כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

דיפלומטיה במקום כיבוש

הארץ, מאמר מערכת (11/03/2007)

מעניין יהיה לראות עם איזה מצע מדיני יילכו המפלגות לבחירות הבאות ואם יעדכנו את השקפת עולמן בהתאמה למציאות. האם יש עוד מי שיתמוך בנסיגה חד צדדית ולו מקילומטר מרובע אחד? האם יש מי שחושב שישראל מסוגלת להמשיך להחרים את ממשלת האחדות הפלשתינית לאורך זמן? הוועידה בבגדאד על עתיד עיראק, שבה יושבים האמריקאים עם האיראנים והסורים לראשונה זה שנתיים, משנה את המציאות שבה יש רעים ויש טובים וביניהם מפרידה חומת ברזל.

קשה להאמין, אבל אפילו בנימין נתניהו כבר מדבר בחיוב על היוזמה הסעודית, למרות הסתייגות מפרטיה. באיחור גדול, שעלול להתברר כקריטי, מבינה גם מפלגת הימין החשובה בישראל כי ההתנחלויות אינן מגינות על המדינה מול עולם ערבי עוין וכי צה"ל אינו יכול תמיד להושיע בעולם שבו טילים מכל הסוגים חוצים כל גבול. לכן כשנתניהו אומר כי ישראל אינה עושה די מול האיום האיראני, נשמעת האמירה חלולה במיוחד. ישראל צריכה לקדם מאמצים דיפלומטיים בכל זירה אפשרית ולנסות למתן את השנאה שמעורר הכיבוש, שנאה שמגבשת חזית עצומה נגדנו, על ידי סיומו. הדיבורים על "תוכנית אב לערעור המשטר האיראני" הם גם מגלומניים, ואינם מביאים בחשבון את הכישלון בעיראק שהתבסס על הנחה דומה.

היציאה הממשמשת ובאה של ארצות הברית מעיראק מכתיבה את סדר היום העולמי. גם ישראל צריכה לחשוב על היום שאחרי ולא להתרפק על קונצפציות לא מעודכנות. ציר הרשע ששירטטו האמריקאים הולך ומיטשטש, והיום מוכנה ארה"ב לדיפלומטיה במקום שבו חשבה כי רק הכוח יועיל. אפשר היה לצפות להצטנעות דומה גם בישראל, בעקבות הכישלון בלבנון שכמעט נגמר בנפילת ממשלתו של פואד סניורה וחיזוק החיזבאללה. אפשר היה גם לצפות כי ישראל לא תדבק בסירוב לדבר עם סוריה, כאשר דומה שהאמריקאים לא יתמידו במדיניות הזו לאורך זמן.

נשיא צרפת ז'אק שיראק, שהחרים את סוריה בגלל רצח רפיק אל-חרירי, כבר תומך במגעים של האיחוד האירופי אתה. אינטרסים חדשים מכתיבים בריתות חדשות, וגם ממשלת האחדות הפלשתינית עשויה עוד ליהפך למצרך מבוקש בהתחשב באלטרנטיבות. לכן נסיעתה של ציפי לבני בעולם כדי לעודד את החרם על ממשלה כזו עומדת בסתירה למסעה של קונדוליזה רייס, שבו היא מקדמת שיחות עם אויבים משכבר הימים.

בכל מקום שבו הדיפלומטיה יכולה להחליף כוח, צריך לעודד אותה. האיום הצפון-קוריאני והלובי פורקו בדרך זו, שאליה צורף לחץ כלכלי. כשהשינוי המתהווה במדיניות האמריקאית ברור לעין, כשחזיתות קמות ונופלות חדשות לבקרים בהתאם לנסיבות, כשהאויב של אתמול עשוי להיות בן שיח מחר, אסור אמנם להתפשר על היעד העיקרי של סילוק האיום הגרעיני מאיראן, אבל צריך לבחון בכל יום מחדש את האינטרס הישראלי ולא להתחפר בסרבנות.