כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

"אל-ג'זירה": ביקורת על הספר "חומה ומחדל" של אריאלי וספרד

(11/11/2008)

"אל-ג'זירה נט"

גדר ההפרדה – ביטחון או חמדנות?

הצגה/ עדנאן אבו עאמר

גדר ההפרדה, אותה החלו לבנות הרשויות בישראל, כבשה מקום חשוב בעיתונות של מדינות ערב ומדינות זרות, כתיבה שברובה הוארה באור שלילי, והבליטה את התוצאות ההרסניות לגבי הפלסטינים מהבחינה המדינית, הביטחונית, הכלכלית והסביבתית.

אלא שהפרסומים בעיתונות הישראלית לגבי הגדר ביטאו התייחסות רבה לנושא זה. רוב הכותבים הישראלים סוברים כי גדר זו נבנתה בשל סיבות ביטחוניות, ששומרות על ביטחון הישראלים מפעולות התאבדות, ועקב כך קיים צידוק אחד שמספיק לישראלים כדי להימנע מלהתנגד לבניית הגדר.

השאיפות הביטחוניות והמטרות הפוליטיות

הספר, המתייחס אל הגדר בכותרת "גדר ההפרדה...ביטחון או חמדנות?", נכתב על ידי שאול אריאלי ומיכאל ספרד. הוא מעלה מספר שאלות בהקדמתו: האם גדר ההפרדה אותה בונה כיום ישראל בגדה המערבית ממתינה לגורל דומה לזה שארע ליתר החומות והגדרות ברחבי העולם? האם הישראלים יודעים כי גורל הגדר הזו יהיה להימחק בסופו של דבר?

הכותבים מתייחסים לשאלות אלו, הנושאות אופי פוליטי לעיתים, או סרקאסטי במקרים אחרים, מתוך היותם משוכנעים שהגדר לא תוביל, אלא להעמקת הפער בין הפלסטינים לישראלים. הכותבים מסיקים כי עובדות ההיסטוריה מעידות על כך שאויבי האתמול הם שכני המחר.
הכותבים מתקיפים את ההנחות שהניעו את התנהלות ממשלת ישראל להחליט על בניית גדר ההפרדה, ואת התפקיד אותו שיחק בג"צ במתן הקלות לבנייה מהבחינה המשפטית, באופן שמעניק לקורא נקודת מבט פוליטית , ביטחונית ומשפטית באופן שלא הוצג בשום ספר אחר או על ידי איזשהו מחבר אחר קודם לכן. הדברים אמורים בעיקר במישור אותו תיארו שני המחברים כ"החלטות השגויות", שמימדים הומאניטריים ומשפטיים רבים בנויים עליהן, ובנוגע לשימוש הלא מוצלח בצידוקים ביטחוניים. 

שני המחברים מפנים האשמה לא מפורשת כלפי מקבלי ההחלטות בישראל על ניסיון "להסב" את פחדיהם של הישראלים לכוון של ביצוע החלטה ביטחונית, ולקבל הצדקה להוצאה כספית עצומה של משלם המיסים הישראלי.
הספר חובר כתוצאה משיתוף פעולה בין שני מומחים בסוגיית גדר ההפרדה: אל"מ (מיל.) שאול אריאלי, אשר עסק בנושא הגדר מהאספקטים הביטחוני, הפוליטי וההיסטורי, ועו"ד מיכאל ספרד, שעסק בה מהאספקטים המשפטיים והחוקתיים. הספר מציג עשרות מפות מיוחדות, המפורסמות בפעם הראשונה.
שני הכותבים מצביעים על הדיון השורר סביב ההבדל בין ההצהרות הגלויות של המנהיגים בישראל לגבי המטרות הביטחוניות של הגדר, לא כל שכן אלו הקשורות במניעת כניסת חמושים פלסטינים ובעיקר מבצעי פעולות ההתאבדות, לבין העמדות הקיימות בחברה הפלסטינית ובקרב הקהילה הבינלאומית ואצל חלק מהישראלים, לגבי כך שהמטרות הלא מוצהרות של בניית הגדר מתמצות ראשית כל בהשתלטות על יותר שטחים פלסטינים לטובת התפשטות ההתנחלויות. 

מהצד הביטחוני והפוליטי מזכירים שני המחברים את האמתלות הביטחוניות, שבעטיין נבנתה הגדר, בעיקר לאור הירידה המוחשית בפעולות ההתאבדות, בעיקר אלו שבאו מערי הגדה המערבית, וכוונו לערים חדרה, כפר סבא, ונתניה. בערים אלו הגיע מספר הפיגועים לאפס אחרי בניית הגדר על גבולן!
אחרי בניית הגדר בשנים 2004-2005, ריכזו הפלגים הפלסטינים את פעולותיהם בערים הדרומיות כמו ירושלים, תל אביב, ובאר שבע, היכן שלא נבנתה הגדר.
הבלבול בנוגע למה שנקרא "מפת הפעולות" פעל לטובת תומכי בניית הגדר, מתוך ידיעה כי מגזר רחב מתוך הישראלים המתנגדים לבניית הגדר לא השתכנעו בעניין הקשר הקיים בין בניית הגדר לירידה במספר הפיגועים, מפני שהניחו כי הירידה במספר הפיגועים באה בשל החלטה מדינית מצד הפלגים הפלסטינים, שלא מחברים בין גורמי השטח לבניית הגדר. 

