כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

"אל-איאם": עבד רבו: "ניתן להגיע להסכמה במהלך ה- 7 או 8 החודשים הקרובים"

(24/04/2008)

"אל-איאם", 27.4.08
יאסר עבד רבו: מה שנאמר במו"מ ובמפגשים עומד בניגוד למה שקורה על קרקע המציאות

מזרח ירושלים, "אל-איאם": מזכ"ל "הועד הפועל" של אש"פ, יאסר עבד רבו, חושף כי שני הצדדים, הפלסטיני והישראלי, לא הגיעו לידי הסכמה עד כה לגבי אופי ההסכם אליו הם רוצים להגיע עד סוף השנה הנוכחית, ואמר: "מה הוא המסמך אליו אנו מנסים להגיע? שמענו שהישראלים רוצים סוג של הסכם מדף, סוג של הצהרת עקרונות. מצידנו אנחנו מדברים על הסכם מסגרת, וחלק מאיתנו שואפים לעסוק יותר בהסכם קבע כולל. אם עוד לא החלטנו עד עכשיו על סוג ההסכם אותו אנו רוצים להשיג, הרי שאני מטיל ספק בהיתכנות ההגעה לסוג של הישג מדיני לפני סוף השנה."

נוסח דבריו של עבד רבו בפני פורום במכון ברוקדייל הגיע לידי "אל-איאם". עבד רבו ציין כי ישנה סתירה ברורה בין מה שנאמר למה שקורה בפועל על קרקע המציאות, היכן שהתמשכות הפעולות והרחבת ההתנחלויות הישראלית על השטחים הפלסטינים רומזת כי מה שמתרחש הוא ניסיון ישראלי לחלוקת הגדה המערבית , דבר לו מתנגדים הפלסטינים. "זה מסוכן. התנועה הלאומית הפלסטינית והמחנה המתון בצד הפלסטיני לא יכולים לעמוד בתווך הבחירה בין הסכם שמסתמך על פתרון שתי המדינות על בסיס קווי 67' עם תיקוני גבול הדדיים ומוסכמים לבין הסכם שמסתמך על חלוקת הגדה המערבית, מפני שהפתרון האחר ברור לגמרי, ומשמעותו יצירת כיסים. פתרון זה יבנה משטר שישאיר את הפלסטינים מרוחקים זה מזה בכיסים אלה לנצח. אנחנו לא נקבל זאת לעולם ונעזוב את העניין לעתיד, ומי שיכריע בעניין יהיה העתיד ולא אנחנו".

עבד רבו: "זוהי הבעיה מולה אנו ניצבים. זו אחת הסיבות שמביאות אותנו לומר באופן יום-יומי שאם נרצה התחלה שונה וחדשה, הרי שיש בעדיפות ראשונה לשים סוף לפעולות ההתנחלות, ועל בסיס זה נפתח במו"מ צודק בינינו. יתכן ולא נוכל לסיים כל דבר. אני מקווה כי נוכל לעשות כן במהלך 7 או 8 החודשים הקרובים. יתכן כי נשיג משהו שיהווה את אחד הגורמים הבסיסיים להסדר. נשיג זאת באופן ברור ללא עמימות, ובמקביל להקפאת ההתנחלויות, יהיה הדבר לגשר שיחבר בין הממשל האמריקאי הנוכחי לממשל האמריקאי הבא".

עבד רבו המשיך לאחר הפגישה בין הנשיא עבאס לנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש בבית הלבן ואמר: "אנו רוצים לנצל את ההזדמנות הזו. אנו רוצים במסמך שיהיה ברור ככל האפשר בעניין סוגיות הליבה, שהן מזרח ירושלים, הגבולות, הפליטים, ההתנחלויות, הביטחון ועוד. אנו רוצים שהמסמך יגדיר את המנגנונים, מה הוא לוח הזמנים להמשך התהליך כדי שאפשר יהיה להרוויח את הזדמנות היום. אנו עוברים תקופה בה קשה מאד לשפוט את הדברים. האם היא תחילתו של תהליך רציני, שיוביל להסכם היסטורי או שאנחנו מתקרבים לכוון של אסון, אסון פוליטי לכל הפחות על כל המשתמע מכך לגבי היחסים הפלסטינים-ישראלים ועל עתיד האזור? אני בכנות לא יודע, אינני יכול להתנבא, אין לי כל תשובה לשאלה זו העומדת לפני ולפני אחרים כל יום. אנחנו מנסים להשקיע את מיטב מאמצינו כדי להימנע כמובן מהתחליף האחר, האפשרות האחרת, וזו סיבת הימצאותנו כאן.
כאשר אני משווה בין מה שנאמר בפגישות ובמהלך המו"מ למה שקורה על קרקע המציאות, מה שנאמר הוא שאנחנו זקוקים להסכם לפני סוף השנה הזו. זוהי הזדמנות. הממשל הזה מוכן, רוצה ומשקיע גם כן את מירב המאמצים כדי להגיע להסכם לפני תום השנה הנוכחית. בנוגע לצד הישראלי, הרי שהמצב, לפחות באופן רשמי, הוא שראש ממשלת ישראל חוזר על אמירה זו בעצמו. הוא אומר שהם רוצים להגיע להסכם לפני סוף השנה הזו. אנחנו אומרים זאת ומזהירים את כולם כי אם נאבד את ההזדמנות הזאת, הרי שכוח אחר ירוויח מכך, לא רק הקיצוניים בישראל ובפלסטין, אלא הקיצונים בכל האזור ירוויחו".

