כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

"פתח" - עתיד התנועה וכווני החלטה בוועידה ה- 6

(06/08/2009)

"פתח" – עתיד התנועה וכווני החלטה בוועידה השישית 


הועידה הכללית השישית של תנועת "פתח" מתקיימת זה היום השלישי בבית לחם, כשאת הדרמה הגדולה שלוותה את הימים האחרונים שלפני הכינוס סיפקה דווקא "חמאס", שמנעה ממעל ל- 400 צירי "פתח" מרצועה לצאת לועידה. כמה עשרות חברי "פתח" הצליחו לעזוב את הרצועה ולהגיע לועידה בכל זאת. למרות היעדרם של רוב צירי התנועה מעזה, ישנן נוסחאות ופתרונות השואפים למזער את הנזקים הנובעים מהיעדרות זו . היום, יום ה', 7.8.09, נפסלו הצעות לקיים ועידה משלימה בה יבחרו צירי "פתח" מעזה את חברי "הועד המרכזי" ו"המועצה המהפכנית". אי-הגשת דו"ח על מצב התנועה על ידי "הועד המרכזי", עוררה אופוזיציה קשה כלפי משתתפי הועידה, עד שנחלץ מחמוד עבאס להרגיע .
חשיבותה של הועידה אינה מתמצה בהחדרת דם צעיר ל"ועדה המרכזית" של הסיעה, המונה 21 חברים, בשל מותם של חלק מחבריה וחוליים של חברים וותיקים אחרים. חשיבותה של הועידה מתבטאת במימדים אזרחיים גורליים בנוסף למימדים לאומיים ואזוריים.
"פתח" עסקה בשנים האחרונות יותר בשמירה על השלטון ופחות כמנוף שיכול להפוך את השלטון לתכנית להשגת מדינה עצמאית. גישה זה היא שהפכה את הממשל הלאומי לעוד כלי מכלי השליטה, שלא הביא בחשבון את מרכיבי חיזוק הלאומיות ומתן שירות מקצועי לאזרח. "פתח" שהייתה כמופת עבור הנתין הפלסטיני, הפכה לעוד גורם ששולט עליו. היעדר קנה המידה, האנארכיה המנהלית וחסרונותיהם של מוסדות התנועה עשו אותה חשופה לזיופים. דרך פרצות אלה הסתנן לו האסלאם הפוליטי על חשבון מעמדה של "פתח" .
חלפו 20 שנים מאז כינסה "פתח" בפעם האחרונה את ועידתה הכללית. במשך זמן זה הוביל אבדן ערכי ההשתייכות והנתינה לכך שערכי הנאמנות ישררו על חשבון התנועה והמוניטין שלה כתנועה המנהלת מאבק.
העדות המובהקת ביותר לתהליך הידרדרותה של "פתח" מאז הקמת הרשות ובעיקר בשנים האחרונות התקבלה בבחירות לפרלמנט מינואר 2006. הרחוב הפלסטיני ראה בחירות אלו כדרך להעניש את "פתח" כמי שאחראית לשחיתות ברשות וכמי שכשלה לאחד את שורותיה לפני אותן בחירות. כמו כן, איבדה "פתח" את תפקידה כגורם מוביל בתנועה הלאומית, המפקח על הרשות ומוסדותיה. בכך תרמה "פתח" להפיכת הרשות למנגנון נפוח ושמן, שאינו מבצע את הרפורמה הנדרשת ממנו. מצב זה הוא שדחף את "חמאס" לכפות בכוח הנשק את שלטונה על רצועת עזה ביוני 2007 ולנסות להעמיק את חדירתו לגדה. אילו "פתח" הייתה חזקה, כשירה ומיישמת את תפקידה במסגרת של אש"פ והרשות, הרי ש"חמאס" לא הייתה משתמשת בכוח.

קרוב לוודאי שהצלחת הועידה תשפיע על הרכב התנועה הלאומית הפלסטינית, ותהווה מנוף אמיתי להחייאת הדמוקרטיה הפנימית, לקראת הבחירות הכלליות ברשות, שיתקיימו לכל המאוחר עד ה- 25 בינואר 2010 על פי החוק הפלסטיני.
"פתח היא עמוד המחנה הלאומי ולולא היא לא תהיה תנועה לאומית ולא תכנית שחרור". שיבתה של "פתח" דרושה גם מהבחינה האזורית והבינלאומית, שכן המדינות התומכות בהסדר מדיני שמות יהבן באופן בסיסי על תפקודה של תנועת "פתח" כמי שתשלים את התהליך המדיני. מדינות אלו משקיעות במיוחד ב"פתח" מתוך כך שהן מחשיבות אותה כשסתום הביטחון של תהליך זה. לולא היא, לא היה בפועל תהליך שלום ולא מו"מ. החלופות הקיימות אלימות יותר ומשרתות גורמים אזוריים שאין להם עניין בהצלחת התהליך המדיני.

בכלליות ניתן לומר כי בפני "פתח" שתי אפשרויות ואפשרות נוספת המגשרת ביניהן :
א. הפיכתה של "פתח" מתנועת השחרור הלאומית הפלסטינית למפלגת השלטון, ששוקדת על מילוי מחויבותה על פי "מפת הדרכים" ומוסיפה לדבוק בדרך המו"מ, גם מו"מ זה חורג בהרבה מהתפישה הפלסטינית המסורתית הנשענת בקפדנות על הפרשנות הפלסטינית להחלטות הלגיטימציה הבינלאומית.
ב. חזרתה של "פתח" לשמש כבעלת היוזמה. עריכת רפורמה ומהלכי חדשנות באמצעות הצגת אסטרטגיה היכולה להשיג את המטרות הלאומיות לצד עריכת רפורמה במנגנוני אש"פ, באופן שיכלול את כל הזירה הפוליטית הפלסטינית. בתוך כך יתקיימו בחירות לפי קנה מידה מקצועי, לפי ניסיון והשתייכות לאומית.
ג. אפשרות שלישית היא נקיטה של "פתח" באסטרטגיה שתשלב בין השתיים הללו. דרך זו תחסר בהירות, ותביא את התנועה למצב של ציפייה לבאות: ציפייה לסיום הפילוג, לשיבת האחדות, ציפייה להתרחשויות בזירת המו"מ ותהליך השלום או ציפייה לדבר מה שיקרה בזירה האזורית והבינלאומית.
פלסטינים רבים מעריכים כי כל עוד שורר מצב של פילוג בין "פתח" ל"חמאס" ובין הרצועה לגדה הרי שיתקשו הפלסטינים להדוף את הסכנות והקשיים המעיבים על מאבקם, או להפיק מהן תועלת ולהשפיע עליהן.