כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מה נאמר בפגישת סלאם פיאד עם שר החוץ הספרדי? מהי ההצעה המצרית החדשה לפיוס הפלסטיני? ומה חושבים על כך הפלסטינים? כל זאת בתקשורת הפלסטינית השבוע

(16/04/2009)

סיקור תקשורת פלסטינית 16.4.09 

פיאד למורטינוס: על "האיחוד האירופי" להוביל את פתרון שתי המדינות
סלאם פיאד אמר במהלך פגישה עם מיגל מורטינוס שקנה המידה להתקדמות במאמצי הקהילה הבינלאומית להצלת תהליך השלום, ומהימנותה של הקהילה הבינלאומית, צריך לבוא לידי ביטוי באילוץ ישראל לעצור את כל הבנייה בהתנחלויות, כולל בירושלים המזרחית, להפסיק את הפשיטות וליישם את "הסכם התנועה והמעברים" משנת 2005.
להלן מספר דברים שאמר פיאד למורטינוס: ההגנה על עתיד פתרון שתי המדינות מחייב את מדינות "האיחוד האירופי" לקחת את מושכות היוזמה במסגרת "הקוורטט" לטובת גיבוש מעשי של עמדה בינלאומית, שיש בכוחה ליישם את הפתרון; הקהילה הבינלאומית צריכה לתחקר את ישראל בעניין מחויבותה להקפאת הבנייה בהתנחלויות; דרישה שהאיחוד האירופי יגבש עמדה אחידה בעניין זה; הגיע הזמן שהקהילה הבינלאומית תיישם את אחריותה המדינית, החוקית והמוסרית כדי לשים קץ למדיניות ההתנחלויות של ישראל, שכן הדבר יוצר הכרח דוחק, באם הגורמים בעולם רוצים שמאמצי השלום שלהם יובילו להסדר שיהיה מקובל על העם הפלסטיני. (אל-איאם, 16.4)

"אל-איאם" חושף את נוסח ההצעה המצרית העדכנית לפיוס פלסטיני
המצרים הציעו להרכיב ועדה משותפת, שמטרתה תהיה יישום "מסמך ההסכמה והפיוס הפלסטיני", בהתאם למסמך שמסרו למחמוד עבאס לפני שעזב את מצרים בשבוע שעבר. "הועד הפועל" של אש"פ דן בהצעה והגיש תגובה כתובה למצרים. להלן נוסח ההצעה המצרית:
1. הרכבת הוועדה: הוועדה תורכב מנציגים של "פתח", "חמאס", הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, החזית הדמוקרטית, וכל גורם אחר שתהיה הסכמה לגביו.
2. סמכות הוועדה: ממשלת הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס תהווה את החסות המדינית, וכן תיתן את הכיסוי הכספי לוועדה.
3. המסגרת החוקתית: הוועדה מהווה מסגרת ביצועית ללא כל התחייבויות או זכאויות מדיניות. היא תתחיל את עבודתה מייד עם החתימה על מסמך הפיוס, ותסיים אותה אחרי עריכת בחירות והרכבת ממשלה חדשה.
4. משימות הוועדה: תשא באחריות של מימוש "הסכם קהיר להסכמה הדדית ופיוס" משנת 2009, שיתבצע בשטחים הפלסטינים, וזאת בתחומים הבאים:
א. ההכנה לבחירות לנשיאות ולפרלמנט, באופן בו הבחירות יתקיימו עד ה- 25.1.2010.
ב. בנייה מחדש של מנגנוני הביטחון הפלסטינים כך שלא יהיה בהם יסוד של השתייכות לפלגים פוליטיים.
ג. טיפול בסוגיית הפיוס הפלסטיני.
5. הוועדה תפקח על בנייתה מחדש של עזה בתוך שיתוף פעולה עם הגופים והוועדות המוסמכים לכך, ובהתאם למה שהוועדה תראה כרלוונטי לתחום זה.
6. הוועדה תפקח על הסיוע שיגיע לרצועת עזה מהמדינות והגופים השונים.

