כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

רק שלא נצעד לעבר עוד תסכול ופאסימיות

טלאל עוכל, "אלאיאם" (23/10/2006)

המצב בזירה הפלסטינית מתקרב לגבול הבלתי אפשרי.
אפשרות ממשלת האחדות הלאומית עודנה הפתרון המועדף הזוכה בהסכמה בסיסית מכל הצדדים. כדי ליישם אפשרות זו בהצלחה יש להשקיע מאמץ אמיתי נוסף. כפי שהעידו הנשיא ורה"מ, המאמץ הנדרש להקמת הממשלה עוד לא הושקע.

ראש הממשלה
קורא לדיאלוג בין הפלסטינים בנוגע לממשלת האחדות הלאומית, אך הנשיא טוען כי אין תועלת בהמשך שיח החירשים, ומסכים לכל ניסוח אשר תציע "חמאס" שיהיה מוסכם על הקהילייה הבינ"ל, ואשר יוביל לטיפול במשבר ובמצור המוטל על העם הפלסטיני.

יש לשים לב לניגוד יסודי בין אלו הקוראים לממשלת אחדות לאומית שיכולה לקום על בסיס "מסמך ההסכמה הלאומית" כדי להתמודד עם המצור והמשבר, דבר שמשמעותו חיזוק הסכסוך עם הכוח הבינ"ל והאזורי, אך זאת על רקע איחוד השורות בין הפלסטינים, לבין אלו הקוראים להקמת ממשלה זו לטובת הסרת המצור והקלה במשבר, דבר המצריך הסכמה על מסמך אחר, הנגזר מ"מסמך ההסכמה הלאומית". ממשלה כזו תוכל להתיר את חזית המצור אך לא בהכרח לסיים זאת בבת אחת.

אלו התומכים בממשלת אחדות המבוססת על מסמך הנגזר מ"מסמך ההסכמה הלאומית" מבינים כי ככל שיחלוף עוד זמן תקשיח הקהילייה הבינ"ל את תנאיה. אם היו הפלסטינים מקימים ממשלת אחדות בחודש ספטמבר, היו חוסכים לעצמם עוד חודש של מצור. יוזמת התיווך האחרונה לגישור בין "חמאס" ו"פתח", זו הקטארית, לא בהכרח היתה מביאה להיענות לתנאים להסרת המצור.

במהלך הזמן שחלף ניסו "פתח" ו"חמאס" להרגיע את המצב הביטחוני דרך הסכמה על מספר צעדים הדדיים משותפים. ההסכמה שהושגה בתיווך מצרי לא החזיקה יותר מ- 24 שעות, עת שבו והתגלעו החיכוכים ביותר ממקום אחד וקיבלו צביון אלים. ברור היה כי הסכמות חלקיות כמו זו שהושגה הן מתכון לכישלון כל עוד לא תם הטיפול במשבר ברמה היסודית. ההצהרות הקשות, שמשחררות הנהגות שני הצדדים, וההסתה הממלאת את החלל הפוליטי הרחב, הן סיבות לכך שהטיפול במשבר לא הסתיים.

אל מול מצב האין מוצא בין אלו הרואים שניתן עדיין להשקיע מאמץ נוסף לנסות להרכיב ממשלת אחדות לאומית, לבין אלו שטוענים כי כבר הושקעו כל המאמצים האפשריים, ברור כי פגה סבלנותו של הנשיא, מחמוד עבאס, וכי הוא חש כי עליו מונחת האחריות הגדולה להכריע לגבי המצב, ולבחור באחת האפשרויות הקיימות ככל הנראה אחרי חופשת עיד אלפיטר.

האפשרויות האחרות המותרות והאפשריות עבור הנשיא אינן רבות. בחירה באפשרות שאינה מוסכמת על כל הצדדים תסחוב את המשבר לשלב שיכלול סיכונים גדולים, העשויים להסלים את ההתנגשויות הפנימיות ולהביא להתפשטותן לרחבי השטחים, ובעיקר לרצועת עזה.

כרגע אין עדיין סימני הסלמה בהתנגשויות, אך ספק אם תושבי עזה יכולים עוד להמשיך במצבם הנוכחי.
ההרג יכול להתרחש ברחוב מהסיבות הפשוטות ביותר, וההתנגשויות עשויות להתלקח בכל זמן, כשהאדם אינו בטוח יותר בלכתו ברחוב, בביתו ולגבי קניינו.

המצב אינו פחות גרוע ברמה המדינית. כשהאנשים שואלים זה את זה לגבי סיבות הסכסוך, הם שותקים לגבי התקיפות הישראליות. כמו כן שותקים לגבי התמשכות מצב ישיבת ההתנחלויות, בניית גדר ההפרדה הגזענית, ויהוד ירושלים.

במישור המדיני, הקשור לסכסוך עם ישראל, הרחוב הפלסטיני שואל את עצמו שאלות מתוך כאב. הרחוב מפנה את מבטו לעבר הפלגים, המובילים את מאבקו הלאומי, ובוחן האם הם שמים בראש סדר העדיפויות שלהם את העמידה מול הכיבוש, או מחזקים ומעצימים את החזקתם בשלטון. האזרח בוחן את הדמוקרטיה כאפשרות בחירה, אחרי שהיא מופיעה כמעמסה עליו במקום להוות בחירה בחיזוק מאבקו, ואמצעי להעצים את יכולתו לעמוד איתן באחדות לאומית בין הקבוצות הנאבקות.

למרות המצב הקשה על קשת ביטוייו הקשים, אין לוותר על ההכרח לדרוש מכל מי שמחזיק בכוח ובנכונות להשקיע את המאמצים הדרושים להמשך חיפוש הדרכים להצלחת הדיאלוג לטובת הקמת ממשלת אחדות לאומית, שתשרת את הפלסטינים בכל מצב ובכל זמן כבחירה הטובה ביותר. אך מה יקרה אחרי כן? האם יכולים הפלסטינים להמתין עוד זמן רב במצב של סבל גובר, כששיעור העוני בעזה על פי הבנק הבינ"ל מגיע ל- 76% והכנסתו הממוצעת של פלסטיני הינה 2$ ליום?

מבין האפשרויות האחרות ישנה האפשרות לבחור בממשלת מומחים לאומית, כממשלת מעבר שקיומה מותנה בהסכמת הכלל, ותקופת כהונתה תלויה בזמן בו יקח למערכת הפוליטית להבשיל לכדי הגעה להסכם סביב ממשלת אחדות לאומית, שתוכל להתיר את המצור ולערוך חלק מהרפורמות הדרושות במערך הפנימי, בעיקר ברמה הביטחונית והכלכלית בכל מה שקשור בחיי התושבים.

"חמאס" סירבה להצעה זו, בעוד שהנשיא הסכים לה. קרוב לוודאי שסירוב "חמאס" בא כדי להשאיר את אופציית ממשלת האחדות הלאומית פתוחה.