כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

בחזרה לז'נבה - על היום שאחרי "צוק איתן". מאמר של יאיר ינוב ב"הארץ"

(14/07/2014)

המאמר פורסם בעיתון "הארץ", 14.7.2014

בחזרה לז'נבה

יאיר ינוב

שלמה אבינרי מתמיד בשקדנות לתקוע מקלות בגלגליה של עגלת השלום הישראלי־פלסטיני ("אוסלו: החלום ושברו", "הארץ" 11.7). בטיעוניו הוא מייצג נאמנה ציבור המתיימר להיות חלק מהשמאל הציוני, אך עולמו נטוע באגף הכוחני של הציבוריות היהודית, זה של הצדקנים.

התנועה הציונית, שנולדה ממצוקתם של היהודים, ניסתה והצליחה להקים מדינה שתהווה מקלט לכל יהודי שיחפוץ בכך. במהלך הביצוע נתקלה הציונות בהתנגדות של תושבי הארץ הפלסטינים. הציונים, חדורי הכרה שמהלכם צודק מאין כמוהו ולכן שווה כל מחיר, נתקלו בערעור על תפישתם. במחנה הציוני ניטש ויכוח האם הצדק הציוני הוא צדק מוחלט, או שיש להכיר בקונפליקט בין צדק לצדק. ההכרה כי אין צדק מוחלט גרמה להנהגה הציונית להתנהל באורח פשרני ותוך נכונות, לפחות במוצהר, לקיים מגעים עם הצד השני. כך היה עד יוני 1967.

מאז מלחמת 67' וההשתלטות על שטחי ארץ ישראל המנדטורית ועל רמת הגולן, גברה המגמה הכוחנית במחנה היהודי ופותחה תורה "ציונית" צדקנית, השוללת את הלגיטימיות של זכויותיהם הלאומיות של הפלסטינים. אבינרי הוא נציג מובהק של הציונות הצדקנית. הוא איננו מסתפק ב–78% משטחי ארץ ישראל המנדטורית, כולל החלפת שטחים באופן שיחבל ברציפות של השטח הנותר בידי הפלסטינים. הוא איננו מסתפק בוויתור בפועל על זכות השיבה, ותובע ויתור גם על חלום השיבה. כל ויתור פלסטיני נראה כהונאה. הוא מצטרף לתביעתו המכשילה של נתניהו מהפלסטינים, שיכירו בישראל כמדינתו של העם היהודי, או במלים אחרות — יהפכו לציונים. מוטב שיודה ביושר כי הוא מעדיף מלחמת נצח על פשרה וקיום בשלום.

בעיני זו הדרך הבטוחה לחיסול של כל מה שהיה חיובי בחלום הציוני. המודל של הסכם ז'נבה כולל, בצד ויתורים מכאיבים, פתרון מוסכם המכבד את מאווייהם של שני הצדדים. הוא אינו שולל את סיפורם הלאומי ומאפשר להם להמשיך ולפתח את עתידם. ההסכם אינו תובע ויתור מוצהר על זכות השיבה לשטחי מדינת ישראל, אך אינו מאפשר אותה בפועל. ההסכם גורס הסדרים מיוחדים בירושלים תוך כיבוד הזכויות והרגישויות של הצדדים. מובטחים בו הסדרי ביטחון מרחיקי לכת תוך כיבוד העצמאות והריבונות של הצדדים, ללא פגיעה ביתרונה הצבאי של ישראל. ומעל לכל — הוא מניח תשתית איתנה לקיום בשלום בין מדינת ישראל ומדינת פלסטין. השגתו בוודאי תפתח שער לשיתוף פעולה אזורי ותאפשר הכרה של כל מדינות ערב בישראל, על בסיס היוזמה הסעודית.