כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מאמר מערכת, "אל-קודס": אחרי המילים נשאר ליישם

(29/11/2007)

אחרי המילים נשאר היישום 

הסתיימו טכסי ועידת אנאפוליס. שמענו נאומים, שהיו באופן כללי מעודדים מבחינת השלום ויישומו במידה שנראית רצינית לצופים ולמאזינים. המשלחות הישראלית והפלסטינית עברו מייד בחסות אמריקאית למהלך המו"מ. הנשיא בוש פנה אלינו אמש לפי שעון ירושלים בהכרזה כי המו"מ אתמול היה חשוב מהועידה עצמה. הוא אמר כי וושינגטון תהיה פעילה במו"מ ותגיש, לפי דבריו, "עזרה" לשתי המשלחות, תוך כדי כך שהביע את תקוותו כי תקום מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

תאורטית, הדברים נראים כאילו הם מתקדמים בכוון הנכון וכי המו"מ מגיע מייד אחרי הדיבורים. נראה כאילו המועד המוסכם לסיום התהליך ומציאת פתרונות לסוגיות הסכם הקבע הוא סוף השנה הבאה, כלומר עם סיום כהונת בוש. הדברים נראים אפשריים, אם תהיה פעולה של כוונות אמת ואם ישראל אכן מוכנה בפועל למימוש השלום, שכן הצד הפלסטיני ביצע ומבצע תמיד את מה שמתחייב ממנו. המכשול היחיד למול השלום הוא החמדנות הישראלית של סיפוח הארץ, ייהוד מזרח ירושלים וההתנכרות כלפי זכויות הפליטים, שהוכרו ע"י הלגיטימציה הבינלאומית.

אלא שמבחינה מעשית חשופים הדברים במציאות לסיבוכים ההופכים את מועד סוף השנה הבאה לבלתי אפשרי לסיום המו"מ וההגעה להסכם קבע.
אנו למודי ניסיון כי אין תאריכים קדושים במילון המדיני באופן כללי ובזה הישראלי באופן ספציפי.
היו מועדים רבים שלא ייושם מהם דבר. הבולט מביניהם היא תכנית "מפת הדרכים" והצעת הנשיא בוש כי סוף 2005 הוא מועד להקמת המדינה הפלסטינית.
הנשיא הפלסטיני והרשות הפלסטינית עומדים מול תסבוכת הפילוג הפנימי כפי שאולמרט עומד מול התנגדות פנימית חזקה ובעיות שחיתות שהופכות אותו לחסר יכולת להנהיג תהליך שלום בכוח ובהצלחה.
המחלוקות סביב מזרח ירושלים, הגבולות, הפליטים, המים, ההתנחלויות וסוגיות נוספות המרכיבות את הסכסוך נראות כקשות לפתרון בנסיבות הנוכחיות.

שמענו מילים רבות, והיינו עדים לתחילת תהליך מו"מ מייד אחרי ועידת אנאפוליס, אך חשוב יותר מהמילים הוא המימוש. עמי האזור, בראשם העם הפלסטיני, כמהים לשלום וחפצים בכנות ובשכנוע מלא להגיע אליו. למרות כל הקשיים והשאיפות, הם מקווים כי יושג השלום, והם יוכלו לחיות במדינתם העצמאית, לנוכח זאת שראו כי כל עמי העולם השיגו את עצמאותם מלבדם.


די לקיפוח הזכויות
איננו יודעים למה פרסמה הרשות החלטה למניעת הפגנות נגד ועידת אנאפוליס או שכמותה. אנו מבינים כי הרשות יכולה לבקש מאלו שרוצים להפגין להוציא אישורים, ומכך שהיא תגביל את ההפגנה למסלול מסוים, אך איננו מבינים איך ניתן למנוע את הזכות להפגין מיסודה. יש בכך דיכוי של החופש להבעת דעה, שאנו תומכים בו, ומותחים ביקורת כלפי מי שמגביל חופש זה. הדבר מהווה סתירה לא מקובלת ולא מובנת.

האירועים בחברון וברמאללה, בהם דוכאו המפגינים במחיר של הרג אחד מהם ופציעת מספר נוספים, הוא דבר פסול מכל וכל. אנחנו תומכים בחופש הדעה והביטוי, באופן הכולל הפגנות. אנו קוראים מכאן לרשות לפעול מייד לטפל בהשלכות הנובעות מדיכוי ההפגנות. אנו אומרים זאת מתוך ידיעה ברורה כי צדדים מוגדרים חתרו וחותרים ליצור אנארכיה ולשים מכשולים ברגליה של הרשות מלהתקדם לכוון השלום במישור המדיני. צדדים אלו מנסים בכל האמצעים להפוך את פני הדברים, ואנחנו באופן טבעי מתנגדים לכך. אך הטיפול בהפגנות לא היה אותו טיפול בחברון כמו בערים אחרות בגדה. כתב משורר לפני ימים ימימה: "אל תאסור דבר מה על בני אדם ותפעל בעצמך בדבר האיסור".