כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חסן אל-בטל, "אל-איאם": תכנית נדיבה להקמת מדינה פלסטינית תקצר את הזמן בין הצהרת עקרונות, הסכם שלום מפורט וחילופי שטחים

(27/08/2007)

(תרגום מערבית- מטה יוזמת ז'נבה)

"אל-איאם", 27.8.07, חסם אל-בטל
אל הרפתקת הבהירות המוליכה שולל!
"המדיחים הולכים אחרי המשוררים", כלומר אלו שמתנשאים בדרך התעתועים שלהם בפרשנות מילולית; באשר לפרשנות הפוליטית- המדינאי הוא כמו עושה הלהטים. עושי הקסמים של המדיניות עומדים להוציא את ארנב המדינה מכובע "הצהרת העקרונות" של וושינגטון, אחרי שהוציאו את הצפרדע מכובע "הצהרת העקרונות" של אוסלו.

מדוע עירבו בין המשוררים לפוליטיקאים עושי הקסמים? אולי מפני שהמשוררים בני זמננו מאוהבים בשירים קצרים המופיעים עם (שלוש תנועות). כאלו הם קוסמי המדיניות הישראלית-אמריקאית בפרט, אלו המסדרים שלושה מהלכים להוצאת ארנב המדינה מכובע וועידת "הצהרת העקרונות" של וושינגטון!

המהלך הראשון: הזזת התושבים. המהלך השני: הזזת הגבולות. המהלך השלישי: הזזת ההנהגות. אלו מהלכים שלובים זה בזה, הבהיר אתמול שמעון פרס, שחקן הפוליטיקה הישראלית, לעיתון יפני. הוא הסביר אודות שלש מסגרות לשלשת מהלכים אלו. המהלך הראשון: הצהרת עקרונות. המהלך השני: הנחת מסגרת מדינית. המהלך השלישי: הנחת מסגרת גיאוגרפית.

אם שלשת המהלכים ושלשת המסגרות אינם מובנים, אפשר להסבירם דרך מנגנון בעל שלשה צעדים ומנגנון ביסוס התכנית הציונית, והרחבתה לתכנית כיבוש קולוניאלית.
המנגנון הראשון: ספירת הדונאמים (כלומר התרחבות דונם אדמה אחר דונם אדמה).
המנגנון השני: ספירת השלל (כלומר כמה שפחות לאפשר לערבים הפלסטינים להגיע למרכזים ולשטחי ההתנחלויות).
המנגנון שלישי: חומה ומגדל. (כלומר הקמת חומות והגנה עליהן במגדלים).
אחרי מיצוי המנגנון הציוני הזה תתגשם משוואה ישראלית שאומרת: מה שבידנו- לנו, ומה שבידכם- לכם ולנו.

הפלסטינים באים לוועידת "הצהרת העקרונות" של המדינה הפלסטינית בוושינגטון עם שני "לאווים". לא להסדר זמני. לא לחילופי שטחים מאוכלסים (סחר חליפין של אדמות- דמוגרפיה), בה יעברו גושי ההתנחלות היהודיים בגדה המערבית לריבונות ישראל, תמורת העברת אזור המשולש ותושביו לריבונות מדינת פלסטין. עד שנת 2005 (פינוי התנחלויות עזה והתנחלויות שהיו בקרבת ג'נין), הייתה הזזת התושבים מצד אחד, כלומר העברת תושבים יהודים לשטחים בגדה (תמורת מהלך פלסטיני הפוך של עריכת חתונות משני צידי הקו הירוק). מאז שנת 2005 פעלה ישראל במישור של הזזת הגבול ע"י הקמת גדר ההפרדה (שעשויה מבטון גבוה באזורים המאוכלסים, ומגדרות באזורי החקלאות).

כעת, מדברים על הזזת הנהגות, כך שיספיקו להשלים את מנגנון חומה ומגדל, ויישמו את רעיון ה"מה שבידינו- לנו, ומה שבידכם- לכם ולנו", כלומר פניה לרעיון או להצעה של חילופי שטחים שווים באופן שמשרת את ישראל ואת מתנחליה, ומקפח את זכויות מדינת פלסטין וזכויות תושביה, עד כדי כך שהתושבים הפלסטינים הם בני החסות של מדינת ישראל.

הישראלים הציעו את רעיון פיצוי שטחים לפלסטינים, שיתבטא בהעברת אזור "חלוצה" החצי מדברי לרצועת עזה, כפיצוי על כרסום גושי ההתנחלות, שהינם חלק מהאדמות הטובות ביותר שבשטחי הגדה (לטרון הירוקה והפורייה, אזור גוש עציון מדרום מערב לבית לחם, גוש אריאל בקרבת סלפית ומדרום לשכם, היושב על מקור מי התהום הגדול ביותר).

הטיעון של הישראלים הוא שפיצוי כל מתנחל, שפונה מהתנחלויות עזה, הגיע למיליון דולר בערך. אם לוקחים בחשבון שאלו התנחלויות פשוטות יחסית, בכמה יסתכם החשבון של פינוי 80 אלף מתנחלים שיושבים ממזרח לגדר, אפילו אם לא לוקחים בחשבון שההתנחלויות שממערב לגדר הפכו ממש לערים שלמות, בהתאם לתכניתו הקודמת והידועה של אריאל שרון, "שבעת הכוכבים": גוש עציון, מעלה אדומים, קריית ספר, מודיעין, אריאל, גבעת זאב...אלו מהווים עמודי שדרה דמוגרפיים שניים עבור ישראל.
אתמול הסכימו נשיא הרשות מחמוד עבאס וחה"כ מחד"ש מחמד ברכה על סירוב מוחלט כלפי רעיון העברת שטחים ותושבים מהמשולש (בו יש 400 אלף תושבים) למדינת פלסטין. למה? ברכה: "אנחנו איננו נדל"ן של ישראל. אי-אפשר להעביר תושבים יהודים מרצונם ופלסטינים נגד רצונם!"
ישנם ישראלים שרמזו על העברת אזור ישראלי ירוק בו חיים מעט אנשים, מדרום לגליל, כלומר אזור הגלבוע.

משמעות הדבר כי מול הפלסטינים ישנן שתי אפשרויות במשוואה של קח ודרוש: קח הרבה, 92% מהגדה, ודרוש מעט מגבולות הקו הירוק, או קח מעט, 70% מהגדה, ודרוש הרבה מגבולות הקו הירוק. בעקבות זאת, פרקי הזמן שבין השגת מסגרת עקרונות למדינה, מסגרת מדינית לשלום ומסגרת לחילופין גיאוגרפיים (שרטוט גבולות), יהיה קצר, בינוני או מתמשך.
ניתן לקצר את פרקי הזמן בין שלשת המסגרות בהתאם לנדיבות תכנית פיתוח ובניית מדינה פלסטינית אמיתית ועצמאית. אחד מקוסמי (אנשי המזימות?) של הפוליטיקה, הנרי קיסינג'ר, דיבר על שלום "העמימות הראויה". נראה כי הם מתמקדים בשלום "הבהירות המוליכה שולל".