כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

ג'מאל זקות, "אל-איאם": אחדות עכשיו ומייד

(14/07/2008)

"אל-איאם", 14.7.08, מאת: ג'מאל זקות
"אחדות עכשיו ומייד...סדר עדיפות שקודם לדיאלוג"

מאז שהחל הנשיא אבו מאזן עם היוזמה להשבת האחדות לשורות הפלסטינים, יוזמה שלוותה במאמץ רציני של אבו מאזן במסגרתו ערך מסע בין מדינות ערב השונות וניהל מגעים עם הקהילה הבינלאומית, כל שעשתה "חמאס" הוא לברך על היוזמה. כשהתבררו ל"חמאס" היקפי ורמת הברכה לה זכתה היוזמה ברחוב הפלסטיני, בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית, ניסתה התנועה לקפל את עמדתה שלה באיגרת של חאלד משעל לעמרו מוסא, מזכ"ל הליגה הערבית, בה ביטאה את התנגדותה הברורה ליוזמה זו. באיגרת הוטל ספק ביוזמה ובמטרותיה הנסתרות, היכן שמשעל כתב באיגרת שלו כי הנשיא אבו מאזן שואף דרך יוזמתו לסלק את חסות "חמאס" מעל עזה, חסות שהושגה באופן אותו היה מתאר אבו מאזן "מתקפה גורפת על עזה". האיגרת ששלח משעל לעמרו מוסא הקדימה את ההודנה של "חמאס" עם ישראל בעשרה ימים. זקות מעלה אפשרות שהאיגרת מכסה על ויתורים קשים שיגיש אבו מאזן, ובעקבות כך לא יכולה "חמאס" להיות צד בעניין. משמעות הדברים בפשטות היא שאין ליוזמה הזו מקום בסדר היום של "חמאס". זקות אומר שהפתגם "מי שיש בבטנו עצם מרגיש אותה" מתאים ל"חמאס" ולא לנשיא, וכי העסקה לגביה מאשים משעל את אבו מאזן היא למעשה העסקה שהוא הכשיר בעצם סיכום התהדיאה של "חמאס" עם ישראל, אפילו בכל מחיר, בניסיון להרוויח הכרה במשטר תנועתו בעזה. המשוואה של משעל היא "ביטחון הדדי תמורת הכרה לא מפורשת".

זקות מאשים את "חמאס" כי היא מוסיפה לעשות מה שהיא יודעת היטב, שזה לזרוק פצצות עשן במסגרת מלחמת המילים שמטרתה לברוח ממה שמתחייב מיוזמת הנשיא. תחת מעטה אפר העשן ממשיכה "חמאס" לפעול על מנת לעגן את מטרתה המרכזית, שהיא להפוך את שליטתה בעזה ללגיטימית מבחינה פוליטית ומוסדית. החשוב ביותר מבחינתה הוא לפתוח לעצמה צוהר לעולם ולא להסיר את המצור מעל העם הפלסטיני.

