כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ומה חשבו בזירה הפלסטינית על דבריו של אודי דקל בכנס יוזמת ז'נבה?

(28/01/2010)

כתבתו של חסן אל-בטל מעיתון "אל איאם", 28.1.10

תרגום: מטה יוזמת ז'נבה

"סקנדל של מו"מ"

מי הוא "איש השבוע בפוליטיקה". ג'ורג' מיטשל והצעת חמש הנקודות? ברק אובמה והראיון המתסכל שלו למגאזין "טיים"? עבאס? מבארכ?... אף לא אחד מבין הנ"ל, אלא זהו, לדעתי, אודי דקל, ראש צוות המו"מ בממשלת אהוד אולמרט!מדוע? בשל שתי סיבות - פשוטה ועמוקה. הסיבה הפשוטה היא הביקורת שלו כלפי גישת "שום דבר לא מוסכם עד שהכל מוסכם". הוא מציע מודל של "מה שיש לגביו הסכמה – ייושם". הסיבה העמוקה, אינה פחות מאשר סקנדל עבור ממשלת אהוד הראשון, אהוד ברק, שטען טענת כזב כי "הסיר את המסכה מעל פניו האמיתיים של ערפאת" בקמפ דיויד בקיץ 2000. מדוע?(דקל) ניפץ את גישתו החלשה של שמעון פרס: "היינו כמי שנשא ונתן עם עצמו", ושפך אור על גישת יצחק שמיר: "טוב, המו"מ יהיה כזה שלא יוביל לדבר!".כאשר אהוד ברק הציע את רעיונותיו בקמפ דיויד ב- 2000, ערפאת ביקש לתעד אותם או לכתוב אותם באופן רשמי, אך ברק סירב, והמציא את גישת "דבר אינו מוסכם עד שהכל מוסכם". בנוסף, הוא הסיר את הלוט מעל "הפנים האמיתיים" של ערפאת, ואחר כך ביסס את גישת "האין פרטנר", בה דגלו אחריו אריאל שרון, החשוד ברצח ערפאת.

הסרקזם שבסקנדל, לפי אודי דקל: הפלסטינים באו למו"מ עם אהוד השני, אהוד אולמרט, אחרי אנאפוליס, כשהם יותר מוכנים מהישראלים, מפני שהם היו מצוידים במסמכים מהמו"מ בקמפ דיויד 2000: "כאשר הגעתי לחפש אחר חומרים משנת 2000 (המו"מ מקמפ דיויד והמו"מ מטאבה) לא מצאנו את החומרים. נראה כי מישהו התאמץ להסתיר את החומרים האלה. לכן התחלנו לגבש מחדש את החומרים, ובין השאר, הסתייענו בחומרים של יוזמת ז'נבה".

מתאם מנהלת המו"מ דאז, שאול אריאלי, הוסיף ואמר: "(...) אם לא נמצאו חומרים, נראה כי מישהו מאד התאמץ להסתיר את כל החומרים". מקורבים לציפי לבני מסרו: "למעשה, לא היו ברשותנו חומרים מהמו"מ ב- 2000, ובעיקר לא משיחות טאבה. אהוד ברק טען שטאבה כלל לא היה מו"מ".

בכך נחשפים "פניו האמיתיות" של אהוד ברק, שאיים על ערפאת בקמפ דיויד שכל הרעיונות ימשכו משולחן המו"מ ויהיו כלא היו...אכן לא היה הסכם על הכל, בעיקר לא בשיחות טאבה, שכמעט והביאו לידי הסכם...זאת לפני שאהוד ברק העדיף להזעיק את בכיר הנושאים והנותנים, שר החוץ שלמה בן עמי, באמתלה שמועד הבחירות הכלליות קרב, בחירות בהן זכה אריאל שרון.

הנשיא אבו מאזן היה בקמפ דיויד 2000, והיה במו"מ מתקדם עם אהוד אולמרט (שסירב לתת לו עותק של מפת הגבולות המוצעת). לכן, בשל החשבתו כמומחה הבכיר בענייני ישראל, ולשעבר ראש צוות המו"מ, לא עובדים עליו המשחקים של בנימין נתניהו. ולכן הוא עומד על כך שהמו"מ יתחיל מהנקודה בה הופסק המו"מ שלו עם אולמרט, והמו"מ של אבו עלאא' עם ציפי לבני – דבר לו מתנגד נתניהו, בעל "ההקפאה" המותנית של הבנייה בהתנחלויות.

ישראל, לפי דברי סגן שר החוץ, דני איילון, אומרת שהיא קיבלה עקרונית את חמש הנקודות של מיטשל, בעוד שאבו מאזן אומר שהן עודן נמצאות תחת למידה יחד עם האחים והידידים, וזאת מבלי לסור מהתנאי הקודם שלו של הקפאת הבנייה בירושלים המזרחית.מתנהלות "שיחות" ו"פגישות" ברמה הטכנית - ביצועית בנוגע להצעת מיטשל. זוהי רמה של נושאים ונותנים, לא רמת פסגה. אין זה נחשב "מו"מ" בשל הציפייה לכך שמיטשל יציע בשלב מאוחר יותר "ערבויות" לשני הצדדים: ערבויות מדיניות לפלסטינים וביטחוניות לישראל. כעת עושים שני הצדדים שימוש ב"ערוץ המצרי" כאמצעי להפעלת לחצים הדדיים. וושינגטון משתמשת ב"ערוצים הערביים" כדי ללחוץ על הצד הפלסטיני לחזור למו"מ. למען האמת, חשובה היא הצהרתו של שר הביטחון בממשלת נתניהו, אהוד ברק, במהלך נסיעתו למצרים להיפגש עם הנשיא חוסני מבארכ. ברק אמר: "אין זו הפצצה האיראנית המהווה סיכון קרוב על ישראל, אלא "הפצצה הפלסטינית". דברים כגון אלו מבטאים ביקורת כלפי גישת נתניהו: "איראן, איראן...ושוב איראן". מדוע? מפני שבנושא האיראני קל יותר לישראל להישען על סוג של קונצנזוס בינלאומי, אך בנושא הפלסטיני נראית ישראל כמעט מבודדת.השאלה היא מי הסתיר את חומרי המו"מ מקמפ דיויד וטאבה מפני ממשלת אהוד אולמרט, בזמן שהפלסטינים הגיעו עם מסמכיהם ועם צוות המו"מ המנוסה שלהם?נושא זה מצריך "ועדת חקירה" ישראלית!