כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ירון לונדון מתייחס במאמרו בידיעות אחרונות ליוזמת ז'נבה כאפשרות לפתרון הסכסוך וכותב על החשיבות שבקיום הדיון הציבורי בסוגיה

(03/09/2012)

ירון לונדון, ידיעות אחרונות, 3.9.2012

טומנים את הראש ביו"ש

כל זאת קרה במהלך ימים אחדים: נערים יהודים רוצצו את גופו של נער ערבי בכיכר ציון. כנופיה של נערים חרדים יידצתה אבנים בחלונות בתיה של שכונה ערבית בצפון ירושלים והלהיטה קרב אבנים כבימי המקרא. טרקטורים של צה"ל שיטחו מבנים ומוטטו מערות מגורים באזור סוסיא, בטענה שהשטח נחוץ לאימונים והפלסטינים פולשים לאדמות לא להם. פלסטיני מבית פוריק ועימו שני פלסטינים ישראלים הרעילו משפחה יהודית. המרעיל נתן למעשהו נימוק חותך: "אני לא סובל יהודים". ילדים מהישוב בת עין הבעירו מכונית של משפחה פלסטינית. חמשת בני המשפחה נפצעו והאב הכווי מפרפר בין חיים למוות. אם יתבדה החשד ויתברר כי את בקבוקי המולוטוב לא התקינו ילדים יהודים מחוננים, בקיאים בכימיה של חומרי נפץ, יופנה החשד ליהודים אחרים, שהרי גם מומחים לקונספירציה - וכאלה יש למכביר בחוגי הימין - לא יספרו כי פלסטינים עשו את המעשה. כך או כך, ההבדל בין השפע הזה לרצח בני משפחת פוגל באיתמר נעוץ בחוק הפלילי המבחין בין רצח לניסיון רצח. הכוונה זהה.

עוד מן הכרוניקה של הימים האחרונים: מגרון. בירור הפרשה בבתי המשפט הבליט את הידוע והוא כי השקר והרמייה אינם חטאי יחידים אלא מנהג מדינה. מדינה שאינה מצליחה להחליט מה ייעשה בשטחים הכבושים ובתושביהם הלכה והסתבכה, הסתבכה והלכה, המציאה חוקים מתועבים ודינים מופרכים ויישמה אמצעי דיכוי המדמים אותה למדינה ידידה שהתקיימה במשך עשרות שנים וכבר אינה קיימת. הכוונה היא לדרום אפריקה שלהאפרטהייד.כן, במשך שנים דחיתי בכעסאת ההשוואה הזאת, עד שהשתכנעתי כי הדילמות דומות והפתרונות שמצאו הלבנים אינם שונים בהרבה.

ועם זאת שורר אצלנו מעין שקט מסמם. לטריטוריה הנשלטת על ידי חמאס זורמים מצרכים במידה המונעת מצוקה קיצונית, ובתמורה דואגים השליטים לצמצם את ירי הרקטות של הארגונים הסוררים. מחמוד עבאס מקפיד לשמר את שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון הישראלים. בשטחים הכבושים, ששיסענו למדורים מופרדים בגדרותוחומות וכבישים עוקפי סכנה, ניתן לסוע בביטחון. ההתנחלויות נבנות במהירות. נהדף בהצלחה ניסיונה של הרשות הפלסטינית להתקבל באו"ם, וה"אביב הערבי" דחק את הבעיה הפלסטינית לשולי השוליים של התודעה הערבית והבינלאומית. המצב שפיר.

ובכל זאת, מה יהיה איתנו, בני שני העמים היושבים בין הנהר לים? מה יהיה בעוד שנתיים, בעוד חמש שנים, ובדור הבא? כמה זמן ישלימו הפלסטינים עם מצבם כנתינים מופלים? מתי יבחינו הפוליטיקאים בכך שהמוכשרים בבנינו מסתלקים מכאן? מתי יתחילו לדבר ברצינות על אודות עתידנו?

יש כמה אפשרויות פשוטות ונחרצות שעליהן אין צורך להרחיב. המתנה עד לבוא תשבי שיתרץ קושיות, השלמה עם "לנצח תאכל חרב" ואמונה בישועת האלוהים. אפשרויות אחרות הן הרבה יותר מורכבות ונחלקות לארבעה סוגים. האחד הוא התעקשות על יוזמת ז'נבה, שפירושה חלוקת הארץ ופינוי רבבות יהודים. השני הוא סיפוח השטחם הכבושים, הקצאת תחומי מושב לפלסטינים ומתן זכות ישיבה בארץ ישראל הרחבה לפלסטינים שיהיו אזרחי ירדן. השלישי הוא מדינה אחת לשני העמים. הרביעי הוא חלוקת הארץ לשתי מדינות ריבוניות, מבלי לפנות את היהודים צן השטחים שנכבשו ב- 1967 ומבלי לסלק את הערבים שנותרו בישראל בב- 1948. כלומר, שתי מדינות שבשתיהן חיים כאזרחים שווי זכויות וחובות אנשים שאינם מבני אוכלוסיות הרוב.

בא הזמן לדבר על הכל. הדיבור הגלוי הוא התחליף היחיד לאפס מעשה.