כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מה חושבים בזירה הפלסטינית על הסכם כפוי?

(22/04/2010)

"אל-איאם", 22.4.2010"אודות ההסכם הכפוי" / מאמר של ד"ר עבד אל-מג'יד סוילם

(סיכום מערבית: אלעד דונבסקי / מטה יוזמת ז'נבה)

הפובליציסט הפלסטיני ד"ר עבד אל-מג'יד סוילם עוסק במאמרו, המתפרסם ב- 22.4.2010 ב"אל-איאם", באפשרות שגורמים בינ"ל יכפו על הישראלים והפלסטינים פתרון לסיום הסכסוך ביניהם.

סוילם טוען שיש מי שרואה בפתרון הכפוי מהלך חיובי. ישנו מי שטוען כי זהו הפתרון היחיד האפשרי. לעיתים אף רואים בו כפתרון שובה לב בהינתן המבוי הסתום בו נתון התהליך המדיני במזה"ת. יש מי שרואים ברעיון הפתרון הכפוי תפנית טובה בעמדה הבינ"ל ובעיקר בעמדת ארה"ב.לעומת זאת, בימין הקיצוני בישראל רואים ברעיון זה, מנקודת מבט ישראלית כלפי הפתרון, את הסכנה הגדולה לשלום ולמה שיבוא אחרי כינונו. יתר על כן, אותם גורמים בישראל משקיעים מאמצים מתמשכים כדי להפיל את ההצעות המועלות ע"י גורמים בינ"ל לפני התפשטותן בקרב דעת הקהל בישראל, בעיקר בשל הקשר בין אותו פתרון כפוי למשבר ביחסים בין ארה"ב לישראל.

הסכם כפוי עשוי להיות הסכם ראוי, אך הוא עשוי גם להיות האפשרות המסוכנת ביותר אם הוא ייכון על פי המציאות הקיימת על פני השטח ועל בסיס כוחה של ישראל ומאמציה להפוך את המציאות ליסוד עליו יתבסס ההסכם.

הסכם כפוי עשוי להיות הסכם ראוי, אך הוא עשוי ליצור חללים במובן ויתור על זכויות לאומיות פלסטיניות. כפיית הסכם עשויה להפוך את הדרישות הפלסטיניות לעצמאות, חופש ושיבה לצורך בסיוע הומאניטרי. במצב זה עשויה ישראל לקבל לגיטימציה לשוב לנהוג בתוקפנות ובגזענות.

סוילם מעריך ומזהיר כי בשל טבע היחסים האסטרטגי המיוחד בין ארה"ב וישראל והשפעת הלובי הציוני על החלטות הקונגרס והממשל, עשוי ההסכם הכפוי להפוך בפועל לנוסחת הסדר ישראלית תחת כיסוי בינלאומי.

בהינתן מספר תנאי יסוד, יכול הסכם כפוי להיות המוצא המתאים היחיד למשבר בתהליך השלום. קידום הסכם כפוי עשוי להוות גורם לחץ חדש על הפלסטינים במקום להוות כזה על ישראל, וזאת בשל הרגרסיה בה מצוי העולם הערבי והפילוג בו הוא נתון.

הסכם כפוי הוא פתרון שעשוי להוות תירוץ טוב לגורמים פלסטינים מסוימים, החוששים לאינטרסים ולפריבילגיות שלהם במצב של התמשכות המבוי הסתום המדיני. יתרה על כן, הסכם כפוי עשוי לשמש תירוץ להתקפלות עבור גורמים המתכנים "גורמי התנגדות" ברמה הפלסטינית, הערבית והאזורית וזאת תחת האמתלא שלהתנגד להסכם הכפוי זה כמו לבצע התאבדות פוליטית, וכי מטוב לשמור על הראש.

הסכם כפוי עשוי להוות אמצעי של נוכלות, שיהווה מוצא לישראל, בין אם תהיה זו הקואליציה הקיימת או קואליציה חדשה, במטרה לצייר עקרונית את קבלת ההסכם הכפוי כאילו היה זה ויתור אסטרטגי שישראל עושה כדי "להקל" על משימתה של ארה"ב, וזאת בתמורה לכך שכל או רוב פרטי ההסדר יהיו בהתאם לחזון ולאינטרסים הישראלים.

סוילם מתאר הסכם כפוי כהימור, שעשוי להתגבש באופן סופי, דרך תוצאות מו"מ לא ישיר או ישיר או דרך אמצעים אחרים לא פחות חשובים כמו ועידות בינלאומיות והתייעצויות אזוריות, לכדי האופציה היחידה המונחת מלפנינו. הוא טוען שיש להזהיר מראש מפני סכנות שגלומות בהסכם שכזה. על מנת שהסכם כפוי יהיה הסכם אמיתי מה שנדרש ראשית כל הוא שהוא יהיה צודק. זאת, על אף שכולם יודעים שאמות המידה לצדק הן אמות מידה יחסיות בהכרח.

סוילם טוען כי הלגיטימציה הבינלאומית, החוק הבינלאומי והחלטות האו"מ הרלוונטיות צריכים להביא לכך שהסכם כפוי יהפוך מהסכם שמקבל את העובדות שקבעה ישראל בשטחים להסכם שמושתת על כך שעובדות אלו אינן חוקיות.

כאשר יוכלו הפלסטינים להפוך את בסיס ההסכם הכפוי מכזה המתבסס על השקפת הישראלים לכזה המושתת על ההשקפה הבינלאומית, הרי שיוכלו להסיח דעתם מתוצאותיה של התוקפנות הישראלית ולבסס את המציאות על דו קיום אמיתי של שלום. בדיוק למשמעות זו התכוון ליברמן, כשאמר שהסכם כפוי הוא פתרון שיבעיר את הסכסוך ולא יסיים אותו. הוא אמר זאת בשל הפחד שלו מכך שנגיע יום אחד למצב של פתרון כפוי.

התנאי השני להצלחת הסכם כפוי הוא מידת מוכנות הפלסטינים להפוך את ההסכם מכזה, שבנוי על ביטוי האינטרסים הישראלים, להסכם שמשקף את האינטרסים של העם הפלסטיני, זכויותיו ומטרותיו.התנאי השלישי הוא ההתנגדות העממית, הגברתה והפיכתה לכלי מדיני יומי, ולאורך חיים ודרך התמודדות עד שתסייע למלאכת הדרג המדיני בהובלת אש"פ.