כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

פשעי הרגעים האחרונים- מהו אופק הלחימה נגד לבנון?

אשרף אלעג'רמי עבור "אלאיאם" (08/01/2006)

הנטיה הישראלית להחרפת סכסוכים דרך התוקפנות רק מתגברת לנוכח טבח קנא השני. לא מתקבלת הטענה שהפשע הזה נגרם כתוצאה מטעות, שכן הטעויות הישראליות הפכו לבסיס להתנהגות המלחמתית והתוקפנית של ישראל.
ביקורה של קונדוליסה רייס באזור ופגישותיה עם בכירים ישראלים מהווה את התזוזה הראשונה הרצינית בעמדות האמריקאיות, שדורשות עתה הפסקת אש וזאת למול הסירוב הישראלי המוצהר לקביעת מועד להפסקת האש, וכך נראה שההנהגה האמריקאית שוקדת על בניית מדיניות המקבלת השראה מתוצאות ועידת רומא לפתרון המשבר, אשר נוצר על ידי הפעולות הלוחמניות של ישראל ושל החזבאללה בשבועות האחרונים.
התבנית המדינית, אשר לגביה נערך הדיון, צריכה להיכלל בתכנית של החלטה בינ"ל הכרחית, שיפרסם האו"מ, ואשר על הכנתה שוקדת צרפת, ועל פי מה שפורסם באמצעי התקשורת אודות תוכן ההחלטה, הרי שצפוי שהיא תקרא להפסקת אש מיידית, חילופי אסירים, שיכללו את שני החיילים הישראלים ואת האסירים הלבנוניים, והקמת אזור מפורז מחוץ לישראל בדרום לבנון בין הגבול לנהר הליטאני שימצאו בו רק כוחות של צבא לבנון וכוחות בינ"ל רב לאומיים. ההחלטה כוללת הגדרה של הגבול הבינ"ל ובאופן ספציפי של חוות שבעא.
קיימות ידיעות שאומרות כי ישראל תיקנה במעט את עמדותיה בנוגע לפירוק המיידי של החזבאללה מנשקו, כשהיא קיבלה כשלב ראשוני את מסירת הטילים (של חזבאללה) לידי צבא לבנון ועמידה על כך שלא ימצאו לוחמי חזבאללה חמושים מדרום לנהר הליטאני בתנאי שהפירוק הסופי של החזבאללה מנשקו יסתיים בשלב מאוחר יותר. מתברר מכל המהלכים הבינ"ל שהכתובת הראשית להשבת היציבות והשקט לחזית הישראלית- לבנונית תלוי ראשית כל בכך שלא יתאפשר יותר לחזבאללה ליזום מהלכים של יצירת חזית חדשה, ודבר זה יתאפשר על ידי פירוק הארגון מנשקו מצד אחד והפרכת הנימוקים וההצדקות שבהן משתמש ארגון זה כדי לממש התנגדות לבנונית.
אם נביט על הדברים מזוית התוצאות בשדה הקרב, נוכל לומר כי ישראל לא הצליחה לנצח את חזבאללה ולגבי מאזן האבידות- האבידות הישראליות בנפש, ברכוש ובמורל גדולות בהרבה מאלו שהיא הסבה ללוחמי חזבאללה או לאלו שהסבה להנהגת הארגון וחבריו, אך יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מההרס הנורא, אשר פגע במדינת לבנון ובעם הלבנוני, אשר ספג מספר רב של הרוגים ופצועים, וזאת מבלי להזכיר את עקירתם של קרוב למיליון לבנוניים ממקום מגוריהם בתוך לבנון ומחוץ לה. אם זה לא נחשב ניצחון צבאי או הישג צבאי לישראל, אשר הכתימה את כבוד חייליה בבוץ הלבנוני במארון אלראס ובבנת ג'ביל, הרי שמן הזוית המדינית הפעולה הישראלית היא בבחינת חלק מהפעלת גורמי לחץ מקומיים, אזוריים ובינ"ל.
