כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

הפובליציסט הפלסטיני חסן אל בטל כותב על זכות השיבה

(17/05/2010)

"אל-איאם", 17.5.201062 / מאת: חסן אל-בטל 

(ההערות בסוגריים שמתחתן מופיע קו הן הבהרות של המתרגם. ההערות בסוגריים מתחתן אין קו מופיעות במקור).

בעבור מה אתם זוכרים את אחמד פאשא אל-ג'זאר? לרוב בשל נסיגת צבאות נפוליון מחומות עכו, כשהם מובסים (כתוצאה ממגיפה או כתוצאה מעמידתם האיתנה של הנצורים!)

אחמד אל-ג'זאר פאשא היה מושל עכו, צידון וחלק מ"אל-שאם" (סוריה הגדולה), אך מדוע כונה "אל-ג'זאר" (הקצב)? מפני שהוא שיסף את גרונם של 70 אלף מהבדואים שמרדו כנגדו. (כותב המאמר, חסן אל-בטל, מזכיר בהקשר זה את הנסיך הלבנוני יוסף אל-שהאבי, וכותב כי הנתונים לגבי מעלליו של ג'זאר הם כמו רשת של תשבץ).

"מעריב" פרסם ב- 15.5 רשת תשבץ (דמוגרפי – גיאוגרפי – פוליטי) של העיתונאי בן דרור ימיני. מה הקשר בין שתי הרשתות? העיתונאי הישראלי טוען שמספר תושבי פלסטין (המערבית ולא המנדטורית) לא עלה על 100 אלף (70 שנה אחרי הטבח של אל-ג'זאר), או שאולי המספר לא חרג ממאות אלפים בודדים. הישראלים, באופן כללי, להוטים להשיא (מלשון נישואין) את הדמוגרפיה הערבית בפלסטין במאה ה- 19 עם הגיאוגרפיה, כדי לתמוך בטענה הקלושה: "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". יישום טענת כזב זו מביא לנישואין בכפייה בין עצמאותה של ישראל ל"נכבה" של פלסטין והפלסטינים.

יש מקום לספק לגבי ההנחה שאל-ג'זאר שיסף את גרונם של 70 אלף (ביחס ל- 100 אלף או מאות אלפים מעטים לפי מקורות זרים, עליהם הסתמך ימיני). וישנו מקום נוסף להטיל ספק בדיוקם של אומדני האוכלוסין בסוף המאה ה- 19, מפני שעד אמצע המאה ה- 20 הייתה תופעה של אנשים ש"נעלמו" מהרישומים העות'מאניים שפורסמו, מפני שברחו מפני תשלום מיסים וגיוס לצבא!

על כל פנים, בסוריה היו 3 מיליון כאשר הוכרז על עצמאותה, וכיום מספר אזרחיה גדול ביותר מפי 8. העם הפלסטיני התרבה פי 8 בארצו ובפזורה מאז ה"נכבה" ועד יום זה, לפי הנתונים העדכניים של מכון הסטטיסטיקה הפלסטיני (קפריסין הייתה מכוסה כמעט כולה ביערות, וחיו בה מעט אנשים עם מעט שדות מעובדים).

מה היינו עושים ללא הרקע הדמוגרפי – גיאוגרפי של מר ימיני, שטענות השווא שלו ראשית כל מסבירות כי ה"נכבה" הפלסטינית היא מעשה הרמייה המוצלח הגדול בהיסטוריה המודרנית. מדוע? לא מפני שהפליטים הם "סיפור הצלחה" בכך שהתעוררו לאחר ה"נכבה", אלא מפני שהם זכו, בשונה מה"נכבות" של עמים אחרים, לסוכנות בינלאומית יחידה במינה, אונר"א, בעוד שהיהודים הערבים, שהיגרו לישראל (כ- 800 אלף, כלומר כמספר הפליטים הפלסטינים), לא זכו אלא באזרחות ישראלית, ולא בסוכנות בינלאומית לצרכיהם ההומניטרים.

מאחר והסכסוך הפלסטיני – ישראלי מתנהל, גם, סביב ה"נראטיב", הרי שהעיתונאי הישראלי מכיר בכך שפליטים רקמו (גם המציאו) לעצמם "נראטיב היסטורי נפרד", אפילו אצל החוקרים הזרים באקדמיות.

אברהם בורג, ששימש יו"ר הכנסת והסוכנות היהודית ובנו של השר ומנהיג המפד"ל, הסב את תשומת הלב כי העצמת השואה על ידי ישראל גוברת עם חלוף השנים, לאחר שהייתה מועטה בשנים הראשונות לאחר הקמת ישראל. כיום השואה נתפשת כחשובה יותר מהקמת המדינה, מזכות השיבה היהודית ומממלחת יוני 1967, מדוע? להערכתנו השואה היא מנגנון "היתוך" במטרה לענות על השאלה המכאיבה: "מיהו יהודי?". לכן כ- 80% מהיהודים הם בעלי מורשת מהשואה, כפי שהפלסטינים בעלי מורשת מה"נכבה".

חלק מהפלסטינים רוצה שישראל תכיר בחלקה בנכבה, וישראל רוצה שמדינות ערב יכירו בחלקן ב"נכבת" גירוש היהודים הערבים לישראל. אבל המשוואה הלקויה הזו דחפה מודרניסטים ישראלים רבים להטיל את האשמה ראשית כל על הפלסטינים, אחר כך על "בריטניה הגדולה", שכן היא פרסמה את "הספר הלבן" תחת לחצי המהפכה הפלסטינית הגדולה (הכוונה למרד הגדול), והגבלת ההגירה היהודית ל- 70 אלף מהגרים בשנה. מכאן, שהפלסטינים אחראים, באופן חלקי, לשואה של היטלר...הוי להסקת מסקנות פזיזה שכזו!

אומרים שבעוד כמה עשרות שנים ישתווה מספר היהודים בעולם למספר הפלסטינים בו; וכי בעוד עשור ישתווה מספר הפלסטינים על אדמת פלסטין למספר הישראלים שב"ארץ ישראל".

הסוגיה האמיתית כאן אינה אלא שני דברים: אחד, ש"הפליטים" הם סיפור הצלחה של הישרדות, של אי התפזרות ושל פיתוח עתידו של העם הפלסטיני; שנית, כי "המפתח" הוא סיסמת "זכות השיבה", וכי "המפה" נשארה כפי שהיא, וכי את שלוש מילות המפתח: נכבה. שיבה. מפתח, ניתן לשלב יחד בתלכיד אומנותי כלשהו, כפי שניתן לראות בהתפתחות הפוסטרים שעוסקים ב"נכבה".

האם "זכות השיבה" היא מנוף ל"מדינה" או שהאחרונה היא מנוף לראשונה? ישראל אומרת שהיא תחיה בשלום עם מדינה פלסטינית, אך היא לא יכולה לחיות בשלום עם "זכות השיבה".בכל פעם שישראל ממהרת להסכים ל"מדינה" היא מרחיקה מעצמה את צל הבלהות של "השיבה"...ואולי להיפך...מי יודע?