כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

עבד אל-מג'יד סוילם, "אל-איאם": אם הנהגת ישראל רוצה מו"מ, עליה לשלול הצהרות ברק

(16/08/2007)

(תרגום- מטה יוזמת ז'נבה)

לו היה ברק ברור, גלוי לב, מוגדר ובולט, הרי שהיה עלי ועל רבים מהקוראים לשוב לקרוא את הצהרותיו כדי להיות בטוחים לגבי כל מילה ואות בהן. ברק הטיל דופי בפני כולנו לגבי אמיתות השלום המדומה. הוא הבהיר בבהירות רבה ובדקדקנות אודות התמרורים של שעשועי השלום המתקוממים ללא דרכים עקלקלות, ללא תמרונים, תכסיסי התחמקות והונאה.
ברק לא חושב שניתן לערוך נסיגות "רציניות" בגדה המערבית לפני שתשלים ישראל בניית מערכי הגנה מפני טילים. כמובן שהוא לא חושב שהשלום יגיע במשך השנים הקרובות הבאות (בין 3 ל- 5 שנים). הוא לא בוטח ביכולת ההנהגה הפלסטינית לספק את הביטחון הדרוש בטווח הזמן הנראה לעין. משום כך ישראל נדרשת לשלוט צבאית על הגדה, ונדרשת להמשיך לשהות עליה כעל אזור מפולח בין המצור והמחסומים לפחות לטווח זמן זה. כל השמועות שנפוצו סביב הנסיגות או ההבטחות לגביהן, ובכלל זה ההבטחות שהופיעו בדבריו של אולמרט עצמו, אינן מוזכרות בבינתו של ברק, ולא בהבנת הצבא הישראלי, ולא בקרב איזהשהו דרג ביטחוני או הגנתי זה או אחר. כל מה שמדברים אודותיו אינו אלא "אשליות וחלומות", והוא- זה מה שחשוב- (כלומר ברק) אינו מוכן לחתום על אותן הנסיגות המדומות.

מפני שברק הוא שר הביטחון, ומפני שהוא בעצמו בעל "אמינות" רבה יותר מההנהגה הצבאית הישראלית בקרב מגזרים רחבים מהציבור ופנים המנגנון הצבאי והביטחוני עצמו, ומפני שברק הוא האיש החזק במסגרת תרכיב השרים השביר של אולמרט, ומפני שגורלה של ממשלה זו נתון בידיו של ברק, ומפני שהוא יודע שנתניהו מחזיק בתמיכת הרוב ואין שום תחום בו הוא יכול להתחרות בנתניהו אלא דרך שער הנוקשות. מפני כל אלו הרי שהצהרות ברק זוכות לחשיבות עליונה ואולי הן משקפות את האמת שאולמרט ומקורביו אינם יכולים לדבר גלויות. משום כך הופיעו הצהרות ברק בבחינת רעידת אדמה אמיתית שכילתה את כל דמיונות השווא, את כל החלומות ואת כל ההימורים התלויים באוויר. הרי ברק, עוד לפני הדיון על סוגיות הסכם הקבע, ולפני הדיון על "אופק תהליך השלום", ולפני הדיון על התוצאה הסופית של המשא ומתן, ולפני הדיון על טבעו הכולל, המקיף והקבוע של השלום...לפני הדיון על כל אלו, אמר ברק כי אין מקום לשלב, שקודם לכל זה, ואין מקום להתקדמות בכיוון סוגיות היסוד של פתרון הקבע, וכי רצועת עזה תישאר תחת פעולה ישירה של הצבא, וכי הגדה תחת השלטון הביטחוני הישיר של צבא זה, וכי אין מקום ליותר מכך בטווח הזמן של חמש השנים הקרובות. אך ברק תמיד מוצא מקום להרס, לחדירה, להפצצה, להתנקשויות, הידוק המצור, בידוד האזורים הפלסטינים וניתוקם זה מזה אם מתחייב הדבר.