חזבאללה יכול לנכס לעצמו את היותו הצד הערבי היחיד שהשיג שחרור של חלק ארץ, השייך למולדת על ידי שימוש בהתנגדות מזויינת, היכן שכפה על ישראל לסגת בבריחה מלבנון ולהכריח אותה לבסוף לוותר על חוות שבעא בשל היותן סוריות או לבנוניות. כמו כן חזבאללה יכול להתגאות בשחרור בכוח של האסירים הלבנוניים הכלואים. אם אכן כך יתבצע שחרור האסירים, הרי שהמשוואה הנוכחית של שחרור האסירים שונה מזו שדיבר עליה נצראללה בזמנו, כשהתכוון לשחרר את האסירים הפלשתינים והלבנונים.
אין ספק שדבר זה יוצר תסכול גדול בקרב האסירים והעצורים הפלשתיניים, אשר פיתחו אופטימיות רבה מפעולת חטיפת החיילים הישראלים ומההצהרות והעמדות התומכות בפלשתינים, שנאמרו על ידי מי שנחשבים כמנהיגי האומה, וזאת בשל כך שבאופן טבעי הניצחון של חזבאללה נהפך לניצחון מקומי, במסגרת של השגת המטרות הלבנוניות.
אך האם זה מה שרצה חזבאללה להשיג? התשובה היא לא למחצה. כאשר ביצע את פעולת חטיפת החיילים הישראלים, לא ציפה חזבאללה שישראל תצא למלחמה מקיפה בלבנון. חזבאללה ציפה שיהיו קרבות המוגבלים לדרום לבנון, שתיכלל בהם התקפה ישראלית מוגבלת על עמדות חזבאללה. חזבאללה הכין עצמו היטב לאפשרות כזו, אך הישראלים הפתיעו במידת התכנון, הביצוע, הקשיחות והאומץ, וכך היה צפוי שפעולות הלחימה יסתיימו במהירות ושישראל תשאף לפעולת חילופי שבויים, שעל פיה יכפה חזבאללה את תנאיו וישחרר מספר רב ככל הניתן של אסירים פלשתינים ולבנונים, דבר שיחזק את מעמדו של הארגון, ויציב אותו לא כמפלגה מקומית לבנונית כשאר המפלגות, אלא כמפלגה אסלאמית, העומדת לבדה נגד ישראל בהפצת והעצמת כוח האסלאם הפוליטי בעולם הערבי.
כעת, כל הסכם שיכלול את פירוק החזבאללה מנשק וסילוקו מדרום לבנון, באם זה יתבצע במהלך אחד או בשלבים, יחזיר את חזבאללה או שיהפוך אותו למפלגה מקומית, אשר מהווה חלק מהמערך הפוליטי- עדתי בלבנון. חזבאללה ימצא עצמו מתחלק יחד עם תנועת "אמל", והמפלגה הקומוניסטית הלבנונית וצדדים אחרים הנאמנים לציבור השיעי בלבנון, בהרכב המפה הפוליטית של לבנון.
משמעות הדברים היא שזוהרו של הארגון יכבה אחרי תקופה לא ארוכה.
במה שנוגע לישראל, נכון לומר שישראל קיבלה מכה חזקה וכואבת, שבמהלכה נפגע מורל הצבא הישראלי וכך גם החברה הישראלית, אשר חלק ממנה חי את מצב המלחמה דרך החשיפה הישירה לטילי החזבאללה, אלא שהתוצאות המדיניות ישיגו בתווך הזמן הארוך יציבות מלאה בגבול הצפוני ויאפשרו לישראל להתפנות לפלשתינים, אשר להם אין היא מניחה לחיות בשקט, ואפילו לא מקלה בתוקפנותה כלפיהם במהלך המלחמה ההרסנית הזו. בכל מצב עומדת שאלה יסודית והיא מה יעשו הפלשתינים על מנת לעמוד נגד התכניות הישראליות אחרי שתתפנה ישראל לטפל בהם?
האם ישארו ללא הנהגה עד לרמה בה כל קבוצה, בין אם היא קטנה או גדולה, מקומית או אזורית, יכולה לדרדר לתהום את גורל ועתיד העם כולו, או שיכולים הפלשתינים לעמוד יחד בדאגה לעניינם, ולקחת החלטות אמיצות ומכריעות, שמהן עולה מירכוז של הבעיה בידי הנהגה אחת שיכולה לפעול מול העולם החיצוני ושינוייו?