם לא תיסוג איראן מתכנית העשרת האוראניום, מה ששם אותה על סף השגת נשק גרעיני.
קשה לפסוק בשאלה האם אנו קרובים יותר למלחמה כוללת או להסדר כולל, אך ברור שעד תום כהונת בוש יתבררו הדברים, סובר אל-מצרי. אם ארה"ב, או ארה"ב וישראל לא ינחיתו מכה על איראן, קשה להניח שתונחת עליה מכה, בין יזכה אובאמה ובין אם יהיה זה מקיין.

נראה שאיראן ובנות בריתה באזור, סוריה, חזבאללה ו"חמאס", הבינו ישנה חשיבות רבה להרוויח זמן עד שתסתיים כהונת ממשל בוש, ולכן הם מגלים גמישות מסוימת מבלי לשלם מחיר, בין אם במישור המו"מ הסורי-ישראלי או כדי לאפשר את "הסכם דוחה" או את הסכם הפסקת האש בעזה, וזאת מפני שסיום כהונת ממשל בוש ללא מכה צבאית על איראן, סוריה, לבנון או עזה תשפר את עמדת "הברית האיראנית".
ישראל היא זו שמסיתה לעבר הטלת סנקציות קשות נגד איראן. אם הסנקציות לא יצליחו לעצור את תכנית הגרעין, הרי שישראל תעודד ותתכונן למלחמה כנגד איראן, טוען אל-מצרי וממשיך בהסבר על פעולות אפשריות של ישראל לרתימת העולם למהלך, ולאפשרות שתתקוף את איראן בעצמה.
לדעת אל-מצרי, מדינות ערב הן המפסידות היחידות בכל המצבים האפשריים. אם איראן וארה"ב יגיעו לעסקה כוללת, ישלמו מדינות ערב מחיר מכיסן, מפני שאיראן תחלק את האזור עם ארה"ב וישראל על חשבונן.
אל-מצרי מעריך כי אם תפרוץ מלחמה הרי שזו תהיה כוללת, ורבות ממדינות ערב, בין אם ירצו או לא, תהוונה במה לכך. ישנם בסיסים אמריקאים במספר מדינות ערב שמצויות במחלוקת עם טהרן, וישנם שיעים הפזורים באזור וברחבי העולם, שלא יישארו מחובקי ידיים בעודם רואים את המדינה השיעית מתרסקת לנגד עיניהם.
אל-מצרי מסכם וטוען כי בהתבסס על מה שנכתב, הרי שהפסקת האש הקיימת ביותר מחזית אחת – אל לנו לפספס את הבנתה, שכן היא מבוא או למלחמה או לשלום, וזה תלוי בהתפתחויות הבאות, בעיקר בארה"ב ובישראל, אך על בסיס ההבחנה כי מדיניות ארה"ב נראית הססנית וניצבת בפני מבוי סתום ההולך ומחמיר באפגניסטאן, עיראק, סוריה, לבנון וישראל/ פלסטין.
ללא תכנית ערבית יהפכו מדינות ערב לכדור אותו יטלטלו הרגליים הנאבקות על עתיד האזור, ולא ניתן יהיה לטפל במשבר מתוך "התעלמות מהאויב הנוכחי (הכיבוש האמריקאי של עיראק והישראלי של פלסטין)" דרך ניפוח האויב האפשרי, שמגלמת איראן. התכנית הערבית יכולה להעסיק את הסכסוך האמריקאי-איראני לטובת מטרות מדינות ערב והאינטרסים הערביים. אל-מצרי חותם את המאמר בקביעה כי אם ישנו מאבק בין שני צדדים, עדיף באופן ברור עבור מדינות ערב לפעול תחת הגמוניה אמריקאית-ישראלית נפרדת ויציבה!