כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

יוסי ביילין ל- ynet על נתניהו, קלינטון וקיפאון מדיני

(01/11/2009)

אז הכל בסדר

אי אפשר למסד מדיניות שלמה על בסיס הסירוב הקבוע של הצד השני, גם אם נדמה לנו שקלינטון מאפשרת זאת כרגע

פורסם: 01.11.09, 12:17

ברוך השם. אפשר להודיע על הקמת 3,000 יחידות דיור חדשות בגדה המערבית, להמשיך לבנות במזרח ירושלים, להבטיח "חיים נורמליים" למתנחלים, לקבל את האסמכתא האמריקנית מפיה של מזכירת המדינה, הילרי קלינטון, כי ישראל מעולם לא היתה מוכנה להקפאה שכזו (טעות היסטורית), להיות משוכנעים שאבו מאזן לא יתפשר לפני הבחירות, ולהמשיך ב"עסקים כרגיל".

נתניהו מרוצה. יש לו קואליציה ממושמעת ויציבה, אין משבר ביחסים עם ארה"ב, ובעיקר – נכונותו להוציא מפיו את עקרון שתי המדינות הפכה אותו לאיש "מחנה השלום", והוא חוזר ומצטט את נאום בר אילן שלו, כאילו גילה שהעולם אינו שטוח, כפי שחשבו כולם לפניו.

כל כך טוב, שקשה להאמין. ארה"ב ויתרה על דרישתה להקפיא את ההתנחלויות, והשאירה את אבו מאזן עם ההקפאה כתנאי למו"מ, בשעה שנתניהו אינו מציב כל תנאי. הגברת קלינטון נפגשת עם שר החוץ ליברמן, ממש כאילו היה משה שרת או אבא אבן. מחייכת, לוחצת ידיים, יוצאת אל המצלמות, ויודעת שהוא יכול לדבר עד מחר על מה שימליץ בפני ראש הממשלה בעניין תנאים לפלסטינים, ועדת גולדסטון ודברים היוצאים באלו, ושנתניהו יאזין לו בכובד ראש ויתפוצץ מצחוק אחרי שייצא מן החדר.

אז העולם כולו נגדנו. ביג דיל. תמיד הוא היה נגדנו, ותמיד יהיה נגדנו, גם אם נעשה שלום. אז בריטניה מערימה קשיים על כניסתנו ל-OECD ואירופה לא מוכנה לקבל מוצרים מן השטחים, ואנחנו ברוגז עם שוודיה ונורבגיה, ואנו בצרות צרורות עם טורקיה, ובבחריין מחוקקים חוק האוסר על קשרים עם ישראלים, אז מה? כבר היו ימים קשים יותר, והרי עברנו את פרעה.

ואם, חלילה, יסכים אבו מאזן לקיים משא ומתן בלי תנאים מוקדמים, או שיקבל פשרה כלשהי בנושא המתנחלים? דיה לצרה בשעתה. אפשר לבנות מדיניות שלמה על בסיס הסירוב הקבוע של הצד השני. אפשר גם לברך על מדיניותו הפייסנית של אובמה כלפי איראן מתוך הערכה שאחמדיניג'אד לא יקבל שום הצעה כמות שהיא. ובכלל, אם יסכים אבו מאזן למשא ומתן, אפשר תמיד לומר שלא ירושלים ולא פליטים, לזכות בקונסנסוס לאומי ולנסות להטיל את כל האשמה על הצד השני. כל הענין תלוי בהסברה טובה יותר. עוד נאום באו"ם או בבר אילן כבר יפתרו את הבעיה.

ואם, חלילה, תפרוץ שוב אלימות כתוצאה מהקיפאון המדיני? אלימות היא הדבק הלאומי החזק ביותר. אל מול האלימות נתייצב יחדיו, ואולי גם "קדימה" תצטרף לממשלה, בלי להתנות זאת ברוטציה. מקסימום נוסיף שולחן שלישי במליאת הכנסת לשני שולחנות הממשלה הקיימים. מישהו ינבח על בזבוז, והשיירה תעבור.

ואם המשך "עסקים כרגיל" יוביל אותנו לרוב פלסטיני ממערב לירדן, והמדינה היהודית לא תהיה מדינה יהודית גם אם העולם כולו יעמוד על רגליו ויכיר ביהדותה של ישראל? זה ממילא לא יקרה בקדנציה הזו.

ד"ר יוסי ביילין הוא נשיא משרד החוץ העסקי ויו"ר יוזמת ז'נבה