כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ישראל רודפת שלום...ללא תועלת וללא ידידות

סעיד מצ'יה עבור "אלאיאם" (20/07/2006)

ארה"ב איננה רוצה שמדינת ישראל תחייה בשלום אמיתי עם הערבים, וזה מפני ששלום עם הערבים- יש בו כדי להתיר את הקשר שלה (ישראל) עם ארה"ב, ולהחליש כתוצאה מכך את האמון בנאמנות ישראל, דבר שיהפוך את הנאמנות לישראל לחסרת תוכן." זה מה שהסיק נורמן פינקלשטיין מלמידתו את מסמך הרווארד בעניין "הלובי היהודי בארה"ב", אשר פרסם מול ה- Counterpunch. הכותב חזר אל ההיסטוריה הקרובה אלינו, היכן שהמדיניות הבריטית "נטולת אינטרס בהידוק שיתוף הפעולה היהודי- ערבי, מפני ששיתוף פעולה כזה יחליש לחלוטין את הזיקה של החברה היהודית לאימפריאליזם הבריטי". לאישור מסקנתו שאל את עצמו "איזו תועלת יכול להפיק פול וולפוביץ מכך שישראל תחייה בשלום עם שכנותיה הערביות, ועוד פחות מכך אם ישראל תכנע לרצונה של ארה"ב?"
פינקלשטיין לא קרא את הדיווחים החדשותיים בנוגע לטבח הכפר הלבנוני מרוחין או על בניית חומות, ולא התבונן בטבח בעזה. הרי הוא למד את הקשר של הציונות למונופול חוצה הזהויות האזרחיות, ואת הטמעות האדונים והמשרתים בסדר העולמי הקיים. הכותב שם ליבו בעניין זה לכך שהחברה הישראלית מורכבת בהתאם למשמעת "המצודה הנצורה", היכן שלחייל ישנו מקום מרכזי אשר מניע את פעימות הכלכלה, הפוליטיקה, התרבות ואת המנגנונים האקדמי וההסברתי. ישראל היא חברה לוחמת שמשתפת את ארה"ב בהוצאותיה הצבאיות, וארה"ב מעניקה לישראל מימון כספי יוצא דופן. ישראל אינה משתמשת בדבר זולת האלה הקשה במהלך ניהול מגעיה עם הפלשתינים והערבים בכללם. נכון הוא שישראל לעיתים עוגבת במגעיה עם חלק ממשטרי ערב, אך גישה זו מופנית במטרה לפורר את הכוח הערבי המתנגד לה. במהלך הדיונים על הסכמי קמפ דייויד היו התכניות להתקפה על לבנון במהלך הכנה. בזמן שישראל סירבה לשאת ולתת עם הפלשתינים והמשיכה לבנות את הגדר, הפציר שר החוץ שלה שוב ושוב במדינות המפרץ לייסד יחסים עם ישראל.
אקלים האיבה הוא אחד מהיסודות המאפשרים את קיום התפקיד אותו ממלאת המדינה העברית. כפי שהודה פעם אחת משה דיין, הישראלים הביאו בכוונה תחילה את הפרובוקציה לרמה של עימות מזויין במהלך הדיון על התקציב בכנסת. העימותים הצבאיים מול סוריה סביב הכינרת הם דוגמא לפרובוקציה. במהלך התוקפנות והתוקפנות הנגדית בנו לעצמם הצבא ומפקדיו יראת כבוד והשפעה והתרבות נצבעה בצביון המאבק הצבאי.
