כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מאמר מערכת, "אל-קודס": הצהרה משותפת אינה מספיקה

(17/09/2007)

רה"מ הישראלי אהוד אולמרט התבטא לאחרונה אודות עמדתו כלפי וועידת השלום הבינלאומית והנמיך את רף הציפיות בנוגע לוועידה. הוא העריך כי השיחות הפלסטיניות-ישראליות הנוכחיות אינן שואפות להגיע להסכם עקרונות, אלא להגיע להצהרה משותפת. משמעות הדברים היא כי שני הצדדים, הפלסטיני והישראלי, עודם רחוקים מאד מהשגת הסכמות עקרוניות לגבי השאלות הראשיות הנוגעות לסוגיה הפלסטינית ולהסכם הקבע.

ההבדל בין פרסום הצהרה ישראלית-פלסטינית משותפת לבין הגעה להסכם עקרונות ברור מאד. הבדל זה מגדיר פרטים חשובים ומרכזיים. ההצהרה המשותפת היא בדרך כלל מעורפלת ומרחיקה מהאזרח את נקודות המחלוקת המרכזיות, ובעקבותיה אין הרבה על מה להישען ברצון לקדם את הדברים. בעוד שהצהרת עקרונות והסכם עקרונות שעוסקים באופן ישיר בנקודות הסכסוך והמחלוקת ומציעים להן פתרונות כלליים, לא משאירים דבר זולת הפרטים הקטנים.

בהסתמך על הצהרות אולמרט בעניין זה ברור כי תהום המחלוקות הפלסטיניות-ישראליות עודנו גדול בנוגע לחמש סוגיות הליבה: הפליטים, ירושלים, ההתנחלויות, הגבולות והמים. משמעות הדבר כי שני הצדדים יאלצו להתמודד מחדש עם הסוגיות האלו ולהתחיל במו"מ סביבן בין אם בוועידה או אחרי כינוסה. עניין זה מביא את הוועידה לאבד מחשיבותה.

מעבר לכך ההשתתפות הערבית בוועידה הבינלאומית היא בת ערובה של ההתקדמות, אותה ישיגו השיחות הפלסטיניות-ישראליות. אין ספק שההצהרה המשותפת עליה מדבר אולמרט לא מספקת מענה לתנאי זה, ועקב כך קיום וועידת שלום בינלאומית ללא השתתפות ערבית במצב כזה מביאה גם היא לאבדן חשיבות מיוחדת שכרוכה בדיון על שלום כולל וסיום הסכסוך הערבי-ישראלי, שבמרכזו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

לכן אנו אומרים כי קיומה של וועידה בינלאומית אינה מטרה לכשעצמה. כמו כן לא מתקבל על הדעת שהצד הפלסטיני יתחיל במו"מ סביב חמש סוגיות הליבה מנקודת האפס. לכן, הרי שהצלחת הוועידה טמונה בבסיסה בהסכמים ברורים ומוחשיים סביב סוגיות הליבה, וכמו כן במנגנונים ליישום הסכמים אלה.

אין זה הגיוני גם שתהיה התעלמות מגורם הזמן ומאי-הגדרת לוחות זמנים מחייבים ליישום. לכן, מה שנדרש כיום לטובת הצלחת הוועידה הבינלאומית לשלום הוא ראשית כל הסכם עקרוני סביב סוגיות הליבה שיענה לפחות על מינימום שיכולים הפלסטינים והערבים לקבל. שנית, נדרשים צעדים ישראליים יסודיים בנוגע לסוגיה הפלסטינית שישכנעו את הצד הערבי כי להשתתפות בוועידת השלום ישנה תועלת באופן שהיא לא רק תהיה לפרוטוקול בלבד או בבחינת הישג ישראלי של נירמול היחסים עם הצדדים הערביים מבלי להתחייב בדבר בסיסי כלשהו שיתרום בפועל לקידום תהליך השלום.