כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

טלאל עוכל, "אל-איאם": התגרות נוספת תוביל לבידוד נוסף

(17/06/2010)

"אל-איאם", 17.6.2010

התגרות נוספת תוביל לבידוד נוסף / מאת: טלאל עוכל

בעוד שישנה ציפייה להפלגות של ספינות סיוע נוספות לרצועת עזה, במסגרת המשך מסע קריאת התגר על המצור, עורך הקבינט הביטחוני המצומצם של ישראל פגישה להגדרת החומרים שתותר הכנסתם לרצועת עזה דרך 7 המעברים שבין ישראל לרצועה.

ישנם שני נושאים עיקריים מולם ניצבת ממשלת ישראל בניסיון כושל להסיר מעל עצמה את מעמסת השערוריות והבידוד הבינלאומי. הנשיא הישראלי שמעון פרס הזהיר מפני הדבר. השערוריות נבעו קרוב לוודאי מהתנהלות פוליטית ויורידית שהצטברה במשך שנים ארוכות שהתאפיינו בשורה של פשעים גדולים ושערוריות שהרעידו את עמודי התווך של הקהילה הבינלאומית.

הסקנדל הראשון קשור בסירובה של ישראל להיענות לדרישות הקהילה הבינלאומית, להוציא את ארה"ב, לקיים חקירה בינלאומית בעניין הפשע שביצע הצבא הישראלי בליבם של המים הבינלאומיים, והביא להריגת 9 פעילים בעלי אזרחויות זרות, רובם תורכים, ולפציעת נוספים, בנוסף לעצירת הספינות ותכולתן.

אין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל, שכן היא התנגדה תמיד לכל התערבות חיצונית או לחקירה של סוגיות הקשורות בפשעי מלחמה או הפרות חמורות של החוקים והאמנות הבינלאומיים. המקרה האחרון היה במלחמה על רצועת עזה בסוף 2008.

ישראל סוברת שהרכבת ועדת חקירה ישראלית עם נוכחות שני משקיפים לא ישראלים תשיג את המטרה יחד עם שמירה על הריבונות, ותייבש את הכעס הבינלאומי.

המשענות החוקיות בהן עושה ישראל שימוש בטלות, למעשה, מהיסוד. הן מעידות על הכרח לקיים חקירה בינלאומית בשל כך שהיא עברה על החוק הבינלאומי העוסק בים והתנגדה לספינות ולפעילים במים הבינלאומיים; שנית, היא ביצעה מהלכים פושעים כשהשתמשה בכוח קטלני כנגד ספינות של מדינות אחרות ונתינים של מדינות זרות.מהלכי ישראל סיפקו את יהירות הישראלים, אך הם יודעים כי אין זה מספק אפילו את המינימום של דרישות הקהילה הבינלאומית, שאינה מתפשרת על דרישה לקיים חקירה בינלאומית אובייקטיבית, ואין לה אמון בכך שישראל תהיה אחראית על החקירה.נראה שישראל מסתכנת פעם נוספת בהידרדרות מתמשכת שתנבע מיחסיה עם תורכיה, באופן בו קרע זה ירע מאד לישראל ברמה הבינלאומית, בנוסף על המימדים הכלכליים, המדיניים והמוסריים האחרים.

יתכן שקובעי המדיניות בישראל סוברים שארה"ב תשמש כעוזר החזק שיכול להגן עליהם כפי שהתרגלו, אלא שדבר זה כבר אינו אפשרי. מעבר לכך שהתנהגותה מבישה אפילו כלפי בנות בריתה, הרי שהמשבר שלה הפעם הוא עם מדינה מרכזית וחזקה באזור, בעלת השפעה בפוליטיקה הבינלאומית בנוסף על כך שהיא חברה בברית נאט"ו.

ברור שהמשך תמיכה של ארה"ב בישראל יפגע במדיניות האמריקאית בעולם. מצב זה יפגע בישראל ויעמיק את השנאה, שהנשיא אובמה שואף להיפטר מממנה בשל הסיבות והמדיניות שהביאה אליה.

הסוגיה השנייה שישראל נכשלת בטיפול בה נוגעת בעמדה כלפי המצור שהיא מטילה על רצועת עזה מזה 4 שנים. מזכ"ל האו"מ אומר שהמצור אינו חוקי. רבים אומרים שהוא גם אינו מוסרי, ולא חוקי וכל הקהילה הבינלאומית להוציא את ארה"ב דורשים להסירו לגמרי. הקבינט הביטחוני המצומצם של ישראל דן בשאלת התרת כניסת כמאה סוגי חומרים לרצועה כדי לאפשר כניסת כ- 4,500 סחורות. ישראל מונעת הכנסת חומרי בניין, ומה שכן נכנס מאלו מגיע בדרך כלל על ידי האו"מ עם הבטחה שהחומרים לא יגיעו לידי חמאס. משמעות הדברים היא שנושא הבנייה מחדש של מה שהרסה המלחמה עודנו סגור.

מה שקורה הוא שישראל מנסה לקנות זמן מבלי לשנות את מדיניותה בעניין המצור אותו היא מטילה על הרצועה. היא מצמצמת את הדרישות הבינלאומיות, השואפות להביא להסרת המצור האנושי מעל הרצועה, דרך הרחבה מוגבלת של רשימת הסחורות, ומבלי לפתוח את המעברים בפני הייצוא מרצועת עזה.

ביסודו של דבר, הרי שישראל כפתה את המצור בשל סיבות מדיניות ובשל סיבות מדיניות אחרות תמך הקוורטט במצור זה. ישראל לא חדלה לנסות להיפטר מרצועת עזה ולהפרידה באופן מלא משאר השטחים הכבושים. לכן היא תפתח את מעבריה באופן חלקי ומנהלי.

הקוורטט רצה שהמצור יהיה אמצעי לחץ על תנועת "חמאס" כדי לקלוט אותה לתוך התהליך המדיני, ולאלצה להסכים לתנאיו. כל זמן שמטרת ישראל לא הושגה, וגם מטרת הקוורטט לא הושגה, הרי שהמצור נשאר בעינו. בעניין החלטת מדינות ערב לשבור את המצור, אנו סבורים שאין אפשרות לסמוך על כך שתהיה נכונות ערבית שיכולה להשיג את הדבר. לכן יש לשקוד על הפיוס הלאומי, להשיב את הפלסטינים לאחדותם, שהיא מפתח הסוד, דרכו יפתחו שערי המצור לרווחה.בכל מקרה, אין למשברים ההולכים ומחמירים של ישראל מוצא, אפילו אם פרס יצליח לשכנע את "קדימה" להצטרף לקואליציה, שכן מוכר הבשמים לא יוכל לתקן מה שהשחית דור שלם. זה מצבה של ישראל, וזהו טבעה, שיוביל אותה ביום מהימים, יום שמתקרב, לקרן הזוית של הבידוד הבינלאומי, ואל מסדרונות בתי המשפט הבינלאומיים.

(תרגום מערבית: אלעד דוניבסקי / מטה יוזמת ז'נבה)