תוצאות הגדר הרות האסון
הכותבים עוסקים ברבות מהתופעות הנלוות לרעיון בניית גדר ההפרדה, בייחוד בתופעה של הכפר בלעין הקרוב לרמאללה. כפר זה הפך למקום המקבץ אחת לשבוע את נושאי דגל המחאה כלפי ההשלכות השליליות והרות האסון של הגדר.
השיח אודות המחאה הופיע מעל דפי הספר דרך "העלילה הדראמטית" של בלעין, המצביעה על עיסוקם האינטנסיבי של המחברים באירועי ההפגנות השבועיות שהינן – ועודן – נחלת המציאות בבלעין, ובהן משתתפים פלסטיני ובינלאומיים מקרב הזרים שמפגינים הזדהות.
הספר שופך אור על הסיבות המשמשות את הממסד הביטחוני הישראלי כצידוק לבניית גדר ההפרדה, מתוך ניסיון ליישם את הבנייה, בייחוד בתחום של בניית עשרות שערים ביטחוניים, הגורמים לחיכוכים תמידיים בשטח בין התושבים הפלסטינים לחיילים הישראלים.
כמו כן הכותבים מצביעים על התוצאות ההרסניות של אותם שערים לאורך הגדר, בעיקר אלו הצמודים לבתי הפלסטינים, תוצאות שבית המשפט הגבוה לצדק בישראל לא לוקח בחשבון. בית המשפט הגבוה לצדק בישראל בוחן את תלונות הפלסטינים הניזוקים מהגדר, לאור היותו משוכנע באופן מלא מהנימוקים, בעלי עמודי התמיכה הפוליטיים, שמגיש משרד הביטחון ומטכ"ל הצבא הישראלי, נימוקים שמאמצים את תכנית בניית גדר ההפרדה.
בנושא השורשים ההיסטוריים של רעיון הגדר מוסיפים המחברים דעת, כשהם דנים בתכנית ההתנתקות החד-צדדית מרצועת עזה, אותה אימץ ראש הממשלה הישראלי הקודם, אריאל שרון, בעל תכנית הטרנספר לפלסטינים.
מספרים וסטטיסטיקות חשובות
הספר שופך אור על מה שמכונה "המאבק העממי" נגד גדר ההפרדה בעיקר החל מתחילת 2004, כשהוא מוסיף להבנת ההפגנות היהודיות-פלסטיניות המשותפות בכפרים הפלסטינים החל מאפריל 2003, כפרים שאדמותיהם הופקעו לטובת ההתנחלויות הסמוכות.
הספר מפרסם לראשונה נתונים לגבי ההוצאות של בניית גדר ההפרדה, אורך קטעי החומה שנבנו, והיקף השטחים שנגרעו מהשטחים הפלסטינים לטובת הקמתה.
המחברים מציינים את טבע קבלת ההחלטות בעניין הגדר, כשהם פוסקים בבירור כי לא קיימת הסכמה ישראלית פה אחד בין המוסדות הרשמיים, הממשלה, משרד הביטחון והמטכ"ל, לגבי אורכה, רוחבה ועומקה של הגדר.
בעוד שהגישה שהוביל אהוד ברק באה לבנות את הגדר לאורך "הקו הירוק" באופן שאורכה יגיע ל- 313 ק"מ, החליט שרון, בעל הרעיון של הקמת הגדר, לבנות אותה באורך של 790 ק"מ.
בהתאם לסטטיסטיקות שמובאות בספר, ההוצאה על בניית ק"מ אחד של גדר מגיעה ל- 15 מיליון ₪ בקירוב, כלומר כ- 4 מיליון דולר.
עד סוף שנת 2006 נבנו 402 ק"מ מהגדר, כשחלקים נוספים ממנה עודם נמצאים בדיונים משפטיים, בהמתנה לאישור משפטי מטעם הסמכויות המשפטיות הרלוונטיות.
בעוד הכוונה המדינית והמטרה הראשית של הקמת הגדר הינה להפריד בין הפלסטינים והישראלים, הרי שהגדר סטתה ממסלולה, והפכה לכזו שמפרידה בין הפלסטינים לעצמם דרך בניית העקלתון שלה, שהשאירה כ- 238 אלף פלסטינים כלואים ב- 21 גושי אוכלוסין קטנים אותם יצרה הגדר.
באותו הזמן נראה כי המחברים, הגנרל לשעבר ועורך הדין, עודם נשענים על הגורם המדיני שהביא לבניית הגדר, הוא הדאגה הדמוגרפית. משום כך נראה כי הספר מדבר בשם המנגנון המשפטי, הצבא הישראלי והמדינאים הישראלים בחלק מרעיונותיו וניסוחיו. 

