כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חמאדה פראענה, "אל-איאם": האם נאום נתניהו מהווה צעד ח שוב קדימה?

(24/06/2009)

חמאדה פראענה מתייחס במאמרו ("סחורת נתניהו המזוייפת", אל-איאם, 24.6) לכך שבמערכת הבחירות לכנסת ב- 1996 נתניהו הציג את שלושת ה"לאווים" שלו: 1. שלא ילחץ את ידו של ערפאת. ב. שלא ייסוג מסנטימטר מאדמת ישראל. 3. שיכבוש את הערים הפלסטיניות, אם תיירה יריה אחת מהן על הצבא או על המתנחלים. על אף ה"לאווים" האלו מלפני הבחירות, נאלץ נתניהו להתנהל מול הלחצים האמריקאים, ונעתר לפעול ביחס למציאות של הפלסטינים אחרי "אינתיפאדת המנהרה" של יוני 1996. הוא נאלץ לסגת מרוב העיר חברון אחרי שחתם עם ההסכם עם ערפאת, וכלל לא פזל לעבר כיבוש הערים הפלסטיניות לאחר שצה"ל יצא מהן. 

פראענה כותב כי כיום נתניהו מתקדם צעד קדימה בתשובתו לנאום הנשיא ברק אובמה באוניברסיטת קהיר, היכן שהוא מסכים להקמת מדינה פלסטינית, אך מלווה את הדברים בתנאים, לגביהם נכתב בעיתון "הארץ" כי "אם יתעקש עליהם נתניהו, לא ימצא שותף פלסטיני, ערבי או מהקהילה הבינלאומית, ולכן הוא יזכה לתמיכה למשך תקופה מוגבלת, אך לא ישיג פתרון לבעיותיה הקבועות של ישראל". 

נתניהו מצטרף בסך הכל לרשימת מנהיגים ישראלים שהכירו במדינה פלסטינית. לצד הכרתו בפתרון שתי המדינות, הציב נתניהו תנאים שמרוקנים את המדינה הפלסטינית מתוכנה, והוא אינו מגיע למינימום בו ימצא שותף פלסטיני.
פראענה מתאר את יצחק רבין כמי שהסכים להתקדם עם הסכם אוסלו לאחר הנסיגות הראשוניות והממשל העצמי המוגבל של הפלסטינים רק דרך הלחץ הבינלאומי על ישראל וההרשעה המוסרית כנגדה על היקף העונשים הקולקטיביים שהיא מפעילה כנגד העם הפלסטיני. שרון נסוג מעזה רק בשל ההתנגדות, שהתישה את הישראלים ודחפה אותם להתנתקות. אם היה שרון ממשיך לכהן היה מבצע את תכניתו החד-צדדית לפינוי הערים הראשיות בגדה.
פראענה טוען כי הצעות הישראלים לסוגיות הסכם הקבע של הפליטים, ירושלים, הגבולות והביטחון, לא הגיעו למינימום שהפלסטינים יכולים לקבל. ההצעה שהגיש ברק ליאסר ערפאת בקמפ דיויד 2000 ובטאבה 2001 לא נתקבלו על ידי ערפאת, וההצעה שהגיש אהוד אולמרט לעבאס לא הגיעה לרמה המקובלת מבחינה לאומית על ידי עבאס. לכן, נתניהו לא הציג להנהגה הפלסטינית תנאים חדשים ולא מוכרים, אלא הציג עמדות המצטלבות עם עמדות הנהגות ישראל הקודמות, היכן שהמחלוקת ביניהן היא בפרטים ולא במהות. נתניהו התקדם צעד קדימה, אך לא ניתן להמר על צעד זה.