כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חסן אל-בטל, "אל-איאם": השיחות הלא ישירות: מי יפתיע את מי?

(02/02/2010)

"אל-איאם", 2.2.2010

"השיחות הלא ישירות: מי מפתיע את מי" / מאת: חסן אל-בטל

את מה שלא אמר הנשיא עבאס בפה מלא, אמר ראש ממשלתו ב"פורום דאבוס" לעיתון "אל-חיאת" הלונדוני. המו"מ שנערך באופן לא ישיר, כשהצדדים קרובים זה לזה, הינו יעיל. זו רמיזה ראשונה לכך שהפלסטינים מקבלים את הצעת השליח האמריקאי מיטשל, ושל רעיונותיו "המעניינים מאד", כפי שפרש אותם ראש הממשלה בנימין נתניהו.מו"מ ש"קופץ" לשלב של "מגעים בין קבוצות עבודה" ועורך "פגישות" ומקיים "שיחות". לא נכנה את הנולד בשמו המפורש: מו"מ מדיני, אלא בשמו הזמני: מו"מ טכני בין צוותי עבודה.לא סביר שהרשות מדברת בשני אופנים שונים. ולא סביר שהיא עושה כן בשפתה המדינית ההחלטית מחד ובשפתה הטכנית – ביצועית מאידך. זאת, בידיעה שהנשיא אמר שהוא יעיין בהצעה החדשה אחרי שיתייעץ עם האחים והידידים.אין פה לקיחת דוגמא מהמודל הסורי – ישראלי דרך התווך התורכי, אם כך היה נראה, מפני שהשליח האמריקאי מיטשל אינו כמתווך התורכי. הצעת מיטשל מפורטת בחמש נקודות; אחת מהן מהווה בסיס לפתרון התסבוכת הקשה בירושלים דרך פתיחה מחודשת של מוסדות אש"פ הסגורים מאז 2001.זהו "הסדר" במטרה להגיע ל"הסכם שלום", או צעד לאחור כדי לצעוד שני צעדים קדימה. ההצעה תהווה בסיס להסדר, אם ביסודה יושם דגש על הגעה להסכם בתוך שנתיים, ועל רישום גבולות בתוך מספר חודשים (לפני סיום ההקפאה החלקית של ישראל).החידוש של מישטל (וההסכמה הפלסטינית לכך) אינו דבר מה חדש למעשה, שכן המו"מ שאחרי ועידת אנאפוליס התנהל בשני מישורים: מישור מדיני (אולמרט – עבאס) ומישור יישומי (אבו עלאא' – ציפי לבני). מה שמבדיל בין המו"מ הפלסטיני – ישראלי מזה הסורי – ישראלי, הוא שזה הראשון התנהל, בדרך כלל, ברמה המדינית הנהגתית באוסלו א' ואוסלו ב' בקהיר (רבין וערפאת), באחוזת ואי (ערפאת ונתניהו) ובקמפ דיויד 2000 (ברק וערפאת), ולאחרונה בין עבאס ואולמרט.

האם יש לאדון פיאד מידע לגבי גישת המו"מ החדשה, שחורגת מהגישה שהייתה רווחת של: "דבר אינו מוסכם, עד שלא הכל מוסכם". זאת, בידיעה שאודי דקל, ראש צוות המו"מ בממשלת אולמרט, הציע מודל חדש לפיו: "כל מה שיש לגביו הסכמה – ייושם". האמריקאים רוצים ראשית כל הסכם על הגבולות. עניין זה יפתור את בעיית גושי ההתנחלויות על ידי מתן פיצויים על פני הקרקע לצד הפלסטיני, ביחד עם התחייבות אמריקאית ששטח המדינה הפלסטינית יהיה תואם לשטחים הפלסטינים הכבושים.

מה שהאמריקאים חושבים שיהיה התחלה קלה, אינו קל על פני השטח, מפני שההצעה הישראלית מכרסמת 10% משטח הגדה, וההצעה הפלסטינית היא (חילופי שטחים ביחס של) 1%-2.5%. כלומר, שהשטח הבנוי של ההתנחלויות ולגושי ההתנחלויות לא יחרוג מ- 1.45-1.6%. הפלסטינים לא יסכימו לקבל את אריאל כגוש, מפני שהיא חודרת לתוך הגדה כ- 20 ק"מ מהקו הירוק. אולמרט נשא ונתן עם עבאס על הסכם קבע, אך הסכים שיהיה זה "הסכם מדף" וזאת בהמתנה לראות מה יהיה המצב בעזה. עבאס סירב ליעד של "הסכם מדף" ול"מדינה בגבולות זמניים".הצעתו של מיטשל כוללת סכנה מפני התנגשות במדינה בגבולות הזמניים, היכן שהוא מציע להרחיב את השטח בשליטה פלסטינית (A) בשטחים מאזורים שבשליטה ישראלית (C). הסכנה קיימת אם וושינגטון לא תהיה מספיק רצינית להבין את ההכרח להשיג הסכם שלום במהלך השנתיים הקרובות. זאת, בידיעה שמיטשל דיבר על "ערבויות" לשני הצדדים: מדיניות לצד הפלסטיני וביטחוניות לצד הישראלי, ביניהן הכרה של וושינגטון כי ישראל היא "מדינה יהודית", דבר בו לא יכירו הפלסטינים מכל וכל תחת כל נסיבות שהן, כפי שהתחייב עבאס בהצהרה לעיתונות בלונדון. עבאס לא "טיפס על עץ גבוה", כפי שהתאמץ נתניהו לטעון באופן שמזכיר טענות ישראליות אחרות על "הפנים האמיתיות של ערפאת" וגישת ה"אין פרטנר". זאת מפני שדו"ח מיטשל בתחילת האינתיפאדה השנייה דיבר על "התחייבויות" של הצד הפלסטיני (להשליט ביטחון, פירוק המיליציות מנשקן, רפורמה במנהל, ועוד). הצד הפלסטיני מילא את מחויבויותיו; ישראל כלל לא מילאה את התחייבויותיה, שהבולטות ביניהן הינן הקפאה מלאה של הבנייה בהתנחלויות ופינוי המאחזים שהוקמו אחרי מרץ 2001.

המו"מ הטכני כשצד נמצא ליד צד, או השיחות בין קבוצות עבודה, או השיחות והפגישות, יהיו טכניים תחת פיקוח אמריקאי. הפלסטינים מוכנים ומצוידים בכל הקלסרים של המו"מ, בעוד הישראלים "החביאו" את הקלסרים של קמפ דיויד 2000, כפי שחשף אודי דקל כשדיבר על "סקנדל המו"מ".

נתניהו טוען שהוא "יפתיע" את הנושא והנותן הפלסטיני על שולחן המו"מ. נראה כי מצרים נוטה להאמין לו הפעם. הפעם המו"מ הבלתי ישיר יהיה שקול, וזאת אחרי ה"התנגדות" הפלסטינית של עבאס שסיימה את פרק "ההסכמה הפאסיבית". עוד נראה מי יפתיע את מי. או שהאמריקאים יפתיעו את שני הצדדים.