פובליציסטים פלסטינים פאסימיים לגבי ניסיונות הפיוס בין הפלגים
עבד אל-מג'יד סוילם פונה אל הפלגים הפלסטינים וטוען שמשחק ההסתתרות מאחרי האמת הפך גלוי ומביש. אין מי שמוכן להצהיר על כוונותיו ושאיפותיו האמיתיות. סוילם טוען נגד העיתונות הפלסטינית כמי שמשמיעה את אותם ביטויים הרומזים כאילו הסכם פלסטיני הוא דבר קרוב להשגה, בעוד הנסיבות והעובדות מעידים אחרת.
לטענתו, אופן ההתנסחות של הנושאים והנותנים בקהיר חסר דיוק ותועלת, והוא דומה יותר לנאומים חגיגיים. הוא עובר למתוח ביקורת על מה שמכונה על ידו "הסלונים הפנימיים", כלומר הדיונים של כל סיעה בתוך עצמה, ומסביר שבאלו אין כל תקווה וכי כולם פאסימיים. יש בין הפלגים חשדות, חוסר אמון ואין רמז לאופטימיות. בעיתונות מוצגים הדברים הפוך לגמרי. סוילם מתאר מציאות בה בכלי התקשורת ישנו גינוי נרחב לפעולות ישראל: בניית הגדר, ייהוד ירושלים המזרחית, סכנת הימין והגזענות, גניבת האדמות והמים, המצור, המגורשים, העוני והגבורה, המחסומים, המעצרים ועוד, ואילו ב"סלונים הפנימיים" לא מדברים על ישראל, תוקפנותה וכל הנ"ל. כן מדברים על רווחים, על משרדי שרים, שליטה על מוסדות וקונספירציות.
סוילם מפנה לפלסטינים מספר שאלות נוקבות כ"מדוע כל סדקים, כל ההונאה, הסתירות וההטעייה?"..."מדוע אנחנו לא דוברים גלויות עם עצמנו, ועם עמנו?"..."מדוע איננו מדברים גלויות עם בני בריתנו, ידידינו ויריבינו ואויבינו בדרך שתגן על זכויותינו, תגשים את כבודנו, תעגן את יחסינו ותחזק את האמון בינינו?"..."מדוע אנו מדברים על בניית עזה מחדש, כשאנו יודעים שהאינטרסים והג'ובים שלנו חשובים יותר מרעב האנשים ומערומיהם?"..."מדוע אנו מגנים בעיקשות על הדמוקרטיה והרפורמה, כשאנו שוקדים על התייחסות זה לזה בחוסר אמון, מאשימים זה את זה בכפירה, עורכים מעצרים, סותמים פיות ומאיימים ומתריעים?". (אל-איאם, 16.4) 

אליאס חרפוש כותב במאמר ("מה נותר מהתווך המצרי בין הפלסטיני?") ב"אל-קודס" כי המצרים, כמתווכים בין הפלסטינים, עסוקים עתה יותר בדאגה לגבי ביטחונם מאשר בתפקידם באזור, אותו יכולה לחזק הצלחה בתווך. בנוסף לכך הפלסטינים אינם ממהרים להגיע להבנה הדדית ביניהם, בין אם בתווך מצרי או בלעדיו. האידיאולוגיה הימנית השלטת בישראל מתירה לכל הצדדים לקחת נשימה לזמן מה, מתוך כך שהאופציות העיקריות לגבי הסדר, ובעניין כיבוד ההסכמים הקודמים או התחייבות כלפיהם, סתומות כעת בזכות נתניהו. הדבר מקנה לכל צד הזדמנות לדון שוב בעמדותיו ובענייניו המדיניים והביטחוניים הפנימיים. הדבר נכון לגבי מצרים והן לגבי "פתח" ו"חמאס". (אל-קודס, 14.4)