כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

"אל-קודס": איך פלסטינים רואים את מערכת הבחירות בישראל

(07/02/2009)


"אל-קודס", 7.2.09, הפלסטינים צופים כי ימשך הכרסום באדמותיהם וזכויותיהם בצל הבחירות בישראל
מאת: מחמד אל-אשתל: 

בזמן בו מתכוננים הישראלים לבחירות לכנסת ב- 10.2.09, צופים הפלסטינים כי לבחירות אלו יהיו השלכות על מציאות חייהם ועתידם המדיני, שכן "דמם משמש כדלק לקטר" התעמולה של הבחירות למפלגות הישראליות בדרך לכנסת. כווני הפעולה של הגורמים שיושבים במושבי כנסת ישראל יכולים לקבוע לגבי המשך "הקזת הדם" הפלסטיני או עצירתו בעיתוי מסוים. מבלי להתחשב בזהות הסיעות, שירכיבו את הכנסת הבאה, הרי שישנה הסכמה פה אחד בקרב הפלסטינים על כך שבאופן כללי המגמה הישראלית היא "לכרסם" באדמה הפלסטינית, להמשיך בכיבוש דרך התנחלות, מדיניות וכלכלה, ולא להכיר באיזו מבין זכויות העם הפלסטיני בירושלים ובנושאי הפליטים, הגבולות, והקמת המדינה הפלסטינית. 

האזרח סלימאן אבו האשם (בן 42) משקף את דעתו של האזרח הפלסטיני לגבי הסצנה הפוליטית העתידית בישראל, כשאמר: "כולם יודעים כי ישראל, על מכלול נטיותיה לימין ולשמאל, צועדת בהתאם לתכנית הציונית שאינה מכירה בזכויותינו, אלא רק בזכויות ההומנטריות הפשוטות ביותר, ללא מתן כל תמורה מדינית אמיתית. אין הבדל בין ימין, מרכז או שמאל ישראלי; כולם נוהגים באותה שפה אחת נגד זכות הפלסטינים".
אבו האשם הוסיף כי "מאז הנכבה ב- 1948 ועד למבצע הצבאי האחרון ברצועה, סובל העם הפלסטיני מהכיבוש הישראלי, וכל הממשלות לא התעכבו לרגע אחד מלהביא להגירה אל החוץ של הפלסטינים, ביצוע טבח בזכויותיהם, וכל זאת מבלי שיהיה פיקוח של נוהג הומניטרי כלשהו או של חוקים בינלאומיים". 

החאג' מצטפא אל-נג'אר (בן 58) הביע פאסימיות לגבי השלב הבא, בעודו מצפה שהמצב בשטח יהפוך רע יותר ממה שרוב האנשים סוברים, יהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות בישראל: "מתוך ניסיוני עם הכיבוש הישראלי, אינני יכול לצפות אלא לרע ביותר, שכן כל מה שאנו שומעים לגבי קיומן של מפלגות ימין או שמאל או אחרות בישראל, אלו הם רק כינויים של אמצעי התקשורת. האמת היא שהם כולם חושבים לפגוע בנו". 

עמאד אל-עואמרה (בן 32) אינו שונה מקודמו, היכן שאמר: "אחרי כל הדם שנשפך ברצועת עזה אני סובר שאין פלסטינים שנותנים אמון בישראלים. מפלגת קדימה ומפלגת העבודה, הנחשבות מהמרכז ומהשמאל, ערכו שתי מלחמות, הראשונה בלבנון והשנייה בעזה, ומכאן שהשוני בין שמות המפלגות בישראל אינו מהווה שוני אמיתי בטבע הדעות והמטרות שלהן נגד הפלסטינים". ברור כי כל מבקר שם לב שהחברה הישראלית כולה נוטה לימין, אפילו מפלגות השמאל הפכו את דם הפלסטינים לחומר פוליטי במצע הבחירות שלהן, וקולם של "תועמלני השלום" הפך לחלש, כזה שלא מוצא מי שישמע לו. 

המומחה הפלסטיני לענייני ישראל, ודיע עואודה, מציין כי תעמולת הבחירות של המפלגות בישראל לא נושאת בתוכן שלה כל שוני אמיתי במצע ובחזון כלפי הסוגיה הפלסטינית, שכן כולם מתחרים על מחיר "הדם הפלסטיני" בבחינת מי בעל יותר יכולת להקיז עוד ממנו בתור חלק מהשמירה על מה שמכונה "תכנית ההתפשטות הציונית".
הוא הוסיף: "אין הבדלים בין הצעות של מפלגות ישראליות; כולן מסכימות על כך שאין להשיב איזו מבין זכויות הפלסטינים, אך חלקן נלחמות כשאת ידיהן מכסות "כפפות לבנות" והם מדברים בלשון סוגה בשושנים על השלום. חלק אחר מבטא במוצהר וללא כל הטעייה את שנאתו כלפי הפלסטינים והערבים." עואודה מציין כי מפלגת העבודה זוכה לפי סקרי דעת הקהל האחרונים למקום הרביעי לאור העלייה בכוחה של מפלגת "הימין הקיצוני" ישראל ביתנו, שטוענת להיות השלישית בגודלה אחרי הליכוד וקדימה. דבר זה מעיד על התגברות הנטייה לכוון הימין בחברה הישראלית, בעיקר אחרי "המלחמה על עזה". 

