כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

עבד אל-מג'יד סוילם, "אל-איאם": ברוכה הבאה רייס

(02/08/2007)

אנו מברכים את בואה של הגברת רייס לארצנו הכבושה לא רק בשל מנהגי הכנסת האורחים וקבלת הפנים, אלא גם בשל הסקרנות, ההתעניינות והתקווה. אנו מטים אוזן בחיוב לרעיונותיך, דעותיך והצעותיך וזאת תוך הדגשת מעמד הביקור והעניינים שהוא מיועד לקדם.

גברת נעלה: היות וברור כי את יודעת שהרוב המוחץ בעמנו רוצה בשלום, חותר וכמהה אליו, לא רק בשל סיבות מוסריות ואנושיות בלבד, אלא בגלל שהוא (השלום) הינו אינטרס פלסטיני מובהק וחיוני לפני כל דבר אחר. את השלום, גברתי, יכול להעריך מי שסבל מאסונות המלחמה, ובעיקר כשזו מלחמה עושקת ותוקפנית, שמתקיימת נגד עמנו בגלים מתמשכים מאז הרבע האחרון של המאה ה- 19 ועד היום הזה, תוך שהיא מסבה לו פגעים ואסונות. תוצאת גלים מתמשכים אלו מתמצית באסונות אנושיים מפחידים, שמידת חריפותם מתחלקת בין שלב היסטורי זה לאחר בהתאם להיקף ההרס, ההרג וההגירה אליהם חשוף עמנו. החל מההברחה המאורגנת, המלווה בפגיעה קבוצתית ובגירוש קבוצתי, כלה בהפחדה ובטבח שאירעו בשנת 1948, (כלומר שנת מלחמת השחרור והעצמאות הישראלית) אל כיבוש מה שנשאר מהארץ הפלסטינית, והכפפתה לפעולת שוד מאורגנת, השפלה שיטטית, דיכוי מוכר והחשוב הוא השתלטותה על נקודותיה האסטרטגיות וההתנחלותיות. עבור החזקה בנקודות אסטרטגיות אלו בשטחים, שולטת ישראל על המים, הדרכים, הגבולות, המעברים וקוטעת את רצף המעבר בתוכם.

נכון כי עמנו הפלסטיני התמודד עם כל זה באומץ לב רב, ונכון גם כי רצון עמנו להתנגד לתוקפנות הזו עודנו קיים, חזק ואמיתי, אלא שיחד עם זאת הוא רוצה בפועל להגיע לשלום אמיתי בר קיימא, שלום שיאפשר חיים והמשכיות ושיהיה התחלה של צמיחה והתפתחות במסגרת השתתפותנו המודעת בפיתוח התרבות האנושית. העם הפלסטיני, הנכסף לשלום אמיתי זה, יודע היטב את מידת הבעיות מהן הוא סובל, ואת הקשיים, שעומדים בדרך לשחרורו הלאומי ולעצמאותו על ארץ מולדתו. אין בכוונת הפלסטינים לעולם להתיר למישהו לנצל את מחלוקותיהם הפנימיות הנוכחיות כדי להפחית מזכויותיהם הלאומיות, אותן לא ניתן לתאר. את טועה, גברת רייס, אם את חושבת לרגע אחד שחולשתנו היא הזדמנות עבורכם וכי הזדקקותנו לשלום- משמעה אי-יכולתנו להתנגד או רתיעה מהזכות להתנגד לכיבוש בדרכים ואמצעים שמתיר לנו החוק הבינ"ל; דעי כי אנו מכירים את זכויותינו הקיימות והחוקיות, כל עוד הן במסגרת הבנת החוק הבינ"ל והקהילייה הבינ"ל. אנו יודעים לפני שכנינו כי שימוש באמצעים בספונטניות ולשווא מהווה סכנה לנו ולזכויותינו לפני שמהווה הדבר סכנה לכיבוש ולתומכיו.

