כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

לאחר וועידת "פתח": הכנות לכינוס "המועצה הלאומית הפלסטינית" ב- 26.8.09 ברמאללה

(17/08/2009)

"הועד המרכזי", המועצה המהפכנית" והכנות לכינוס "המועצה הלאומית הפלסטינית" ב- 26-27.8.09
(הנתונים וההערכות נלקחו מהעיתונים "אל-איאם" ו"אל-קודס")

תוצאות הבחירות ל"ועד המרכזי" של "פתח" הביאו לכניסת 14 פנים חדשות לגוף זה, המונה 22 חברים. תוצאות הבחירות ל"מועצה המהפכנית" של התנועה מעידות על התחזקות משלושה כוונים: יותר פנים חדשות (70 מתוך 81 שנבחרו על ידי צירי הוועידה הכללית), יותר נציגים למחוז ירושלים (11) ויותר נשים במקומות הראשונים. ה"ועד המרכזי" אחראי על יישום מצע התנועה ושמירה על מדיניותה, ואילו תפקידה העיקרי של ה"מועצה המהפכנית" הוא פיקוח על עבודת ה"ועד המרכזי". מספר חברי "הועד המרכזי" הקודם מוצאים עצמם מחוץ למסגרת זו, מה שמהווה ניצחון לדור החדש, דור שביסס את מעמדו החל מפרוץ האינתיפאדה הראשונה. התופעה הבולטת עוד יותר היא אבדן הייצוג של "פתח חוץ" בועד המרכזי, לאור זאת שהוועידה הכללית התקיימה בפעם הראשונה בתוך השטחים. ל"פתח חוץ" נציג אחד ב"ועד המרכזי", סלטאן אבו אל-עיניין, שהינו נציג לבנון.

אפשר שהאתגר הראשון עימו יאלצו להתמודד הנבחרים החדשים ל"ועד המרכזי" היא הדרישה מצד חברים ב"פתח" כי יתפטרו ממשרותיהם האחרות על מנת שיוכלו להתרכז במלאכת בנייתה של "פתח" וחיזוקה לאור האתגרים הקיימים. קריאות כאלו הושמעו במהלך הוועידה השישית, שהסתיימה בשבוע שעבר. מבין הנבחרים ל"ועד המרכזי" ישנם מי שממלאים תפקידים מחוץ לשטחים, כמו עבאס זכי (שגריר אש"פ בלבנון), וד"ר נביל שעת' (נציגו של מחמוד עבאס במצרים). בנוסף, ישנם נבחרים שממלאים תפקידים בכירים ברשות, כדוגמת מחמד אשתייה (שר השיכון והממונה על המשרות במגזר הציבורי), חוסיין אל-שיח' (ראש המשרד לעניינים אזרחיים; בדרגת שר), ג'מאל מחייסין (מושל מחוז שכם; בדרגת שר), ג'יבריל רג'וב (יו"ר התאחדות הכדורגל הפלסטינית ויו"ר הוועדה האולימפית הפלסטינית), אל-טיב עבד אל-רחים (מזכ"ל משרד הנשיאות הפלסטינית).

מקורות ב"פתח" הדגישו כי שני הזרמים הראשיים שזכו בבכירות ל"ועד המרכזי" הם הזרם של אבו מאזן וזה של הנשיא המנוח יאסר ערפאת. הנבחרים הבולטים בזרם של מחמוד עבאס הינם סאיב עריקאת (ראש מחלקת המו"מ באש"פ), מחמד אשתייה (שר השיכון והממונה על המשרות במגזר הציבורי בממשלת פיאד ויועצו של עבאס במערכת הבחירות שלו לנשיאות הפלסטינית ב- 2005), וחוסיין אל-שיח', העומד בראש המשרד לעניינים אזרחים. הזרם של ערפאת כולל את נאצר אל-קדוה (שר החוץ לשעבר ובן אחותו של ערפאת. בעבר שימש שגריר פלסטין באו"מ) שהגיע במקום ה- 4, תופיק אל-טיראווי (לשעבר ראש מנגנון הביטחון הכללי. בעבר היה מבין מובילי התאחדות הסטודנטים הכללית ) שהגיע במקום ה- 7, ג'יבריל רג'וב (לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה) שהגיע במקום ה- 6, עזאם אל-אחמד (ראש סיעת פתח במועצה המחוקקת. בעבר היה מבין מובילי התאחדות הסטודנטים הכללית ) שהגיע במקום ה- 14, מחמד אל-מדני (ממלא מקום האחראי על ארגון ואינדוקטרינציה בתנועה), סלטאן אבו אל-עיניין (מזכ"ל "פתח" במחנות הפליטים בלבנון), וכמובן מחמד ע'ניים (אבו מאהר. חבר ה"ועד המרכזי" וראש הוועדה המכינה לוועידה הכללית השישית) שזכה למספר הרב ביותר של הקולות ומייצג בעצמו את הזרם שלו. עמדותיו היו קרובות יותר לערפאת מאשר לעבאס. הוא ביטא התנגדות מרומזת להסכם אוסלו, וסירב לחזור לשטחים בשל החתימה עליו. ישנם ב"פתח" מי שרואים בתוצאות הוועידה השישית חזרה לקווי המדיניות של יאסר ערפאת.

