כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

טליה ששון, מראשי היוזמה, כותבת לווינט על הקשר בין תפילת היזכור למניעת המלחמה הבאה

(23/06/2011)

יזכור העם - כי הוא אחראי ולא אלוהים

תפילת "יזכור עם ישראל" דרושה לנו כאוויר לנשימה, כי לנו יש אחריות למלחמה הבאה. חשוב לזכור את הנופלים, בעיקר כשהתור של הבאים כבר משתרך בשורה ארוכה

טליה ששון, מראשי יוזמת ז'נבה, במאמר דעה ב ynet:

הרמטכ"ל, בני גנץ, החליט שהנוסח המחייב את צה"ל בתפילת יזכור לחללי מערכות ישראל הוא "יזכור אלוהים". כנראה שאלוהים, לשיטתו של גנץ, לא זוכר מעצמו, וצריך להזכיר לו. או שמא, סבור הרמטכ"ל, צריך להזכיר לנו-שאלוהים דווקא זוכר את חללינו. כלום לא מובן מאליו, שאלוהים - לשיטת מאמיניו - זוכר את ילדיו? הכל יכול זקוק באמת שנזכיר לו את מי שהוא צריך לזכור, מעצמו? אך המיקוד של השאלה הציבורית בהקשר תפילת יזכור אינו הקשר בין העם לאלוהיו, אלא הקשר שבין העם לחלליו. לא בכדי כתב ברל כצנלסון "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו". כי בשם העם הלכו, ומחמת שהגנו עליו - לא שבו. כי העם הוא שבחר את ממשלתו שהחליטה לשלוח אותם למלחמה, ולעם אחריות לאשר אירע להם - אחריות ממנה אינו יכול להתפרק. אולי לא היתה לו, לעם, ברירה. ואולי דווקא היתה לו. כך או כך - האחריות למותם במלחמה, נופלת עליו. חובת הזיכרון היא נחלתו. היא חלה עליו כדי שלא ישכח את מי שהותירו אחריהם - ילדים, נשים, הורים ואחים. היא חלה עליו על מנת שיפיק לקח מהמלחמה ההיא, וממחירה הנורא. היא חלה עליו כדי שייעשה כמיטבו למנוע אותה מילדיו הבאים בתור.

חובת הזיכרון שבתפילה מטילה על העם הבוחר את נציגיו את חובת חשבון הנפש: מה עשו וכיצד פעלו מנהיגיו למנוע את המחיר הנורא הצפוי מהמלחמה הבאה המתדפקת בשער, מילדי הגן המשחקים לפניו. מה עשה הוא כדי להביא את מנהיגיו למקום ההוא, שהצלת נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו. והמנהיגים עצמם ודאי שאינם פטורים מדין וחשבון. נוסח התפילה הנכון מהדהד היום באוזני בקול גדול. האם דבריו של דגן על מתקפה אפשרית ישראלית באיראן מנבאת מלחמה המתדפקת כבר בשער? האם הכנת משטחי בתי קברות המוניים למקרה של "רעידת אדמה" לאלפי בני אדם עליהם התבשרנו זה עתה, קשורה לאותה מתקפה, שללא ספק תגרום כאן רעידת אדמה שכמוה לא חוו זקני צפת מעולם?

האם התואר "בלתי פתיר" לו זכה הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי מי שמתיימר להוביל את המדינה הזו לביטחון ושלום עובר לו ככה, כעוד זמזום מטריד באוזן, במדינה המבקשת לעצמה שקט, שאינה חפצה לשמוע, שהפכה אטומה לרעשים? האם לעולם נזדקק לוועדות חקירה שבאות רק אחרי הקטסטרופה, ומשום מה, הכתובת המרוחה על הקיר באותיות קידוש לבנה, אינה נראית לעין הציבורית שלנו? לכן, דרושה לנו תפילת יזכור. היא דרושה כאוויר לנשימה. היא דרושה כדי להזכיר לעם את אחריותו למלחמה הבאה. לכן ראוי להחזיר את תפילת יזכור לחללינו בנוסחה המקורי. והרי כבר אמרנו, אף שאלוהים אינו זקוק - עמו דווקא זקוק לה בדחיפות. אסור לאפשר לו, לעם, ללכת בדרכו המתחכמת ולגלגל את האחריות על אלוהים דווקא. ראוי שנעמיד אותו על חובתו האזרחית והמוסרית, לזכור ולא לשכוח את בניו ובנותיו שבשמו ולמענו נפלו. שיקיריהם שנותרו אחריהם נדונו לחיות בעולם הכאב והחסר שאין לו קץ. שהתור של הבאים אחריהם כבר משתרך לו בשורה ארוכה. אדוני הרמטכ"ל, אנא החזר את חובת הזיכרון למקומה הנכון. החזר את נוסח התפילה על מנת להעמיד את חייליך על חובת העם לזכור את הנופלים ולא לשכוח.