במהלך תוקפנותה המזויינת השלימה ישראל את ביצוע תכניות ההתרחבות שלה בתוך פלשתין ההיסטורית. אבי שליים, אחד ההיסטוריונים החדשים, אומר בספרו החדש "גדר הפלדה... ישראל והעולם הערבי" שגירוש הערבים ב- 1948 היה תכנית יזומה. בן גוריון החשיב את הגדה ואת הרצועה כחלקים שנכבשו מארץ ישראל ש"ניתן לשחררם".המנהיג הציוני התמיד בלמדו תלמידים כדוגמת פרס, יגאל אלון, משה דיין ורבין שה"חלום המופתי", מתמצה בשחרור הגדה והרצועה, וכיבוש כולל של סיני ודרום לבנון "כדי שתהפוך ישראל למחליף שווה משקל למערב בקביעת סדרי העולם הערבי, אסיה ואפריקה". חלום המדינה הגדולה, שהוחלט עליו ברמה הבינ"ל.
כתוצאה מכך נקבע בישראל מצב חירום עליון, שהוליד את הלכי השנאה המושרשת והביא את המשטמה כלפי הערבים לרמה של גזענות, שמשמעותה נקודת ההסתכלות המתנשאת. בכל ההתנגשויות המזויינות שיזמה ישראל, או שנוצרו כתוצאה מהתגרויותיה, היו מופנות עיקר הפעולות הצבאיות כנגד האזרחים, מבלי שנמצאו מחבלים בתוכם. הגארדיאן הבריטי פרסם ב- 15 ליולי דו"ח עיתונאי בו צויין כי "כל התקפות ישראל על לבנון הביאו להרג אזרחים לבנוניים רבים, שרובם, אם לא כולם, לא קשורים ללוחמי החזבאללה. הדו"ח הדגיש כי האלימות הישראלית מעלה חזרה לזכרון העולם את "הימים האפלים של ההרס שזרעה ישראל ב- 1982" בהאשימו את ישראל ב"נקיטת צעדים המרחיקים לכת בהרבה מעבר לזכותה של כל מדינה להגן על עצמה". טבח מרוחין מזכיר את טבח קאנא מלפני עשר שנים. בעניין זה יש להזכיר את כעסה של הצמרת האמריקאית על מזכ"ל האו"מ, בטרוס ע'אלי, והתעקשותה על אי חידוש הכהונה שלו בשל כך שפרסם את דו"ח הועדה שחקרה את הטבח בקאנא וכלל את הרשעת ישראל. מעבר לאלימות שימשה ישראל כחלק מתכניות ארה"ב והמערב באזור, עד לרמה שעשתה אותה שותפה בתכנית המזה"ת, אשר שומרת לישראל מושב מיוחד בין המדינות הקטנות באזור, כפי שקבוע בטיוטת התכנית. אנו שומעים הצהרות מהנהגת ישראל, הקוראות ליישם את החלטת מועצת האו"מ 1559, קריאות המדגישות את אשר נאמר לגבי ההחלטה, בכך שהיא תוצר ישראלי. במהלך האלימות המתמשכת טען הפיקוד הצבאי כי הוא מגן על בטחון העם, וזאת למרות שהתוקפנות הנוכחית בעזה ולבנון הינה חסרת תקדים בהתקפות על אזרחים.
בניגוד לפעולות האלימות הקודמות, זוכות הפשיטות הנוכחיות לאדמות לבנוניות ופלשתיניות וההרג השיטטי של אזרחים לבנונים ועזתים לברכה גלויה של 8 המדינות המתועשות, המרכיבות את הנהגת העולם, על אף ניגוד האינטרסים ביניהן, דבר המצביע על התמזגות עם התכנית הכתובה לאזור, שהיא חלק מתכנית המזה"ת הגדולה. יש חוט שזור בין מה שיקרה בפלשתין, עיראק ולבנון.