בנוסף לשני הזרמים האלו ישנם הזרמים של מחמד דחלאן ומרואן אל-ברגותי, שקיבל את המספר הרב ביותר של הקולות אחרי מחמד ע'ניים (אבו מאהר).
גורמים ב"פתח" רואים בתוצאות אלו ביטוי למגוון הדעות הקיים ברחוב הפלסטיני, וכתוצאה מכך רואים ב"פתח" כמייצג הנאמן של הרחוב הפלסטיני. מבין הנבחרים ל"ועד המרכזי" ישנם מי שידועים בתמיכתם במו"מ ואחרים תומכים בהתנגדות; ישנם מי שקוראים לפיוס עם "חמאס", ואחרים קוראים לעמוד כנגדה.
הרכב ה"ועד המרכזי" מקבץ יחדיו שלושה אישים שבלשון המעטה אפשר לומר כי אינם אוהדים זה את זה: דחלאן, טיראווי ורג'וב.
הגורם שהניע את לוח הזמנים של וועידת "פתח" הוא מהלך הפיוס הפנימי בתוך הסיעה, כפי שאמר רג'וב ל"אל-שרק אל-אוסאט", והוסיף כי הפיוס הפנימי בא לפני הפיוס הלאומי והשיח עם תנועת "חמאס".
ל- 18 חברי ה"פתח" שנבחרו ל"ועד המרכזי" צפויים להתווסף 4 חברים נוספים, שיבחרו על ידי עבאס ויאושרו על ידי הועד. אחד מהם צפוי להיות סח'ר בסיסו, שייצג את רצועת עזה.

הרכב ה"ועד המרכזי" החדש משקף את הרצון הרב בשינוי בקרב חברי התנועה לאחר שעברו 20 שנה מכינוס וועידתה הכללית האחרונה. ארבעת החברים הוותיקים שנבחרו שוב ל"ועד המרכזי" הינם אבו מאהר, הנחשב אחד מהמנהיגים ההיסטוריים של התנועה; סלים זענון, שהינו נשיא ה"מועצה הלאומית הפלסטינית"; נביל שעת, שר החוץ לשעבר ואחד ממובילי שיחות הפיוס עם "חמאס" בהווה; ועבאס זכי, שהינו נציג אש"פ בלבנון.
"הועידה הכללית" השישית של "פתח" הסתיימה עם סיום ספירת הקולות בבחירת החברים ב"מועצה המהפכנית". בנאום הסיום שלו אמר יו"ר התנועה, מחמוד עבאס, כי הכוונה היא לקיים כינוס מוקדם של "המועצה הלאומית הפלסטינית" ב- 26 וב- 27 באוגוסט ברמאללה. "המועצה הלאומית הפלסטינית" נחשבת כפרלמנט של אש"פ, וכוללת כ- 500 חברים. הכינוס האחרון של "המועצה הלאומית הפלסטינית" התקיים ב- 1996 בעזה, מלבד כינוס בתנאים לא רגילים (כלומר כינוס לא סדיר) שהתקיים בנובמבר 1998 בעזה, בהשתתפות הנשיא האמריקאי ביל קלינטון, לטובת ביטול מספר סעיפים ב"אמנה הלאומית הפלסטינית".

אחת הסיבות להחלטה המהירה על כינוס "המועצה הלאומית הפלסטינית" היא עובדת הימצאותם של כ- 80% מחברי פורום זה בתחומי הגדה, בשל הגעה של רבים מציריו מן החוץ להשתתף בוועידת ה"פתח".
"הועד הפועל" מורכב מ- 18 חברים ועל מנת שיוכל לקבל החלטות. מאחר ושישה מחבריו נפטרו, ביניהם יאסר ערפאת, (האחרון, סמיר ע'ושה, נפטר לפני שבוע), נותר גוף זה בן 12 חברים, ומלאכת כינוסו הפכה לקשה. המטרה המוצהרת העיקרית של כינוס "המועצה הלאומית הפלסטינית" הוא לבחור חברים נוספים ל"ועד הפועל" כדי שימנה 18.

סלים זענון, חבר "הועד המרכזי" ויו"ר "המועצה הלאומית הפלסטינית", ציין כי הכינוס יתאפשר על פי סעיף 14 בתקנון הפנימי של המועצה, המתיר לכנס ישיבה לא רגילה בשל "נסיבות כפויות". הנסיבה הכפויה במקרה זה היא ההפיכה בעזה, שמנעה מנציגי עזה להשתתף בוועידה השישית של התנועה בבית לחם, ומנעה מחברות ב"התאחדות הנשים הכללית" מהשתתפות בוועידה ברמאללה לפני כחודש.
הפובליציסט הפלסטיני ד"ר סמיח שביב, הנמצא בקשר עם יוזמת ז'נבה הפלסטינית, כתב כי "אין מנוס מעריכת כינוס יוצא מן הכלל ומהיר ל"מועצה הלאומית הפלסטינית" ולאחר מכן לערוך הכנות לכינוס סדיר ורציני באופן דומה לוועידה השישית שכינסה "פתח" .
סמיח שביב ציין ("אל-איאם", 17.8.09) עוד כי מטרת כינוס ה"מועצה הלאומית הפלסטינית" נועד גם לחזק את מעמדו של אש"פ כבית האמיתי של הפלסטינים, ולהפוך את האמנה של אש"פ למתאימה יותר להתפתחויות ולצרכים הפוליטיים. כמו כן המטרה היא להדגיש שהרשות הפלסטינים היא אחת מזרועות אש"פ, וכי אש"פ הוא מקור הסמכות המדינית והארגונית עבור הרשות.