גברת נכבדה, אנחנו הכרנו במדינת ישראל שקיימת על 78% משטח ארצנו ההיסטורית, בזמן שלא היה "חמאס" ולא "ג'יהאד אסלאמי". יחד עם זאת, הומת הנשיא שלנו, נהרסו ערינו, גנבו את אדמותינו, נשאבו המים שלנו, נהרסו בתינו, הוכפל מספר המתנחלים על אדמותינו, מצור הושם על ערינו, כפרינו ומחנות הפליטים שלנו, דרכי הגישה שלנו נחתכו, ובודדו אזורים בשטחינו זה מזה. "השלום" הפך לפתע מסוגיית שחרור לאומי עבור עם שסבל שפגיעות הכיבוש למשך מאה שלמה, ומכיבוש גזעני ישיר בכל קנה מידה במשך 40 שנה...אכן, השלום הפך לפתע ל"צעדים" לבניית אמון, והקלה בסבל ההומניטרי, הורדת מחסומים ושחרור חלק מכספי המיסים (כספנו). מטרותינו הלאומיות השתנו מ"הזכות להגדרה עצמית והקמת מדינה עצמאית" ומ"פתרון סוגיית הפליטים על יסוד החלטות האו"מ" ל"נסיגה חד-צדדית", הפיכת רצועת עזה לכלא גדול, וחיתוך יותר ממחצית הגדה המערבית, בניית הגדר, והפקעת אזורים שלמים בבקעה. יחד עם זאת ולמרות זאת לא הסברת לנו כיצד יתגשם חזון הנשיא בוש לפתרון שתי המדינות לצל המדיניות הזו, ולצל התכנים, העמדות והעובדות שנכפו על פני השטח. לא הסברת לנו עד כה נקודת מחלוקת אחת בינך לבין הצד הישראלי, לגבי כל מה שהוא מבצע, מצהיר, כופה ומנסה להכתיב.

האין זו זכותנו לדעת לאור כל העובדות האלו האם באת תחת כיסוי הפגישה הבינ"ל, אליה הזמין הנשיא בוש, לשווק על חשבוננו את נקודת ההשקפה הישראלית ואת המציאות הישראלית? מה את רוצה יותר מ"יוזמת השלום הערבית", שמבטיחה לישראל הכרה ערבית מלאה ונורמליזציה כוללת תמורת זו שהפלסטינים יקימו את מדינתם על 22% משטח פלסטין ההיסטורית, אף על פי שמספרם כעת עולה על 9 מיליון בני אדם, ולמרות שמדינתם תהיה מוגבלת במאות התניות נוקשות, ולמרות שבירתם המשוערת תהיה תחת מצור, ולמרות ששיבת הפליטים שלהם תהיה רק בבחינת ההכרה בזכותם יותר משיבה בפועל, תהיה זו קרובה יותר לשיבה סימלית מאשר לשיבה בפועל.

מדוע עלינו לקבל את כל זה? האם אתם מנצחים אותנו בעיראק? האם ניצחתם אותנו בלבנון? יתר על כן, האם ניצחתם אותנו כאן בפלסטין? האם אתם חיים בצל תבוסות ממשיות בכל החזיתות או ברובן? האם אתם לא מפסידים באפגניסטן? האם יש לכם עוד תקווה לגבי איזושהי מערכה מאלו שנכנסתם אליהן?

גבירתי, אנחנו חלשים, אנחנו עניים, יש בינינו מטורפים וטפשים, ויש לנו קשיים רבים, אבל אתם מובסים ואין יותר מי שנותן בכם את אמונו. אתם לא הוכחתם לנו, אפילו לא פעם אחת, שאתם לצד הצדק ונוהגים ללא משוא פנים. לא הוכחתם לנו את הבנתכם כי יש לנו זכות לחיים מכובדים על ארץ אבותינו וסבינו, אז מדוע עלינו להיכנע לכם ולפסוע בכפוף לראייתכם?

גבירתי מזכירת המדינה, לו היה העם הפלסטיני חלש עד לדרגה של שברון, לא היה מתעקש על שלו למשך יותר ממאה שנים.
ברוכה הבאה לארצנו הכבושה.