כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

שאול אריאלי מנתח את הסכם הפיוס הפנים פלסטיני והחלופות העומדות בפני אבו מאזן במאמר דעה ב"הארץ"

(20/05/2014)

עבאס מהלך על חבל דק

שאול אריאלי 20.05.2014

החייאת "הפיוס" בין החמאס לאש"ף על ידי מחמוד עבאס היתה לכאורה מהלך מתבקש להפעלת לחץ על ישראל לקיים משא ומתן משמעותי. אך בהעדר רצון של ממשלת ישראל לעשות זאת, יכול עבאס למצוא את עצמו ב"קוראלס" (נתיב הפרים בדרכם לשחיטה), המוביל אותו להסכם ולסבב של אלימות בעל כורחו, אלא אם כן יבטלו האמריקאים את "פסק הזמן" שכפו על עצמם.

עבאס רואה כבר חודשים רבים את חולשת החמאס, המבכה את החלטתו ההיסטורית ב–2006 להצטרף למערכת הבחירות, ואף לזכות בה. החיזוק שקיבל מאיראן, טורקיה, קטאר וממשלת מוחמד מורסי במצרים חלף לו. כל זאת בעקבות השינויים שעברו תומכיו, ובראשם מצרים, והתובנה המתסכלת, שאין הוא יכול לשלב בין החזקת השלטון להמשך ההתנגדות הצבאית לישראל. ממשלת האחדות היא מבחינת החמאס מפלט, שיאפשר לו להעביר מעליו את האחריות לניהול "הצרות" של הרצועה, ובראשן תשלום המשכורות ומשבר החשמל והמים.

עבאס, המבקש באמצעות הפיוס עם החמאס להחזיר את ישראל למו"מ על גבולות, תוך כדי שחרור אסירים והקפאת הבנייה בהתנחלויות, ובמעורבות אמריקאית נמרצת יותר, אינו מתכוון להגיע לכך בתנאים של החמאס. בשבוע האחרון הציב עבאס תנאים להכשלת המהלך, או בלית ברירה לקיומו תוך כדי גביית מחיר גבוה מהחמאס. בעוד החמאס עומד על כך שממשלת האחדות שתורכב בהסכמתו לא תכיר בישראל, שכניסתו לאש"ף תאפשר קשרים חדשים בעולם וכי יוכל לשמור על כוחו הצבאי — הרי שעבאס מכריז, כי "ממשלת האחדות תהיה ממשלת טכנוקרטים עצמאיים, שלא תמונה בידי הארגונים, תכיר בישראל, תתנער מטרור ותכבד הסכמים בינלאומיים".

עבאס לא פירסם עדיין את הצו הנשיאותי לתחילת ההתייעצויות להרכבת הממשלה, ועזאם אל אחמד, נציג הפתח לשיחות בעזה, נמנע מלקיים מסיבת עיתונאים עם סיום פגישותיו השבוע. מהלכים אלה של עבאס הם הליכה על "חבל דק". הוא עשוי להימצא מייחל לחידוש המו"מ, בשעה שישראל וארצות הברית עסוקות בשלהן. לא יהיה לו קל להסביר לציבור הפלסטיני — התובע את הפיוס זה שנים רבות, ועיקר המאבק בין החמאס לפתח מתקיים על תמיכתו — למה אינו משלים את המהלך.

גם אם מהלך הפיוס יושלם, כדי שעבאס יוכל לחזור ולפנות לאו"ם כמייצג את כל הפלסטינים בתחום "פלסטין בקווי 1967", שהוכרה כמדינה, כדי לאשר את חברותה בו, הסיכוי שאישור זה יינתן בלא שינוי דרמטי בעמדת החמאס, המוכר כארגון טרור, הוא קלוש.

בהעדר חלופה אחרת, עבאס עלול להיגרר לפעול בניגוד להצהרותיו ולעמדתו, השוללת אלימות, ולהרחיב את הסדק הראשון שצץ השבוע, בדמות אמירתו כי "מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לא ביצעו שום טעות בכל האמור להתחייבויותיהם הביטחוניות. כל פעולה צבאית נגד המתנחלים הישראלים או צה"ל התרחשה מחוץ לאזורי השליטה שלנו". כלומר, עבאס מגביל את אחריותו באופן מלאכותי ומיתמם ביחס לשטחי A ואולי גם B, אף על פי שהפיגועים בשטחי C מקורם בפלסטינים המתגוררים בשטחים אלה.

התפתחות תרחיש זה לא תשרת את הצדדים, למעט את מי שרואים באלימות הצדקה למדיניותם והזדמנות להשגת מטרותיהם בכוח. הסבבים האלימים של שני העשורים האחרונים הראו שזה לא קרה, והצדדים נאלצים להיענות להצעה האמריקאית לחזור לשולחן המו"מ. יש לקוות, שהאמריקאים ישכילו להניח את הצעתם קודם שתפרוץ אלימות.