התוקפנות הישראלית משלימה את תכנית ההתרחבות אשר תושג במהירות תוך שממשלות ישראל מסרבות לשאת ולתת עם הצד הפלשתיני תחת פזורת האמתלות וההצדקות. אל מול שתיקתו, על העולם הערבי להתעקש על התמרדות כנגד פסק דין בית המשפט הבינ"ל ונגד החשת הצעדים לסיום בניית הגדר, הבאה לבסס את גבולות המדינה העברית. הגדר מתירה לפלשתינים כיסים מבודדים, שקושרים ביניהם עורקים שנמצאים תחת פיקוח חיילי צה"ל. ממשלת ישראל לא רוצה לשמוע מהפלשתינים אף לא מילה בנוגע לירושלים, שיבת הפליטים לבתיהם, ולא על נסיגה מכל השטחים שכבשו ביוני 67'. בסיכום, ממשלת אולמרט לא מעוניינת לדבר בנוגע לזכויות הלאומיות של העם הפלשתיני. היא רוצה פתרון משל עצמה, שמתחייבת ממנו נסיגה אל השטח שנותר, וכך היא תוכל להודיע לעולם שהיא העניקה לעם הפלשתיני חופש להקמת מדינתו בתוך גדרות גבוהים ובלי גבול עם מה שמחוץ להם. לנוכח תכנית זו, אין לפלשתינים אלא לאחוז בכוח פסק הדין של בית המשפט הבינ"ל, הקובע כי בניית הגדר אינה חוקית.
אמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 מחייבת את כל המדינות לכבד את אי שינוע או ביצוע שינויים לגבי הארץ ויושביה. יש זכות לכל מדינה או קבוצת מדינות, אשר יש להן עניין בכיבוד החוק הבינ"ל, לנקוט בצעדים, שהן רואות לנכון כדי להביא את ישראל להתחייב כלפי מה שנדרש ממנה בפסיקה הבינ"ל. יש ביכולת המדינות הערביות והמסלמיות, כיחידים או כקבוצה, להגיש תלונה נגד ישראל או נגד כל מדינה שתגיש לה עזר בבניית הגדר ויצירת אותם שינויים מסוכנים. ישראל לא תוכל להגיע להסכם שיסיים את הסכסוך, מלבד הודנה זמנית. (הודנה- שביתת נשק. הפוגה, הפסקה)
מן הראוי שנשבור את הפרק הנוראי הזה, ונסלק את אמצעי המלחמה מישראל. אריאל שרון שמח ועלז לנוכח הפעילויות הצבאיות שבאו כתגובה להתגרויות הצבאיות שלו, והוא חזר שוב ושוב על ההתקפות המזויינות בהתחשב בביטחונו לגבי המצאות נטיות "הנקמה" אצל הצד האחר.דרך "השימוש המוגזם באלימות מזויינת", כפי שאוהבים הצדדים התומכים בישראל לתאר את התוקפנות הישראלית התכופה, נתאפשר לשרון לבצע את תכנית ההתרחבות שלו ולאשר את בניית הגדר אחרי שזכה בכינוי "איש השלום", המגן על ביטחון עמו והשארות מדינתו.
הפעילויות של ישראל לא מאפשרות בשלב זה נקיטה בסוג אחר של התנגדות. הכוח המזויין אינו הכלי היחיד של ההתנגדות, שכן העמים ניסו בהצלחה לשלב סוגים אחרים. נוצרו מאבקים רחבי היקף נגד אסטרטגיית כריתת הבריתות שמולידה את דרך השימוש בכוח ככלי לקביעת עובדות.אף אחד אינו מוטרד מכך שישראל תשא ותיתן עם תנועה של התנגדות להתרחבות הקולוניאלית המתפשטת בדרכים של שלום. היותה של הגישה הצבאית הישראלית היחידה שמממשת כוח צבאי, במיוחד בעת בה אין מלחמה כוללת, כפי שקורה כעת, יש בו כדי להדגיש את גישת הטרור של המדינה העברית כלפי כל מי שרומה על ידי טענות הכזב של צרכי הביטחון הישראלי. הפניה הצודקת כלפי הציבור היהודי, שיגנה את המגמה התוקפנית של השלטון בישראל, מכוונת כדי לעזור לחיזוק חזית השלום המשותף בין הערבים והיהודים כנגד תוקפנות מנהיגי ישראל. זו התגובה היעילה ונושאת הפרי לכוון המטרה הסופית. הרי הדבר האיום ביותר שישראל מבקשת הוא פיצוץ השלום.