כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ד"ר סמיח שביב, "אל-איאם": האפשרויות והחלופות

(18/10/2010)

האפשרויות והחלופות / מאת: ד"ר סמיח שביב

פורסם בעיתון "אל-איאם", 18.10.2010

ההנהגה הפלסטינית לומדת בימים אלה את האפשרויות הנתונות ואת החלופות לאור הנקודה אליה הגיע המו"מ כתוצאה מהעקשנות הישראלית והיעדר הלחץ מצד ארה"ב, בעיקר לאחר ההודעה על מכרזים לבניית יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בירושלים המזרחית.

הודעה זו הציבה גבול ברור למסגרת הזמנים בת החודש, שהקצתה הליגה הערבית לארה"ב, כדי שזו תפעיל את לחציה על ישראל במטרה לעצור את הבנייה בהתנחלויות ולחדש את המו"מ. כמו כן הציבה הודעה זו גבול לכל תקווה פלסטינית בדבר חידוש המו"מ.

אחרי חלוף 21 חודשים מאז עצירת המו"מ הישיר הגיעו הדברים לכדי קיפאון מדיני. החלו להופיע סימנים ראשונים המצביעים על מה שנראה כמו מתקפה מדינית ישראלית על דרך פעולתה של הרשות הפלסטינית, הפונה להפעלת לחץ על ישראל, ומנסה להגיע להסכם שלום מקיף, שכולל נסיגה ישראלית לגבולות ה- 4 ביוני.

מספר פלסטינים, ביניהם גם מובילי המו"מ ואלו שיצאו ב"מתקפת השלום הפלסטינית", הגיעו לכלל הבנה, שאומרת כי לא ניתן להגיע לכל תוצאות מוגדרות בצל ממשלת נתניהו וכי אין מנוס מהגדרה של מקורות הסמכות ולוחות הזמנים לכל מו"מ עתידי, בנוסף ליישום ההתחייבויות הקשורות ב"מפת הדרכים".יתכן ונכון לומר, כי האפשרויות שתבחן בקפידה ההנהגה הפלסטינית יחרגו מעבר לאפשרות להשקיע מאמץ נוסף לטובת חידוש המו"מ, הנמצא כעת במבוי סתום. יתרה על כן, הן יחרגו גם מעבר לאפשרויות נוספות שיעבירו אותנו מהמצב הנוכחי למצב אחר. המו"מ אינו מהווה יותר את הדרך היחידה והאסטרטגית. גם היציאה מהמו"מ אינה מהווה דרך שתוביל לישועה. יתכן כי האפשרות המסוכנת ביותר היא ההישארות במצב הקיפאון הנוכחי וההמתנה לבלתי ידוע.

המצב הנוכחי בו האופק נראה סתום מזכיר לנו מצב דומה שארע לאחר שיחות קמפ דייויד 2000. אז היציאה מהשיחות עברה דרך אינתיפאדה מזוינת, שתוצאותיה טרם נלמדו, ושהחלישה את אפשרויות הפלסטינים במקום לחזקן.

המצב הנוכחי שונה. במצב הנוכחי נוקטת ישראל עמדה כנגד הקוורטט ומנצלת מצב פנימי אמריקאי, הקשור בבחירות. היא מתגרה במשטר הערבי בכללותו, מזלזלת בפלסטינים וביכולותיהם, ומוצגת בתוך כל זה כמי שמכשילה את המו"מ ואת תהליך השלום. זאת, בזמן שקיים רצון פלסטיני, המסרב להיכנס לטריטוריה הצבאית ולמעגל האלימות. אך זה, באופן טבעי, אינו מונע ניסיון ישראלי מאולץ, השואף לגרור את הפלסטינים למעגל האלימות והתגובה האלימה לה, או לניסיון ליצור מצבי אנארכיה בתוך הערים והכפרים הפלסטינים.

אפשר כי הדבר הבולט ביותר בו מהרהרים הפלסטינים ברצינות במסגרת האפשרויות והחלופות הנתונות הוא ההכרח לתת את הדעת על המצב הפנים פלסטיני, והניסיון להחיות ולחדש את מנגנוני וגופי אש"פ. ההכרח הינו גם לבחון כיצד ניתן להתגבר על הפילוג הפנימי, ולנסות להגיע לחזון פלסטיני מרכזי דרך ועידה עממית פלסטינית, בה ישתתפו הנציגים ממדינות הפזורה, לצד נציגי העם הפלסטיני בפלסטין ובמדינות השכנות.

הדיון כאן יתרכז סביב הדרכים להרכיב את הוועידה הזו וסביב נושאי הדיון בה במטרה להניח את היסודות לכינוס מועצה לאומית חדשה בדרך שונה מזו של המועצה הלאומית הראשונה בירושלים ב- 1964 או מזו של המועצה הלאומית ה- 5 בשנת 1969, שהורכבה מנציגי הפלגים המזוינים.