כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

"אלקדס": ישראל ורגע האמת

"אלקדס" מאמר מערכת (23/08/2006)

בעקבות תוצאות המלחמה אשר ערכה ישראל בלבנון, והקריאות הראשוניות כלפי החברה הישראלית והנהגתה, שעולות מתוצאות המלחמה, מאפשרות לנו לומר כי רגע האמת בנוגע לישראל הגיע. על ישראל להחליט האם היא שואפת להתקיים כשאר מדינות האזור, או להמשיך כבת יענה, הטומנת ראשה בחול, וממשיכה במדיניות הכיבוש, ההתנחלות וההחרפה הצבאית, המשאירים את האזור על סף פיצוץ ותבערה בכל רגע. על הנהגת ישראל לקלוט ולהבין את שיעורי ולקחי מלחמת לבנון וכמו כן את מהלך המאבק הלאומי הפלשתיני. לא הכיבוש, לא ההתנחלויות ולא השימוש בכוח ובעוד יותר כוח יובילו את ישראל לחיות באזור בהתאם לרוחות המאה ה- 21, היכן שהעולם כולו מתקדם, מתפתח ומפנה את משאביו לכיוון בונה, בו מדינות האזור ובעיקר ישראל מוציאות את רוב משאביהן על התחמשות צבאית, אשר שמלחמת לבנון הוכיחה את העדר יכולתה ותועלתה של קיבולת צבאית זו בשבירת רצון ההתנגדות והעמידה היציבה של העם הלבנוני.
ההתקדמות בכיוון ההחרפה הצבאית בשתי החזיתות, הלבנונית והפלשתינית, והמשך האיומים וההתרעות ושבירת הפסקת האש בדרך של הצנחת החיילים האחרונה בדרום לבנון, היא דבר שכלל אינו פועל לטובת ישראל.
הצהרות אולמרט, שישראל תמשיך לפעול נגד ניסיונות ההתחמשות של חזבאללה בנשק, וכמו כן הצהרות פרץ שהמלחמה עם חזבאללה לא הסתיימה עדיין ועל כך שישנו עוד סבב נוסף של הרג, מורות על כך שהנהגת ישראל- או שהיא מתעקשת ביהירות או שהיא לא רוצה להפיק את הלקחים והמסקנות, והרי ששני דברים אלו לא מוליכים אל עבר שלום וביטחון באזור, אלא אל עבר המשך המאבק וההרס, הפוגעים בכל.
באשר למישור הפלשתיני, הרי שהזמן בגד וגרם להנהגתנו לקחת החלטות פנימיות קשות, והוא לא אפשר לשאת ולתת עם ישראל, שהרי אנו מפולגים וחלוקים והסוגיה הבסיסית והראשית שלנו הפכה להיות רק תשלום משכורות, שעל אף החשיבות וההכרח שבמציאת דרכים שיערבו לפתרון הבעיה, אנו מצויים בזמן בו הבעיה היא אדמה, עתיד, חופש, עצמאות והחיים כשאר מדינות העולם בביטחון, יציבות ושלום.
עמי האזור, ובעיקר הפלשתינים והישראלים, צריכים לקחת החלטות מכריעות וגורליות. על הצד הישראלי, אשר הפסיק את תהליך המשא ומתן על סמך טענות ואמתלות שונות, כמו הקריאה לכך שאין שותף פלשתיני, להגדיר גבולות לבחירתו במדיניות הפעולה היחידנית, שלא רואה שותף בצד השני.
לאחר כל שנות המלחמה והקורבנות, לא ישראל ולא אנו, הפלשתינים, התקרבנו לשלום הכולל והצודק, אשר ישיב את הזכויות לחברינו. לשם כך על ישראל לנטוש את מדיניות ההסלמה, הלחימה, וההרס ולפנות אל עבר משא ומתן, שיובילה לסיום הכיבוש של כל השטחים הערביים, ובראשם השטחים הפלשתינים הכבושים, ולכך שעמנו יקים את מדינתו העצמאית, שבירתה ירושלים הקדושה, מפני שרק זו הקצרה שבדרכים ליישום השלום והביטחון באזור ולפניה אל ההתפתחות והבניה.