כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

חסן אל-בטל, "אל-איאם": האם נתניהו מתכוון למה שהוא אומר?

(13/09/2010)

"אל-איאם", 13.9.2010

"מתכוון למה שהוא אומר, או אומר מה שאין הוא מתכוון אליו" / מאת: חסן אל-בטל

אנו מאמינים כי הנשיא עבאס מתכוון למה שהוא אומר, הן בערבית והן בעברית (המתורגמת לעברית עבור העיתונות הישראלית). האם מתכוון הנושא והנותן מולו, נתניהו, למה שהוא אומר בעברית ובאנגלית הצחה בה דיבר בוועידת וושינגטון?

רוב חברי "הועד הפועל" של אש"פ מאמינים לנשיאם, ואולי גם רוב עמו, אך רוב חברי "שביעיית הקבינט" אינם מאמינים לרה"מ הישראלי, שביטל את פגישתו עימם לפני וועידת וושגינטון, וסירב לדבר מול פורום השביעייה לאחריה. דבר זה דחף את יואל מרכוס (הארץ) לתת כותרת למאמרו מה- 7 בספטמבר "הליכוד הוא אני", בהתייחס, באופן טבעי, לנתניהו.

לבסוף פסקו מומחי הביולוגיה ואמרו בלשון שאלה שהתרנגולת קדמה לביצה. שאלה זו דומה לסוגיה העומדת בפתח פגישת שרם אל-שיח' ב- 14 בספטמבר: מי קודם - הריבונות הפלסטינית או גבולות הביטחון הישראלי. רה"מ הישראלי ממציא "פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות מורכבות". צפו, לפיכך, לפתרונות שימציאו הישראלים בתקופה שבין פגישת שרם אל-שיח', שתיערך בליווי אמריקאי וערבי, לבין החלטת ה- 30 בספטמבר (שאמורה הייתה להיות ה- 26 בספטמבר) לגבי המשך הקפאת הבנייה בהתנחלויות.

התרנגולת לפני הביצה, והריבונות הפלסטינית (שרטוט הגבולות) לפני "גבולות הביטחון" הישראלים. זאת מפני ששרטוט הגבולות יפתור מחצית מהבעיות של סוגיות הסכם הקבע, כפי שאומר הנשיא עבאס, שמנופף בפינוי מקומו. באותו הזמן נתלה נתניהו בכס השלטון שלו ובקואליציה הימנית הקיצונית שלו, כשבחיקו ישנו גם תחליף ומחצית התחליף. התחליף הוא הכנסת "קדימה" לקואליציה ומחצית התחליף הוא קבלת תמיכה מ"קדימה" ששמורה לו, אם מתכוון נתניהו למה שאמר בנאום בר אילן ביוני לפני שנה. באותו הזמן אין לעבאס אופציה כתחליף חוץ מההשתחררות מתוקף כישלונו של ניסיון המו"מ הישיר מספר 3 (קמפ דייויד 2000, אנאפוליס 2007 וועידת וושינגטון, בה נענתה הזמנתה של קלינטון לתנאים של נתניהו, בעוד שהקוורטט נענה בבושה לתנאי עבאס, שהסכים לבקשתו של נתניהו לקיים פגישות סגורות איתו פעם בשבועיים).

לאחר וועידת שרם אל-שיח' נדע האם שרטוט הגבולות יכלול חילופי שטחים קלים, כפי שדורשים הפלסטינים, או מופרזים, כפי שדורשים הישראלים. בוושינגטון דיבר נתניהו על עבאס כ"פרטנר", וכך דיבר על ערפאת באחוזת וואי. אך הייתה לו פליטת פה באנגלית, מעידה מכוונת, שהוא התנצל עליה, כשתיאר את השטחים הכבושים כ"גדה המערבית" ולא כיהודה ושומרון. ההתנצלות הינה רדודה, מפני שמי שטוען ל"פתרון שתי המדינות" צריך לומר: ישראל ופלסטין, ולא ישראל ויהודה ושומרון.

משחק המילים האחרון של נתניהו אינו מילולי אלא גיאוגרפי. הוא מתנצח וטוען כי שטח ההתנחלויות היהודיות בגדה אינו עולה על 3% משטחה, בעוד ש"הפרטנר שלנו" אולמרט דרש 5.6%. העניין הוא, כפי הנראה, שנתניהו החסיר את שטח ההתנחלויות (השכונות) היהודיות שסביב ירושלים. עבאס אומד את היקף חילופי השטחים ככזה שלא יעלה על 1.9% כולל התנחלויות (שכונות) ירושלים.

הפלסטינים, אפילו נשיאם, פאסימיים, והאמריקאים ומדינות ערב הנוטות לתמוך באמריקה "אופסימיסטיים". נתניהו משדר אופטימיות, שגורמת לכותבי המאמרים בישראל לקנא בו. על אובמה, קלינטון ומיטשל מוטלת מלאכת הגישור בפועל, כפי שעשה ביל קלינטון בסוף כהונתו (מתווה קלינטון).

מבטי הציבור מופנים לשרם אל-שיח', או לעבר החלטת הארכת ההקפאה (באופן מלא או סלקטיבי, כפי שרוצים אהוד ברק ודן מרידור). יתכן ויש להתלכד סביב התזמון המדוקדק של האמריקאים, מפני שבחודש ספטמבר נחתמו הסכמי הצהרת העקרונות (הסכמי אוסלו 1993). בנוסף לכך זהו חודש החגים האיסלאמיים (רמדאן ועיד אל-פיטר) החלים בצמידות לתחילת השנה העברית החדשה (שנה טובה).

צמידותו של רמדאן בשנת 1973 ליום הסליחות היהודי (יום הכיפורים) חוזרת בשנה זו באופן בו המו"מ דומה ל"מלחמה מדינית של רמדאן". הישראלים רוצים שזו לא תהיה מלחמה עם הכרעה מדינית, כפי שהייתה מלחמת אוקטובר מלחמה ללא הכרעה צבאית...

"מדינה בגבולות זמניים" לפי גישת נתניהו של "פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות מורכבות" או הסכם כולל עם לוח זמנים לביצוע, כפי שרוצים הפלסטינים?

עבאס מתכוון למה שהוא אומר, האם אומר נתניהו את מה שאליו הוא מתכוון?