כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

רג'ב אבו סריה, "אל-איאם": עתידה של עזה

(06/01/2009)

רג'ב אבו סריה כותב ב"אל-איאם", 6.1.09, כי ירי הטילים, אותו שואפת ישראל להפסיק דרך מבצע "עופרת יצוקה", אינו יכול להיפסק באופן סופי, אפילו אם ישראל תשוב לשלוט על רצועת עזה (אבו סריה לא מתכוון לכיבוש מחדש של הרצועה), אם לא יגובה הדבר בהחלטה בינלאומית. הפסקת ירי הטילים באופן מוחלט ללא החלטה בינלאומית תתאפשר רק על ידי כיבוש הרצועה וסריקה שלה משכונה לשכונה. ישראל אינה רוצה לחזור למה שמכונה הבוץ העזתי. אם כך, הרי שהימים הקרובים, בהם יקבע נוסח החלטת האו"מ, ותגובת "חמאס" כלפיה, הם שיקבעו את עתיד וגורל המבצע הקרקעי: האם זה יסתיים בגבולות השמירה על שליטה על עזה או שימשיך לכדי כיבושה מחדש.
רג'ב אבו סריה מתאר מספר תסריטים:
1. כניסת כוח בינלאומי וסיום המבצע הצבאי.
2. המשך המבצע הצבאי, וסיומו עם קבלת החלטה בינלאומית גם אם לא תהיה הסכמה לגביה, וזאת לצד כניסת כוח בינלאומי.
ישראל תעדיף מצידה להיות היא האחראית לביטחונה, ולטובת העניין תפעל "לקצוץ את הציפורניים" של "חמאס" מבלי להפילו מהשלטון, ולהמשיך לשלוט מבחינה ביטחונית על הרצועה, ומבחינה מדינית על כל הפלסטינים. לפי ההסבר של אבו סריה, כל טיפול בתוצאות הפעולה יצטרך לקחת בחשבון את עתיד הרצועה, בעיקר את המצור המוטל עליה, שהיה הסיבה לרתיחה הפנימית בה והוא זה שדחף את "חמאס" להפסיק את התהדיאה. 

אבו סריה רואה בפתרון המדיני, שיכפה על הצדדים, כתוצאה בעלת הסיכוי הסביר ביותר להתממש. הדבר יתאפשר אם תוצג חבילת הסדר, שתכלול את תכנית החלטת האו"מ, שהוכנה על ידי הליגה הערבית. ההחלטה תצטרך להיכפות בעיקר על "חמאס", והמבצע הצבאי ייעצר בנקודה אליה יגיע מצב הדברים בשטח. כיצד אפשרי הדבר?
ההסדר יהיה חייב לכלול פתיחה של מעבר רפיח, שנסגר בשל הלחץ מתוך הרצועה. "חמאס" ובנות בריתה הפכו את סגירת המעבר לסיבה לפיצוץ התהדיאה ולעימות עם ישראל. ישראל אינה יכולה מצידה לאפשר פתיחה ישירה של המעבר, דבר שיהפוך את "חמאס" ברצועה ל"ישות עצמאית", ישות שתהפוך למעמסה ביטחונית על ישראל ומעמסה מדינית על מצרים. המוצא הוא בפתיחת המעבר בהתאם להבנות 2005 (הסכם התנועה והמעברים). ניתן ליישם את ההסכם דרך הוצאת השליטה על ציר פילדלפיה מידי "חמאס" ואולי כך תסתיים הפעולה הצבאית וניתן יהיה לראות בכך יישום של דברי קונדוליסה רייס, שהעניינים בעזה לא ישובו להיות כפי שהיו מלפני תחילת הפעולה הישראלית, כשכוונתה היא שניים: ירי הטילים, ושלטון "חמאס" על עזה. 

ניתוק דרכי הגישה לרצועה יגביל את "חמאס" ברמה המקומית, ירחיק אותה מציר פילדלפיה, ויבטיח את פתיחת מעבר רפיח מבלי שכוחות "חמאס" יהיו צד בעניין או הצד המקביל למצרים. באופן זה יתאפשר לכוחות החירום הבינלאומיים להתפרש לאורך הגבולות הצפוניים, הדרומיים והמזרחיים, וכך תהפוך "חמאס" לכוח שיטור פנימי כהכנה להסדרת הקרע הפלסטיני הפנימי בכללותו – מבחינה ביטחונית ומדינית. דברים אלו הינם בהתאם לראיית המצרים, שקיבלה ביטוי במסמך הפיוס, ולאחר שהתקיימו שיחות ממושכות עם הפלגים הפלסטינים. "חמאס" התנגדה למסמך הפיוס ברגע האחרון. 

לאחר רה-ארגון של מנגנוני הביטחון יתקיימו בחירות כלליות לנשיאות ולפרלמנט, גם ברצועת עזה, תחת פיקוח של הכוחות הבינלאומיים. השליטה ברצועה תועבר למי שיזכה בבחירות. לא סביר שהשלטון לאחר הבחירות יהיה שלטון של מפלגה אחת. שיטת הייצוג היחסי המלא תפתח את השער ותאפשר מציאות פלסטינית פנימית יציבה.
הממשל האמריקאי החדש יעדיף את הגישה הזו, מפני שהיא תאפשר סדר חדש ויציב באזור, ותגביל את המאבקים הפנימיים למסגרת הדמוקרטית והמדינית. יקשה על "חמאס" להתנגד לגישה זה מפני שאם ילחם נגד הכוחות הבינלאומיים, שיישמו את רצון מועצת הביטחון, תיתפש פעולתו כהכרזת מלחמה על העולם! 

ניתן לומר כי המערכה עם "חמאס" בשלוש השנים האחרונות התקיימה על בסיס הכלתה ולא עקירתה מהשורש. אבו מאזן הימר על מהלך זה, אחר כך ציר מדינות ערב המתון, עת נפתחה בפני "חמאס" ההשתתפות בבחירות. לאחר מכן הוכרו תוצאות הבחירות, כשהשלטון ניתן בידי "חמאס" על ידי כך שהיא הרכיבה את הממשלה העשירית. מהלך זה היה האופציה בה בחר הממשל האמריקאי, שאולי ימשיך במדיניות זו באזור, מדיניות המתבססת על הכנסת "חמאס" לבחירות החופשיות. אך האסלאמיסטים – בעיקר האחים המוסלמים – צריכים כיום לבחור באופציה המתונה, להתקרב אל הדגם התורכי ולהתרחק ככל הניתן מהדגם האיראני, כדי שיתפסו את מקומם המתאים במדינת חוק במסגרות של הסדר האזורי. השיעור של עזה צריך להיות ברור לכולם. שיעור זה צריך להיות מפתח ליציבות באזור, שאם לא כן תהפוך "חמאס" ל"שהידה" בעזה, לפצע עמוק, ואולי אפילו לכרבלאא' "מכובדת". מצב כזה ימיט פגעים ואסונות לא רק על הפלסטינים. צריך, אם כן, להפסיק עם פעולות ההרג בעזה עכשיו, ולפעול בהיגיון וביישוב דעת, כדי להצליח ללקט את ההזדמנות האחרונה.