הגדר והמדינה האחת
בתמצית העניין קובע הספר כי גדר ההפרדה תיצור בסיס עיוני נושם וחי להיסטוריונים אחרי שיעברו עשרות שנים מהקמתה, בייחוד מאחר ובניית גדר זו- לדעת המחברים – מהווה את פתיחתו של עידן חדש בסכסוך ההיסטורי והארוך. כמו כן, הקמת הגדר חורצת את הגורל על האפשרות להקים מדינה פלסטינית עצמאית, הן מהבחינה הכלכלית והן מהמדינית, בעיקר בצידה המזרחי.
הגדר מעלה מחדש את הדיון על רעיון המדינה האחת לשני העמים אל שולחן המשא והמתן בשני הצדדים, בעיקר היות ושיעור התושבים היהודים החיים באזור, התחום על ידי הגדר לא עולה על 56% מכלל התושבים. עקב כך מייעצים הכותבים למקבלי ההחלטות בישראל כי הכרחי להתרגל כבר מהזמן הנוכחי לאפשרות שהיהודים יהפכו למיעוט באזור זה בעתיד הנראה לעין.
הספר, בכל חשיבותו ובעיקר בתזמון זה, מעלה שאלה חשובה שאינה עוסקת באופן הקמת הגדר ומנגנוני בנייתו, שכן דבר זה מצריך ספר חדש. המחברים מדברים בשפה חדשה, שדרכה יכולים אנו – כישראלים – ללמוד על הדרך לחיות מחדש יחד בארץ הזו! בכך הם מדברים בגנות אותם מדינאים ישראלים, שעודם חוזרים על סיסמאות הטראנספר והעברת הערבים הפלסטינים.
הספר כולל עשרות מפות גיאוגרפיות, המפורסמות בפעם הראשונה, בנוסף לנספחים סטטיסטיים ורשימות הבהרה, המראים רבות מההשלכות השליליות שפגעו בפלסטינים במהלך בניית הגדר.
המחברים ממליצים לקרוא את הספר החשוב הזה במהירות, מפני שעם חלוף הזמן תהפוך הגדר לחלק מההיסטוריה, אותה יצלמו תיירים סיניים במצלמותיהם, כשהם מצלמים תמונות למזכרת ממבואות קלקיליה – כפי שאומרים שני המחברים בתחילת הספר – ועקב כך אם הספר לא נקרא בימים אלו, הרי שימצא את מקומו אל מדף הספרים או שיוגש לאחר מכן לסטודנטים באוניברסיטאות. 

מחברי הספר
הכרחי עם סיום ביקורת זו לעסוק בביוגרפיה של שני מחברי הספר, שכן יש לכך חשיבות הקשורה לתוכן הספר. המחבר הראשון, שאול אריאלי, שנולד באשקלון, שימש בעבר כקצין רם דרג במערך הלוחם בצבא הישראלי, והשתתף בפתיחתם של מספר ערוצים מדיניים של משא ומתן בין הפלסטינים וישראל. כמו כן שימש מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה, ועמד בראש מנהלת הסכם הביניים במהלך תקופת שלטונם של יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו בין השנים 1998-2002. אריאלי מונה כראש צוות המו"מ הישראלי במהלך כהונת אהוד ברק בין השנים 1999-2000. אריאלי עובד כיום במספר תחומים ותכניות, שהחשובה בהן היא עבודתו במרכז לפיתוח כלכלי, והיותו מיוזמי "הסכם ז'נבה" עם הפלסטינים, חבר המועצה לשלום וביטחון, ומרצה במספר מכונים ישראלים. הוא נחשב לאחד מהמומחים המעטים בעניין הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.
אריאלי כותב מאמרים קבוע בתחום זה, ופרסם שלושה ספרים העוסקים בסוגיות הסכם הקבע, להם יש זיקה למשא ומתן עם הפלסטינים.
המחבר השני הוא עורך הדין מיכאל ספרד, בעל משרד עורכי דין בתל אביב. הוא מתמחה בחוק זכויות האדם הבינלאומי, ומשמש חבר בועדה לזכויות האדם, וחבר בבית המשפט הפלילי המחוזי. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית, והמשיך את לימודיו בהתמחות באוניברסיטת לונדון.
לאורך השנים האחרונות ייצג פלסטינים בעשרות סוגיות, שהועלו מול בתי המשפט הישראלים בגדה המערבית וברצועת עזה, בייחוד בנושאים של ההתנקשויות, גדר ההפרדה, פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, וחיילים המסרבים לשירות צבאי בצבא הישראלי.
כיום הוא עובד כיועץ משפטי לארגון "יש דין" ומשמש עורך דין של צוות המחקר העוקב אחר פעולות ההתנחלות, השייך לתנועת "שלום עכשיו" הישראלית.