כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חסן אל-בטל, "אל-איאם": 50.1% מול 49.9% זה חיובי או שלילי!

(25/11/2007)

50.1% מול 49.9% זה חיובי או שלילי! 

היזכרו יחד איתי שנותן החסות לאנאפוליס, ג'ורג' בוש, ניצח בכהונתו הראשונה בעשירית האחוז ולא באחוזים שלמים; בכהונתו השניה ניצח באחוזים, ולכן, יש לצפות שבאי הועידה ינצחו בעשיריות האחוז; האפשרות האחרת היא להאמין לולדימיר פוטין, שרואה הצלחה בעצם כינוס הועידה.

או מה? למשל, שתחפרו במחשבותיכם ותפתרו את העמימות שבתיאור "בשיעור של אחוז" המפחיד, שהופיע בהצהרת סאיב עריקאת, ראש מחלקת המו"מ, וחבר ברביעייה הבכירה של צוות המו"מ.
לפי עריקאת ("אל-איאם", 24.10.2007) במהלך פורום מדיני שנערך באולם "בדראן" באל-בירה (משמש בדרך כלל כאולם כלולות), הרי ש- 99% מהמו"מ הפלסטיני-ישראלי מתקיים מחוץ לשולחן המו"מ.

לא הדמוקרטים, לא המדינאים, ולא רמטכ"לי הצבא אוהבים לדבר על שיעור של 99%. אנחנו הולכים לועידה שהמנהלת שלה, רייס, אומרת כי "הכישלון אינו אפשרות". אני באופן אישי חושב שרייס לקחה את הביטוי מדייל קארנגי, שבמקורו אמר: "אין דבר מוצלח כמו ההצלחה".

בואו נשהה מעט בעניין היחסיות של הכישלון וההצלחה. (הלא מבקרי בוש הבן מטילים עליו ביקורת על כך שנכנס לעיראק ללא אסטרטגיית יציאה?). אין אחד מבין באי הועידה (קראו בעיון את הצהרות יורש העצר הסעודי, האמיר סלטאן, ובייחוד את זו של שר החוץ סעוד פייצל) שחצה את ים החשכה באוויר, כפי שחצה טארק בן זיאד את המיצר, והעלה באש את הספינות).

כפי שאתם יודעים, סאדאת הלך לקמפ דייויד הראשון וחרת בחזונו המדיני ביטוי: "99% מהפתרון נמצא בידי ארה"ב". מה המשמעות? מי שקרא את ההתבטאות של עריקאת כי 99% מהמו"מ מתנהל מחוץ לשולחן המו"מ, לא הופתע, שבדיוק חודש אחרי התבטאות זו הודיע עבאס בקהיר לשרי החוץ הערבים על כישלון המו"מ הפלסטיני-ישראלי "השולחני" להגיע ל"מסמך משותף" לפי הפלסטינים, או ל"הצהרה משותפת" לפי הישראלים. משמעות הדבר היא כי על הנשיא בוש, זה שזכה פעמיים בעשירית האחוז ובאחוזים, לזרוק את "מקל משה" או לפחות להניף אותו, כדי שבאי הועידה ינצחו בעשירית האחוז. משלב זה תפעל רייס בתפקיד השופטת למשך שנה, כדי להעלות את ההצלחה לרמה של אחוזים.

אין מנוס מהארת ביטוי (הרביעייה הפלסטינית): עבאס, קריע, עריקאת ופיאד. זוהי רביעיית מציאותית מאד, ואינה רק חיקוי לקוורטט הבינלאומי והערבי. זאת בידיעה שהקורטט הבינלאומי הוכפל בעשר (40 מדינות הוזמנו), והקוורטט הערבי הוכפל בארבע (16 מדינות ערב הוזמנו).
היתולה של ההארה: במו"מ על אוסלו נשאה ונתנה "פתח" מטעם אש"פ עם מפלגת העבודה מטעם ישראל. בקמפ דייויד השני ניהלו "פתח" ואש"פ מו"מ בשם הרשות הפלסטינית בזמן שמפלגת העבודה ומרצ ייצגו את ישראל. ובאנאפוליס? אש"פ, הרשות, "פתח" וממשלה שאינה ממשלת "פתח" (ממשלת פיאד) מנהלים מו"מ בעוד שמטעם ישראל מנהלים מו"מ קדימה (חציה ליכוד וחציה עבודה), ומפלגת העבודה, כשהממשלה כוללת את ש"ס הדתית ואת "ישראל ביתנו" הפאשיסטית, בעוד שתיהן עדיין לא פרשו מהממשלה, כמו שפרשו ממנה ש"ס ו"ישראל בעליה" בקמפ דייויד 2000.

מה שחשוב יותר מהאחוזים השלמים ומעשיריות האחוז לסיכויי הכישלון (היחסי) וההצלחה (היחסית גם כן) הוא שהרביעייה הבינלאומית, הערבית והפלסטינית ישתתפו בועידה. הדברים נאמרים בניגוד ובהבדל ממה שארע בשתי ועידות קמפ דיוויד, הראשונה והשנייה, ובניגוד לבידוד של קלינטון וברק את ערפאת ועוזריו. ולפני כל דבר, ישנן סוריה וסעודיה, וכל המדינות השכנות לפלסטין וישראל (מהוות שליש מהמדינות החברות בליגה הערבית), ומייצגות את ההחלטה שהתקבלה בפגישת השרים הערבים בקהיר.

קלינטון, יסלח לו האל, זרק שני שליש מהאחריות על הכישלון בקמפ דייויד על כתפי ערפאת, כשהוא פוגע בהתחייבות האישית שלו לערפאת, שלא ישא צד אחד באחריות לכישלון יותר מהצד האחר. הפחדן הפוליטי ברק ניצל את ההזדמנות הזו לאמירה המגונה שלו: "חשפנו את פניו האמיתיים של ערפאת".

אומר לכם את המשוואה הצולעת הזו: עבאס, חבריו והפלסטינים רשאים לחשוש מכישלון הועידה; אולמרט, חבריו והישראלים רשאים לחשוש מתוצאה של הצלחת הועידה. לכן, ומפני שרייס זקוקה לעבאס ולאולמרט, הרי שהם ינצחו בשיעור של עשיריות האחוז. כלומר, 50.1% הצלחה, ו- 49.9% כישלון. על רייס לשנס את מתניה שנה שלמה.