כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חסן עצפור, "אל-איאם": המו"מ המדיני והגירושין הפוליטיים

(21/08/2007)

חסן עצפור כיהן בעבר כשר וחבר פרלמנט ברשות הפלסטינית, והיה חבר בצוות המו"מ הפלסטיני מאז 1993, כולל השתתפות במו"מ בקמפ דיוויד 2000.

(תרגום מערבית- מטה יוזמת ז'נבה)

המו"מ המדיני והגירושין המדיני
זה לא סוד שהמו"מ על הסכם קבע במישור הפלסטיני כבר התחיל, בסגנון חדש, המתרכז במפגש הנשיא מחמוד עבאס עם רה"מ הישראלי אהוד אולמרט. יתכן כי צמצום העיסוק בסוגיה כעת לראש הפירמידה הפוליטית בלבד, עם הסתייעות באדם כזה או אחר- משמעותו כי הדיון בסוגיה אינו מחייב את פעולת המו"מ המסורתית, כמו זו שהתקיימה לפני ינואר 2001, מפני שהמסמך, הנמצא בידיהם, חותם את המו"מ בנוגע ליותר מ- 90% מהסוגיות. משום כך, שני המנהיגים פועלים לתיקון חלק מהנקודות, או לפיתוחן במידת מה, או לסיום הדיון בסוגיות לגביהן לא הסתיים הדיון בפועל בשלב המו"מ הקודם.

המשך המו"מ בין שני הראשים מהווה זרז חשוב עבור שניהם. הנשיא, אבו מאזן, מוצא כי הנסיבות סביבו מתאימות יותר בזמן הנוכחי. הוא סובר כך בעיקר מפני ש"חמאס", המהווה את הגורם המפריע מבחינה פוליטית מאז "המהפך" בבחירות ב- 2006, יצאה מהמגרש הפוליטי באופן סופי בשל "מהפך הדמים", ואין לה עוד מקום בעשייה המדינית, למרות כל הטענות המושמעות מעזה על לשון מנהיגי התנועה, או על לשון מנהיגיה מדמשק, שאין עוד לדבריהם השפעה, לא רק במישור הפלסטיני המדיני, אלא בסביבה האזורית כולה. האזור כולו אינו מושפע יותר מהמילים הנמלצות המושמעות מפי הנהגת "חמאס- דמשק". במישור העממי, למרות כל הזהירות הפוליטית לעת עתה, הידיעות אודות המו"מ על הסכם הקבע אינן בגדר "שיחת היום" בזירה הפלסטינית. העניין שעדיין נמצא בראש סדר היום הפלסטיני היא "הפיכת" "חמאס" ותוצאותיה על כל פרטיהן, המהוות לא רק "הפיכה" פוליטית בלבד, אלא מכלול ההתנהלות של "חמאס" מהווה הפיכה מסוג יחיד במינו כלפי התרבות והתודעה הפלסטינית. לפיכך כל הכתיבה הפוליטית הפלסטינית מתרכזת בהפיכה ותוצריה. בשל סיבה זו העם הפלסטיני לא מפנה מבט למישור המו"מ המדיני הנוכחי, למרות שזה קובע ביחס לגורל העם יותר מכל שלבי וסוגי המו"מ הקודמים. יתכן שחלק ממה שמרחיק סוגיה זו מהדיון הפוליטי, הוא שרוב הכוחות, הקבוצות הלאומיות, ארגוני החברה האזרחית ואישים לאומנים בעלי השפעה, סוברים כי המצב הקיים לא יוביל להסדר קבע או להשגת הסכם בין שני הצדדים, ושפגישת וושינגטון בנובמבר אינה אלא קישוט עבור המדיניות האמריקאית. יתכן שעמדות אלו, שמהוות ביטויים של אדישות פוליטית ביחס לתהליך המו"מ, לעומת "הפיכת הדמים", מהוות את אחת הסיבות לשקט המדיני שניתן לנשיא מחמוד עבאס, המתנהל הרחק מכל סוג של "לחץ" מכביד, שמהווה תופעה פוליטית רגילה במצבים כאלו.

מנגד, רה"מ הישראלי שורד פוליטית, ומאז הפיכת "חמאס" אפילו במידה מסוימת של רגיעה. אולמרט, שהיה על סף נפילה בעקבות השערוריות הפוליטיות והחברתיות שיוחסו לו ולעמודי התווך של ממשלתו, עומד היום יציב יותר, בזכות מעשי תנועת "חמאס", שהגישה לו שירות כמותו עוד לא ראינו, דרך כך שהיא גרמה לפילוג חריף בזירה הפלסטינית. "חמאס" הגישה לאומרט ביטחון בגבולותיו, יותר ממה שהיה בעבר, ובאופן שמהווה שינוי ביחס ל"דיבורים אודות התנגדות". המצב השורר היום הוא מידה רבה של שקט לגבי רצועת עזה, וזאת בשל התנגדות "חמאס" לפעולות ההתנגדות מתוך רצועת עזה ובתוכה, ובשל התנהלותם הביטחונית היום-יומית של מנגנוני "חמאס" בתוך הרצועה, והטרור המקיף נגד כלל הלאומנים הפלסטינים. אולמרט יצא מחדר ההחייאה הפוליטי בזכות הטיפול המיוחד המוגש ע"י תנועת "חמאס". משום כך הוא פנה חיש מהר למו"מ עם הנשיא מחמוד עבאס, כדי לסיים את שלבי הסדר הקבע. השיח של "חלק" מהפלסטינים הבא להפחית מערכו המדיני של המו"מ הנוכחי, הוא סוג של פאסיביות, שהיא אחת מתוצאות הפגיעה של הפיכת "חמאס". התקפת "חלק" מהישראלים כלפי אבו מאזן והחשבתם אותו כאחרון "הקיצונים" באש"פ היא סוג של מו"מ, מפני שהם בישראל יודעים שזוהי מערכת המו"מ האחרונה בטווח הנראה לעין מבחינה מדינית. משום כך הם לא מסתכלים על המו"מ בפאסיביות של "החלק" הפלסטיני, ובניסיון של "החלק" האמריקאי להפחית מתוצאות פגישת הסתוו הקרוב, (הנתפשת כ) פעולת מילואים במגרש המדיני.

משום כך, ההתבוננות בהתרחשויות הנוכחיות, הגירושין הפוליטיים המתרחשים במהירות מפליאה מ"חמאס" ויחד איתה, המו"מ הרגוע מאד בין הנשיא עבאס ואולמרט, המסרים הסוריים המרגיעים לישראל, האווירה האזורית הכללית, התכונה המציאותית בכוון החיפוש אחר "הישגים" כלשהם ועוד אבני מציאות כאלו אומרים כי הסתוו בוושינגטון יחשב כסוג של הפיכה מדינית מסוג חדש...שהרי ההפיכות המדיניות בין ישראל והפלסטינים אירעו בסתוו!!!