באותו עניין הפתיע רה"מ ד"ר סלאם פיאד את תנועת "חמאס" במתקפה מדינית חיובית, כשתמך ביוזמת הנשיא ואמר: "אחדות מדינית עכשיו ומייד...". פיאד הציע לבנות לצורך עניין זה מנגנון ולצקת לתוכו תוכן מעשי שניתן ליישום. פיאד הציע לגבש הסכמה מיידית על הרכבת ממשלת מעבר חדשה, מקובלת על הכל, שתזכה לתמיכת כל הסיעות. פיאד הציע לצקת תוכן מוחשי במצבה של עזה, ולכונן מנגנון שיאפשר לאחד אותה תחת לאום אחד לעם אחד ובמסגרת רשות אחת. לצורך העניין הציע פיאד להיעזר במדינות ערב כדי לבנות מחדש ולהכשיר את היכולות הביטחוניות הפלסטיניות ולספק את הביטחון ההכרחי לאזרחים. הבניה מחדש והכשרת התשתיות וכוח האדם יעשו במסגרת שלב מעבר זמני מוסכם. כלומר, ההסכמה תהיה על תזמון הממשלה הזמנית, תוכן פעולתה וטבע משימתה שתתמצה באספקת שירות מקצועי הכרחי, ולא סיעתי-מפלגתי, לטובת תשתית ותפקיד מנגנונים אלה. פיאד רואה בממשלה זמנית כמהלך שישרת את הצורך באחדות ובמניעת הפילוג שיכשיר את הקרקע לבחירות מוקדמות מוסכמות לנשיאות ולפרלמנט. הממשלה הזמנית תפקח על מהלכי בניית היכולות ובניית מנגנוני הביטחון מחדש, דבר אליו משתוקקים פלסטינים רבים מאז ההפיכה. בעזה הכמיהה לביטחון גדולה עוד יותר, מפני שההפיכה הינה מהלך לא חוקי, ויתרה על כן היא הפיכה בצבע אחד ותו לא, שמשרתת אג'נדה סיעתית "חמאסית", שלא לומר אג'נדה מהפכנית של פלג אחד. החשוב בכל זה הוא שהפלסטינים יפעלו באחדות הרחק מהמחלוקת או הדיון על הדיאלוג. מהלכי המעבר אינם צריכים להדאיג איש, שכן הכל יערך בפיקוח מדינות ערב, ותוך כדי עזרה ישירה על פני השטח מצד אותן מדינות. החשוב מכל הוא שהשיח על יתר הסוגיות יתנהל על קרקע של אחדות לאומית, ולא על קרקע השלכות הקיטוב של הפילוג.
המדיניות של שמירת החוק וצעידה לבחירות, ופיקוח עליהן להגנה על הגינותן, תאפשר להשיב חלק גדול מהאנרגיה שבוזבזה על הפילוג והשלכותיו. מדיניות זו היא התשובה, כך טוען זקות, לתכניות ישראל השואפות לשמר את מצב הפילוג. תכנית ישראל לא נובעת מאהבת "חמאס" והמשטר שלה בעזה, אלא באה ליצור מהפילוג מכשיר פלסטיני לשיבוש של התכנית הלאומית הפלסטינית, ולהימנע ממה שמתחייב מישראל במסגרת כל הסדר מדיני שבמרכזו סיום הכיבוש על כל השטחים שנכבשו מאז 1967, הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שבירתה מזרח ירושלים, על השטח הזה. זה בדיוק הדבר עליו שוקדים ההנהגה הפלסטינית ואש"פ, ולא כפי שקורא או משלה עצמו האדון משעל, מפני שמרכז המדיניות הישראלית מתבסס על יצירת הפרדה של עזה, והפיכת הגדה המערבית לאדמה עבור תכניות ההתנחלות שלה, ומניעת התפתחות תפקידה של רשות כלשהי שתוכל להפוך לרשות מרכזית. הפילוג מבטא את גרעין התכנית הישראלית לחיתוך הגדה לחלקים ופיזורם לקנטונים. זקות אומר שהרשות הפלסטינית נאבקת בתכנית ההתרחבות של ישראל בגדה, דרך מתן תמיכה לאזורים שנפגעו יותר מכל מהבנייה בהתנחלויות ומהגדר, היכן שסך התכניות הגיע ל- 850. תכניות אלו כוללות תמיכה בעמידתם האיתנה של מחנות הפליטים ואזורי העוני בערים, ומתן תמיכה וכיסוי פוליטי ליוזמות העממיות וליוזמות לא-אלימות בנושא המאבק נגד הגדר וההתנחלות. התכניות ממשיכות עם מהלך לאכיפת הביטחון והסדר, וסיום מצב אי-הסדר והמצב בו ישנם גופי חמושים לא מורשים.

תכנית תמיכה זו חשופה עכשיו למתקפה ישראלית חסרת תקדים לא רק בניסיון למוטט את המאמצים שהשקיעה הרשות ומוסדותיה, אלא כדי לשלוח מסר כאילו לא קיימת רשות. בכל ניסיונות העבר להגיע לתהדיאה שתכלול את הגדה המערבית סירבה ישראל. היא שאפה למוטט אותם דרך התעקשותה על כך שמה שנקרא "פצצות מתקתקות" הוא מחוץ לדיון כלשהו. האם אסיפת המסחר היא פצצה מתקתקת? סירובה של ישראל לתהדיאה בגדה אותה ביקשו הנשיא אבו מאזן ורה"מ פיאד, לצד התהדיאה בעזה, משמעו כי היעדר התייחסות לקיומה של הרשות והשארתה במעמד נחות, מבלי שתתקבל כאמינה בעיני עמה. זאת לאחר שהחלה התלכדות עממית סביבה, וכמו כן ניכרה הסכמה עממית והיאחזות בתכניתה, חזונה והיערכותה הביטחונית. הפלסטינים רואים בתכניתם מה שיבטיח את אחדותה ותפקידה המרכזי של הרשות, שיהווה פעם נוספת ערבות לאחדות הפלסטינים מול מדיניות הקנטונים וכפייתה של ישראל את המצב על פני השטח.
מה מייחלת "חמאס" להתנגדות המופנית כלפי התכנית הישראלית, ולניסיונותיה לחרוץ את גורל התכנית הלאומית הפלסטינית? אם "חמאס" באמת היתה חלק מתמונת המצב הלאומית, הרי שלא היה למולה דבר מלבד סיום הפילוג במטרה להגן על השאיפות הלאומיות הפלסטיניות מפעולות השווא הישראליות ותכניתן להפוך את הגדה המערבית לאדמה שלה.
השאלה היא היכן עומדת "חמאס"? שאלה לגיטימית, ויתר על כן גם דוחקת.