כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ד"ר סמיח שביב, "אל-איאם": אין תחליף למו"מ

(25/08/2008)

"אל-איאם", 25.8.08
הרשות והמציאות העתידית, מאת: ד"ר סמיח שביב

מבט על מצבה הרשמי הנוכחי של הרשות הפלסטינית מראה כי היא נתונה במצב של דריכות רצינית לפני נקיטה בעמדות בעלות היבטים שונים. החלק הבולט ביותר הוא החלק התלוי במו"מ, ולסטטוס אליו הגיעו הדברים. החלקים האחרים תלויים בבחירות לנשיאות, בכינוס המועצה הלאומית הפלסטינית, והעמדה בעניין הדיאלוג הפנימי מבחינת התזמון וסדר היום שלו. המשמעות של מה שנדרש לגבי הדיאלוג הפנימי היא יצירה של פירוט עבור יוזמת הדיאלוג של אבו מאזן כדי שזה יתחיל.

בכל הקשור למו"מ, כפי שידוע מתוך ההצהרות הרשמיות הפלסטיניות והישראליות היינו הך, הדיונים עומדים במקומם, ההסכם עודנו רחוק מהישג יד, בעיקר בכל הקשור לשאלות הפליטים וירושלים המזרחית. כמו כן, ידוע כי הבחירה במו"מ כבחירה מדינית אסטרטגית פלסטינית תישאר במקומה, אפילו בצל התמשכות הצמיחה בהתנחלויות והשלמת בניית הגדר. ארה"ב מנסה לרכוש אמון במדיניותה בנוגע לסכסוך הפלסטיני-ישראלי. הניסיון שלה להוציא בכוח מסמך מדיני פלסטיני-ישראלי משותף יתקל בהתנגדות מצד הרשות, שמתנגדת למסמך שיהיה בדמות הצהרת עקרונות, מהלך שעשוי להיות כמו הצהרת העקרונות מ- 1993, שכן מהלך כזה כיום יהפוך לכחוש וייחתם באפיסת כוחות.

הדבר אותו מדגישה הרשות הפלסטינית הוא ההכרח להגיע להסכם כולל ומקיף, שיהיה בבחינת עסקה כוללת או שלא ייחתם דבר. מה שישראל עושה בפועל הוא אי-הגעה להסכמות כלשהן עם הרשות, ויתר על כן הפעלת לחץ עליה דרך מכלול כוונים. יתכן כי נכון יהיה לומר שהאסטרטגים של ישראל יודעים היטב שלאי-הגעה לפתרונות כלשהם עם הרשות יהיה חלק בהחלשתה, ויתרה על כן יחשוף אותה הדבר לסכנות התמוטטות.

יתכן שנכון לומר כי ישראל שבעת רצון מכך ש"חמאס" אוחזת במושכות ברצועת עזה, ומחזירה את הסדר המנהלי והמדיני בה, באופן שיערוב בעתיד להקמתה של ישות עצמאית ביחס לרשות המרכזית הפלסטינית. "חמאס" שולטת על רצועה שישראל אינה רוצה לחזור אליה, מייחלת לבודד אותה, להביא לאבדנה ולאבדן השפעתה עליה.

ובאותו הזמן פועלת ישראל להחלשת הרשות המרכזית באמצעים שונים, מדיניים, כספיים וכלכליים, בעודה יודעת היטב כי הצרה כזו של פעילות הרשות המרכזית מקדמת את התמוטטותה. מבין השאלות הקיימות כיום בזירה הפלסטינית כולה, בולטות השאלות הבאות:
א. מה יתרחש אם יגיע המו"מ לדרך ללא מוצא?!
ב. מה יקרה אם תסתיים השנה הנוכחית ללא תוצאות במו"מ? מהי החלופה?
ג. האם ישנה תכנית מדינית אחרת מלבד המו"מ, או לפחות שקולה כנגדה?
ישנם חששות אמיתיים בעניין החלופות המוצעות.

ברור שאין תחליף למו"מ. המו"מ לא ייעצר על ידי הצד הפלסטיני, מפני שעצירה כזו טומנת בחובה חסרונות עצומים, בעיקר במישור הבינלאומי, ובפרט בזה האירופי. אבל המשך המו"מ בצל חסימת האופקים, המשך ההתנחלות והשלמת הגדר, לאור הקושי לכנס את ועידת "פתח" ואת המושב החדש של המועצה הלאומית, כזו שיש בכוחה לחדש את עקרונות היסוד של הרשות – מו"מ כזה יביא להחמרה בחריפותן של המחלוקות הפנימיות, והחלשת המרכז המדיני בכללותו. לצד זאת יחמיר מצב המצור הכספי המונח על הרשות, אפילו עד כדי אי-יכולתה לשלם את משכורות עובדיה.

ההתמודדות עם ההתפתחויות הקרבות, שהינן קשות, כואבות ומסוכנות, היא אחריות לאומית כללית. זה לא יהיה מוגזם לומר כי עתיד הישות הלאומית הפלסטינית תלוי בהן, כך או אחרת. לא ניתן יהיה לעמוד בהתפתחויות ולשאת את משקלן, ללא התגייסות לאומית כוללת, שתעצב את פני האסטרטגיה העתידית במטרה להתמודד עם המציאות.