כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מאמר מערכת, "אל-קודס": הפלסטינים ממתינים לפרטים

(29/08/2007)

(תרגום- מטה יוזמת ז'נבה)

המפגש מאתמול בין הנשיא מחמוד עבאס ורה"מ הישראלי אהוד אולמרט היה חיובי במידה מתקבלת על הדעת, כשהצד הישראלי הסכים לדון בסוגיות המסובכות, מהן נמנע מלדון עד כה, כמו: סוגיית גבולות הקבע, ההתנחלויות, הפליטים וירושלים. הסכמה ישראלית זו נחשבת צעד הכרחי בדרך ההכנה של מה שנקרא מסגרת העקרונות הכללית להסדר הקבע, אשר על בסיסו יקבע סדר היום של הוועידה האזורית הבינלאומית, שאמורה להתכנס בסתוו הקרוב בהזמנת הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש.

תחת תיאור זה התקיימה סוג של שביעות רצון מאווירת המפגש, עם אופטימיות מציאותית לכך שישנה הסכמה מצד אולמרט לצעד ראשון, ולא אחרון, בעמדה הישראלית: הסכמה לדיון במה שידוע כסוגיות התלויות ועומדות או הכאובות אינה מספיקה, מפני שאבן הבוחן האמיתית להתקדמות כלשהי בתהליך השלום היא ההסכמה או ההסכם על מסגרת ומנגנון לפתרון סוגיות אלו בהסתמך על הדרישות הפלסטיניות הנשענות על החלטות האו"מ ויוזמות השלום המוצעות: מביניהן תכנית "מפת הדרכים", "יוזמת השלום הערבית", והמתווים הכלליים להסדר, שהציע הנשיא האמריקאי הקודם ביל קלינטון בשנת 2001, והבנות טאבה מאותה שנה. הבסיס הבינלאומי המקובל עבור אותן יוזמות והבנות הוא שתי החלטות מועצת הביטחון של האו"מ 242 ו- 338.

ההתרשמות הכללית ממפגש הפסגה שנערך אתמול- יש בכוחה לפזר את אווירת הזהירות והחשש ששררה בקרב החברות הפלסטינית והישראלית, בעיקר בעקבות השתלטות חמאס על רצועת עזה ביוני האחרון. קיים צורך דוחק להשיג התקדמות אמיתית בתהליך השלום באופן שיעביר את הדיבורים וההצהרות לרמה של פעולות והישגים. אנו תקווה כי רה"מ הישראלי יממש את ההבטחות שלקח על עצמו ועל ממשלתו במהלך המפגשים הקודמים, ויסיר את המחסומים הצבאיים הפזורים במאות ברחבי הגדה המערבית; שיקל במגבלות הנכפות על מעבר אזרחים; שישחרר אלפים מבין האסירים הפלסטינים העצורים בבתי הכלא הישראלים; שיפסיק את התקיפות שמביאות באופן יומי למוות ופציעה של אזרחים רבים בגדה וברצועה- ביניהם מספר ניכר של ילדים, אזרחים חפים מפשע וזקנים.

יחד עם הברכה כלפי ההסכמה הישראלית לדון בסוגיות הכאובות, שממשלות ישראל הקודמות לא נכונו לדון בהן, סוגיות שמהוות את ציר הסדר הקבע, הרי שהעם הפלסטיני מחכה לכניסה לפרטים ולהתקרבות ישראל לעמדה הפלסטינית, המתרכזת על קווי היסוד הערביים והבינלאומיים. ברור כי לא הצד הפלסטיני ולא הישראלי נהנים ממותרות של המתנה ארוכה: מפני ששעת האמת קרבה במהירות, והחמצתה אינה משרתת את טובת תהליך השלום או עמי האזור באופן כללי.