עואודה אמר ל"אל-קודס" בשיחת טלפון מכפר כנא שליד נצרת: "זה נותן הוכחות אמיתיות לטבעה של החברה הישראלית, שנחשבת יותר קיצונית כיום מכל תקופה קודמת. עקב כך אין לאיש מה לצפות מהמפלגות שיקבלו את הגה השלטון בישראל". הוא הוסיף כי "אינני זוכר תעמולת בחירות בישראל שהייתה כה רווית קיצוניות, אלימות וקריאה לתוקפנות, והתוצאה היא שמערכת הבחירות לא עוסקת בנוסח של מצע, או בחזון זה מול אחר, אלא היא רק נותנת ביטוי לסיסמאות חלולות, שאינן מתעלות לגבול המינימום שיכול להיקרא חזון מדיני". 

עואודה לא מצפה לכל שינויים יסודיים במדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים אחרי הבחירות, היכן שהשנאה והגזענות כלפי הפלסטינים בגדה וברצועה צפויים להימשך, ולא רק שם אלא גם כלפי הפלסטינים של 1948, העומדים מול מהלך שנועד להעביר אותם מאדמתם במגוון דרכים צבאיות, פוליטיות וכלכליות. בנוגע להשתתפות הפלסטינים בתוך ישראל בבחירות, אמר: "ישנן שלוש רשימות ערביות, המשתתפות בבחירות. הן צפויות להשיג עשרה מנדטים לפחות, אך שיעור המצביעים הפלסטינים מוסיף לרדת כל מערכת בחירות. בבחירות 2003 עמד שיעור זה על 63%, ב- 2006 על 56% וכיום הצפי הוא ל- 46% הצבעה במגזר הערבי". שיעור זה נובע בהיעדר האמון במוסדות הישראלים על סוגיהם השונים, כולל הכנסת. האזרחים הערבים הופכים משוכנעים יותר ויותר כי השתתפותם בבחירות אינה משתלמת להם בין אם המדובר על זכויותיהם האזרחיות או בעצירת "מנגנון המלחמה הישראלי" מלעשות שמות באחיהם בגדה וברצועה. 

וליד אל-מדלל, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, אמר כי מצעי הבחירות של המפלגות היריבות, בייחוד של הליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, והעבודה, אינם מצביעים על אילו שהם הבדלים יסודיים, עליהם ניתן לבנות דבר מה במדיניות ממשלת ישראל הבאה. האמירה כי ניצחון הליכוד יהווה "אסון לפלסטינים" אינה הגיונית, שכן במהלך השנים האחרונות, בין אם בתקופת נתניהו או שרון, לא היו ממשלותיהם של שניים אלו שונות מממשלות העבודה או קדימה. אל-מדלל הוסיף: "נכון כי כשאנו מדברים על נתניהו וליברמן, אנו מדברים על קו מדיני קיצוני ונוקשה בהשוואה לקו האחר, אך בכל הקשור לתהליך יישוב הסכסוך איננו מוצאים הבדל אמיתי, שיכול להביא תועלת לפלסטינים, מפני שתהליך יישוב הסכסוך הוא רק מילים, ואינו קיים על קרקע המציאות".
אל-מדלל אמר ל"אל-קודס": "הלך הרוחות הכללי בישראל קיצוני, וברור שכניסה של מפלגה כמו "ישראל ביתנו" להרכבה של הממשלה הבאה משמעו בפשטות הדרדרות ביחסים עם הפלסטינים והשתחררות מלאה מההתחייבויות המדיניות השונות מצד אחד, בנוסף להתרכזות בפן הצבאי". אל-מדלל אמר בבחינת מתן תחזית: "כל מה שאנו מדברים עליו קשור לעמדות הפלסטיניות, עמדות מדינות ערב והעמדות הבינלאומיות, בנוסף על עמדת הנשיא האמריקאי אובמה, לא כל שכן הימצאותן של המפלגות הפוליטיות ברשות כופה עליהן התחייבויות שונות מאלו שישנן באופוזיציה". 

אל-מדלל הבהיר כי בזירה הפלסטינית מה שמתבקש הוא להגדיר את סדר העדיפויות ולהגיע להסכמה אודותיו, לצד ההכרח להביא את משימת ההסכמה הלאומית לבשלות, ולבסס מכנה משותף פלסטיני אמיתי. אם לא תצלח משימה זו, הרי שמציאות הכנופיות תביא לתוצאות הרות אסון, ועקב כך קיים הכרח להגיע להסכמה על תכנית לאומית בהסתמך על מה שנקרא "מסמך האסירים", שמהווה את מינימום הדרישות הפלסטיניות.