כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מהן כוונות הצדדים במשא ומתן

(28/07/2013)

חידוש המו"מ – גורמים ותירוצים (מאמר מאת זיאד אבו זיאד)

http://www.alquds.com/news/article/view/id/452869

המו"מ יחל ככל הנראה באמצע השבוע על רקע הערכות סותרות לגבי אפשרות הבקעת העמדה, כאשר הרוב נוטים להניח שהמו"מ לא יהיה מוצלח יותר מניסיונות קודמים.

על הצד הישראלי, למרות התגברות הימין הקיצוני ובליעת ירושלים ועשיית שינויים מהותיים במסגד אלאקצא לטובת היהודים, ישנה עלייה בקולות המזהירים מפני סכנת חיסול פתרון שתי המדינות וקריסת חלום המדינה היהודית, והפיכתה של ישראל למדינה דו-לאומית או מדינת אפרטהייד גזענית אם תתעקש על העדר שוויון זכויות בין תושביה היהודים והערבים בין הים לירדן, דבר שיכול להוביל לסנקציות בינלאומיות.

הקולות המזהירים הללו גרמו אפילו לנתניהו לחשוב על מוצא כדי להיפטר מהערבים במחיר האפשרי הכי נמוך מבחינת ויתורים על שטח. ולכן, ייתכן שיהיה מוכן לנהל מו"מ על הסדר, תוך התעקשות שכל מו"מ עתידי לא יהיה סביב גבולות 67 ואפילו לא על בסיס גבולות אלו.

בהסתמך על היגיון זה, ניתן להסתכן ולומר כי יש חדש בישראל וישנו רצון להניע את המו"מ אפילו אם אינו מתקדם בכיוון שאנו רוצים בו. כל זאת נובע מהרחבת מקסימאלית של גושי ההתנחלויות ובליעת ירושלים והשתלטות על מסגד אלאקצא והתנהגות כאילו שטחי C הם שטח ישראלי.

אם היה להנהגה הישראלית דבר שמסביר או מצדיק את מוכנותה ללכת למו"מ בהתאם לחזון הנ"ל, אז זוהי זכותנו לתהות לסיבה של ההנהגה הפלסטינית לעוט על המו"מ ולהתאמץ כ"כ כדי להיכנס אליהן למרות שברור כשמש שהמו"מ הזה לא יגשים לעם הפלסטיני את הדרישות המינימאליות שלו.

אם התגובה של ההנהגה היא שהיא ההנהגה והיא זו שמבינה ויודעת הכי טוב מה הם האינטרסים של העם והיא זו שהכי כשירה לשאת בהחלטות הגורליות בשם העם אז תשובה זו תהיה מושא לויכוח רציני ואמיתי משום שאין היום מי שיכול לומר שהוא שולט במנדט שקיבל מהעם.

ההוכחה הכי גדולה למשבר המנהיגות בצד הפלסטיני היא שאנו שמענו את נציגי כל הפלגים באש"ף מצהירים על סירובם להיכנס למו"מ, ולמרות זאת הוחלט להיכנס אליו. אף פלג לא הצליח לעשות דבר כדי לכפות את עמדתו. חלף הזמן שבו הייתה לפלגים נוכחות בשטח.

אין ספק שמשימת הנושא ונותן הפלסטיני תהיה קשה ביותר משום שהוא חסר אמצעי לחץ מלבד איום להצטרף לארגונים בינלאומיים ולהעמיד לדין ישראלים בבית הדין הפלילי. אפילו אמצעי זה ייתקל בהתנגדות אמריקאית ובלחץ נגדי למנוע את קבלת פלסטין בארגונים הבינלאומיים. בנוסף לכך, ההנהגה הפלסטינית בגדה המערבית תישאר בת ערובה של הסיוע הכלכלי האמריקאי והבינלאומי.

יהיו אשר יהיו הסיבות והצידוקים של ההנהגה הרי שתהיה זו טעות מרה לתת לגיטימציה לסיפוח, לכיבוש ולהתרחבות הישראלית וקבלה של הסכם מבזה תמורת פירורים.

אם המטרה היא לגרור את ישראל לוותר בהדרגה על עמדותיה ולהכניס אותה למנהרת הויתורים המדורגים אז זה דורש קודם כל ולפני כל דבר הגשמת האחדות הלאומית הפלסטינית וקבירת הפיצול. יש לקבוע אסטרטגיה לאומית שתכיל את כולם. אין ספק שהמצב הקשה של תנועת חמאס היום והטעות האסטרטגית שביצעה ע"י לקיחת צד בסכסוך הפנימי במצרים מהווה הזדמנות היסטורית עבורה כדי לצאת ממצב זה אל חיק הלגיטימציה הפלסטינית ולפעול מתוך חיק זה לחיזוק הצעדים בדרך של פתרון מדיני או בדרכים חלופיות אם ייכשל הפתרון המדיני כדי להשיב לעמנו את זכויותיו וכבודו ולא משנה עוד כמה יארך הסכסוך.