"אך אם נביט אל המתרחש על קרקע המציאות, הרי שמה שקורה הוא ההיפך הגמור ממה שמכריזים ואומרים בפגישות ובאופן רשמי. על פני השטח פעילות ההתנחלות, שהובטח לנו באנאפוליס שהיא תעצור, עודנה מתמשכת ואף גדלה במזרח ירושלים, סביב מזרח ירושלים ובכל רחבי הגדה המערבית. האנשים שואלים: על מה אתה מדבר? אתה מבטיח לנו כי בסוף השנה יפחת סבלנו או שנראה תהליך שונה, אך באותו הזמן אנו רואים המשך של התרחבות ההתנחלויות, המשך של הכזב הישן עצמו, יותר מ- 580 מחסומים וחסימות לצד הגדר, מאחרי הגדר, מול הגדר, והחיים לא משתנים".

בעניין זה כוון דבריו לשר הביטחון הישראלי אהוד ברק: "ברק נתן למזכירת המדינה רייס במהלך ביקורה האחרון רשימה של 50 חסימות אפר שיוסרו, והודיע כי הוסרו כבר 10 מהן, בעודו שוכח מהארבעים האחרות. הרכבנו ועדה שתבדוק בכל רחבי הגדה המערבית היכן הן עשרת חסימות האפר, רק כדי שנאמין שאכן ישנה התחלה שונה לתהליך שונה".

"מסיבה זו, הדבר היחיד שיעזור לנו לזכות בתמיכת דעת הקהל אינו הבטחות "אנאפוליס" וההצהרות שנובעות מהן לאחר כל מפגש בין הנשיא מחמוד עבאס לאולמרט, אלא מידה של שינוי בחיי היום-יום הפלסטינים, שיאפשר לנו לראות שהדברים אינם עוד כפי שהיו בעבר. לגבי הממשלה הישראלית – דבר לא השתנה, מה שמביא אותנו לשאול את השאלה: אל מה אנו שואפים להגיע עד סוף השנה? אוכל לומר כי דבר זה עוד לא הוחלט. אנו שומעים כי הישראלים רוצים סוג של הסכם מדף, סוג של הצהרת עקרונות. אנו מצידנו רוצים לדבר על הסכם מסגרת וחלק מאיתנו רוצים לדבר על הסכם קבע כולל. אם עוד לא החלטנו עד עכשיו על סוג ההסכם אותו אנו רוצים להשיג, הרי שאני מטיל ספק בהיתכנות ההגעה לאיזשהו הישג מדיני לפני סוף השנה."

"מה שמתרחש על פני שטח אינו הרחבת התנחלויות במסגרת מה שמכונה "גבולות גושי ההתנחלות", הגדרה שמשמשת הצדקה בידי ממשלת ישראל. איש לא אומר שאנו מקבלים כי גושים אלה יהיו חלק מישראל. אנו נדון על כך עימם במו"מ. מה שהם אומרים בעניין זה אינו מבטא את עמדתנו. אם הופיע הדבר באיגרת המפורסמת ששלח הנשיא בוש לרה"מ שרון, הרי שבמצב זה, אף על פי שאינו ברור דיו, הרי שזה הוא עניין ישראלי-אמריקאי שאין לנו חלק בו".

"מה שמתרחש מראה כי הכוונה היא סוג של פתרון שנשען על חלוקת הגדה המערבית, וזה בניגוד להצהרות החוזרות ונשנות אשר אנו שומעים לגבי המדינה הפלסטינית בעלת הרצף הטריטוריאלי וברת הקיימא. המטרה (של ישראל) היא חלוקת הגדה המערבית. הרחבת ההתנחלויות מראה כי זהו ניסיון לחלוקת הגדה המערבית עצמה, ולכן כאשר נתבונן על המפה, הרי שהשטחים הפלסטינים מנקודת מבט ישראלית לא כוללים את מזרח ירושלים, אזור לטרון, את גושי ההתנחלות או אפילו את בקעת הירדן, לגביה טוענים לעיתים חלק מהישראלים כי החזקתה היא אינטרס ביטחוני ישראלי. עוד אנו שומעים מהישראלים כי הם רוצים שינוי בגבולות על בסיס גורמים דמוגרפיים, גיאוגרפיים וביטחוניים, מתוך איתות שבא להראות לנו כי בקעת הירדן היא אחת המטרות, ובכך אנחנו נשאר עם מה שהנשיא בוש תיאר כסוג של גבינה שוויצרית עם הרבה חורים פה ושם".