כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מאמר של חסן אל-בטל מ"אל-איאם" על סוגיית ההכרה בישראל כמדינה יהודית

(17/10/2010)

עבד רבו ונתניהו, מסר ושבירת מסר / מאת: חסן אל-בטל

"אל-איאם", 17.10.2010

"המשותף" בין ראש ממשלת ישראל ומזכ"ל "הועד הפועל" של אש"פ הוא כי שניהם פוליטיקאים שבאים מאידיאולוגיה וצועדים אל הפוליטיקה.תחת כיסוי, או תוכן, אידיאולוגי, הציג נתניהו לפלסטינים שאלה מדיניות מוקדמת, שאפשר גם לראות בה כפרובוקציה, והיא ההכרה הפלסטינית השלישית בישראל, לאחר ההכרה של אוסלו וההכרה שנערכה בעזה ביוזמת ושביעות הרצון של הנשיא האמריקאי לשעבר, ביל קלינטון, הכרה זו הקשורה בהבהרה לגבי סעיף או שניים באמנה הלאומית של אש"פ. ההכרה השלישית, המתבקשת מהפלסטינים, היא הכרה בישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", למרות שבשתי הגדרות אלו ישנה סתירה לוגית.

אילולא הסכים פיליפ קראולי, דובר מזכירות המדינה האמריקאית, לשאלה האידיאולוגית הישראלית, וביקש מהפלסטינים תשובה מדינית, הרי שלא היה נאלץ עבד רבו לתת תשובה מדינית לעיתון ישראלי, שקראולי נאלץ לראות בה כתשובה טובה מאד.

ישנה מטרה תעמולתית ישראלית המכוונת לשער האידיאולוגי הפלסטיני; וישנה מטרה פלסטינית מדינית המכוונת לשער הישראלי. בפועל המו"מ נעצר, אך כפי שאמר בכיר הנושאים והנותנים הפלסטינים, סאיב עריקאת, רוב "המו"מ" מתנהל מחוץ לשולחן המו"מ.

על מנת לפשט את שסיבך ביבי, ששם את העגלה לפני הסוסים בעניין הדרישה להכיר ב"יהדותה של ישראל", בא עבד רבו לשים את הסוסים לפני העגלה דרך השאלה – תגובה הבאה: ישראל – קבעי את גבולותיך ראשית כל, ואחר כך הפלסטינים יבחנו את ההכרה השלישית בישראל. לפי החוקים הבינלאומיים מגדירה כל מדינה את עצמה מבחינה אידיאולוגית, ושאר המדינות מכירות בה מבחינה מדינית.

ישנה הערה משמעותית והיא שישראל לא תפגע בחוק היסוד (החוקה הזמנית) של הרשות הפלסטינית, אך תבקש הסבר מוקדם וקיצוני, ואף תיקון אידיאולוגי יסודי לגבי אמנת אש"פ. ישראלים הגונים במידה מסוימת (קדימה למשל) לא השיבו לבקשה הלא הגונה של נתניהו לקיים הצבעה בכנסת על מסמך ההכרזה על מדינת ישראל, המדבר על המדינה היהודית כמולדת הלאומית של העם היהודי, אך עם שוויון מלא בזכויות ובחובות לכל נתיני המדינה.ישראלים בעלי מידה של היגיון דיברו על הצורך להכריז על חוקה קבועה למדינה, שתקבע את זהותה, וכן את גבולותיה, מפני שאתה אינך באמת יכול לדרוש מאחרים להכיר במדינה שלא קבעה את גבולותיה. (הערה: גולדה מאיר אמרה ש"הגבול נמצא היכן שעומדים החיילים").

רוב הפלסטינים מחשיבים את הסכם אוסלו ככזה שנהג בחוסר הגינות, מפני שהוא כולל הכרה של ישראל באש"פ בתמורה להכרה של אש"פ בישראל כמדינה. נתניהו (שאמר: "אם יתנו – יקבלו, ואם לא יתנו – לא יקבלו") רואה באוסלו הסכם לא הוגן מפני שהוא לא כלל הכרה פלסטינית בישראל כ"מדינה יהודית".

דברים אלו מדגישים את מה שעליו נסמך כותב שורות אלו, לגבי כך שההגדרה העצמית הפלסטינית שזורה יחד עם הגדרת מסלול חדש למדינת ישראל, דבר שאינו קיים בהסכמי השלום הערביים – ישראלים.

זה אך הגיוני, שהפלסטינים יתחילו את המו"מ להסכם הקבע בצורה נכונה, שתהיה שרטוט הגבולות בין שתי המדינות באופן שיפתור את רוב סוגיות הסכם הקבע, הכוללות, בסופן, את זכות השיבה לפי החוק הבינלאומי, או במילים אחרות כוללות זכות שיבה באופן שלא יפגע במאזן הדמוגראפי של מדינת ישראל, כפי שהציע יאסר ערפאת, "אבי הלאומיות הפלסטינית", באותה פעם.

סוגיית יהדותה של המדינה, או ציוניותה (בעבר: אני ציוני, ואחר כך: אני יהודי), או ישראליותה, אלו הינן בעיות של ישראל ראשית כל, מפני שהישראלים אינם מחזיקים בדעה אחת בתשובה לשאלה הנצחית "מיהו היהודי" (42% מהישראלים מתארים את עצמם כציונים – חילונים).

ויכוח זה, בו רב העיסוק, הינו שאלה ובקשה שנועדו להתיש ושמטרתן לדחוף את הפלסטינים לידי סירוב, ולפתוח בפני נתניהו את המרחב כדי לסגת מהשאלה היסודית, שהינה ראשית כל שרטוט הגבולות. ושישראל תכנה את עצמה "האימפריה היהודית, הישראלית והציונית", כפי שאמר באירוניה יו"ר הרשות אבו מאזן.

מסר אידיאולוגי מנתניהו, וניפוץ מסר מדיני מעבד רבו. וקראולי אומר: אחד תמורת אחד...המשחק הלוהט!