ברק הכה מכת מוות בכל מה שנאמר ויאמר ובכל מה שהופץ ויופץ. הצהרותיו כותשות ומכלות עד לדרגה שמשרד החוץ האמריקאי נאלץ באופן סיבובי ומעניין לטעון שהצהרות אלו לא מייצגות את העמדה הישראלית הרשמית- ביודעו כי ישראל היא הנדרשת במצב כזה לשלול את הצהרות ברק. זוהי הפעם הראשונה בה יוצא משרד החוץ האמריקאי להתמודד על עמדה רשמית של מדינה אחרת. זוהי הפעם הראשונה בה נשלל הקשר בין הצהרות שר הביטחון למדינתו, שאינה מודיעה מה עמדתה ביחס להצהרות שר הביטחון שלה, ומשאירה את עניין התגובה להצהרות שר הביטחון שלה למשרד חוץ של מדינה אחרת. לולא ראינו זאת בעינינו, שמענו זאת באוזנינו, קראנו והיטבנו לעיין בדבר, הרי שכל זה היה נדמה כמו סרט מדע בדיוני או אפילו הצגה של תיאטרון האבסורד.

אך מה לנו ולעמדה הישראלית. "עזבו" אותנו עם העמדה הפלסטינית. ניסיתי להבין- ללא כל תועלת כעת- איך אנחנו לא מעירים את העולם ומעמידים אותו "עכשיו או לעולם לא" אחרי הצהרות ברק; כיצד אנחנו לא מאיימים לסיים כל צורה של מו"מ עד שתצא הצהרה ברורה ומוגדרת ע"י הממשלה הישראלית שתשלול כל אופי רשמי לגבי הצהרות ברק.
מדוע אנו מטמינים ראשינו בחול ומדוע אנו מנסים להסתיר את האמת מהאנשים??

ישראל אומרת דרך לשון האדם החזק ביותר בממשלתה: לא לנסיגות רציניות מהגדה בטווח חמש השנים הבאות. על איזה תהליך שלום מדברים? על איזו ועידה בינ"ל מנהלים דיונים? על אילו סוגיות הסכם קבע ניתן לנהל מו"מ כל זמן שברק אומר ברום קולו וקבל עם ועדה, שהוא לא ייסוג מהגדה במהלך חמש השנים הבאות ושהוא לא יחתום על נסיגות כאלו, וכי כל מה שנסוב סביב השלום הוא דמיונות שווא מזויפים וחלומות ורודים!!?

האם הגיוני הדבר שאנו לא מבינים את הצהרותיו של ברק, את משמעותן האמיתית ואת משקלן בפועל במסגרת הפוליטיקה הישראלית!!? האם יתכן שאנו לא מבינים שברק הוא האדם החזק והחשוב ברמה הרשמית הישראלית היום!!? האם יתכן שאנו מבינים ויודעים, ויחד עם זאת מהמרים על כך שהצהרות ברק הן רק כלי במו"מ ורק דרך להעלות את ערכו לפני הבחירות!!? אפילו אם היה הדבר כך, האם מה שאמר ברק אינו מהווה הזדמנות מדינית להפוך את השולחן על פני ההנהגה הישראלית, שמנסה לחתוך את הזמן עד שיפורסמו ההחלטות האמריקאיות החדשות באזור זה!! האין אנו אמצעים בידי האמריקאים להרדמת האזור והכנתו לשלב ההחלטות המכריעות!!? ישנם שיגידו, כי זהו אינו שלב הפיכת השולחן, שכן אנו מצויים במצב קשה שלא מאפשר לנו זאת. מדוע אנחנו צריכים להתחיל "להרוס" את תהליך השלום, שההנהגה האמריקאית קוראת לשמור עליו.

כל זה לגיטימי, אך לא ניתן לנצח במו"מ בכוח ההיגיון. זה נכון, אך ניתן לנצח בו בכוח העמדה. מה רב ההבדל בין מצבנו לבין מצב כוחה של העמדה, קל וחומר לגבי מצב אובדן והיעדר ההיגיון.