כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

פובליציסטים פלסטינים: עלינו להכיר במציאות ולזנוח את חלום פלסטין השלמה

(15/01/2012)

בעקבות תחרות ספורט בין-ערבית שהציגה את מפת פלסטין בגבולות 67' ולא בגבולות פלסטין השלמה, כותבים פובליציסטים פלסטיניים: "עלינו לקבל זאת ולהכיר בעובדה ברורה - שאין בה הולכת שולל - שאיננו מדברים על שחרור לוד, רמלה, חיפה ויפו".

בטקס פתיחת המשחקים הערביים אשר התקיים בחודש דצמבר 2011 בבירת קטר, דוחה, הוצגה מפת פלסטין הכוללת את גבולות 67' בלבד ולא מפת "פלסטין ההיסטורית" הכוללת את כל שטחי ארץ ישראל. נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) נכח בטקס. בעקבות כך התעורר ויכוח בשיח הפלסטיני, במסגרתו התבטאו שני פובליציסטים פלסטיניים בדבר ההכרח של החברה הפלסטינית להכיר בעובדות ולזנוח את חלום פלסטין השלמה.

הפובליציסט הפלסטיני מאהר אל-חסין כתב באתר "אל-עהד" כי יש לעשות הפרדה בין הזיכרון ההיסטורי לבין המציאות בשטח: "מפת פלסטין, שאותה זוכרים האבות והסבים ושאותה לומדים הבנים היא אחת, קבועה וידועה. אנו רואים אותה, מדמיינים אותה ולומדים אותה. אולם במקביל ישנה פלסטין המדינה, פלסטין של המשא ומתן וההחלטות הבינלאומיות, פלסטין של היוזמה הערבית. עלינו לקבל זאת ולהכיר בעובדה ברורה, שאין בה שקר או הולכת שולל, שאיננו מדברים על שחרור לוד, רמלה, חיפה ויפו. עלינו להכיר בכך שהמפעל הלאומי הפלסטיני הכולל את כולם הוא מפעל המדינה שבירתה ירושלים על השטחים הכבושים משנת 1967. כלומר, עלינו לקבל את ההבדל בין "מפת המדינה" ל"מפת פלסטין".

פלסטין המדינה זוכה להסכמת הכלל הפלסטיני, והאחרונה שהצטרפה לתומכיה היא חמאס. ח'אלד משעל הגדיר את דרישות עמנו: מדינה על הגדה, עזה וירושלים, בדיוק אותה המפה שהוצגה בקטר. חמאס לא מצאה שום בעיה בהצגת "מפת המדינה" על-ידי קטר, לא מתחה ביקורת ולא התנגדה.

פלסטין היא פלסטין, אך המדינה שונה ממנה – שטחה קטן יותר, בבחינת היותה רק חלק מתוך פלסטין ההיסטורית. אולם זו המדינה שאנו יכולים להשיג כדי לחיות, ועלינו להתרגל לכך. זוהי מפה המתאימה להחלטות הבינלאומיות, זוהי מפה כואבת וקשה אמנם, מפה של צדק יחסי ושל צדק אפשרי, מפת 22% משטחי פלסטין".

שגריר אש"ף בתימן לשעבר ובעל הטור בעיתון אלחיאת אלג'דידה, יחיא רבאח, כתב כי יש להתפכח מהכאב אותו נושאים הפלסטינים מהעבר שלהם ולהפנים את חוקי המשחק של הפוליטיקה: "כולנו הסכמנו למפה הזאת (גבולות 67') מבלי יוצא מן הכלל, מפתח ועד החמאס ומי שביניהן. אלה הגבולות שנשיאנו האמיץ, אבו מאזן, דרש מן האו"ם וממועצת הביטחון להכיר בהם. האירוע הזה חשוב שכן הוא מכריח אותנו לעסוק בפוליטיקה באמצעות השפה הפוליטית ולא באמצעות שפת שירי הגבורה.

האירוע הזה מגלה כיצד רבים מאלה שטוענים למודעות פוליטית אינם מבינים את חוקי הפוליטיקה, ולכן אנו רואים אותם במבחנים קלים וסבוכים נוהגים באותו האופן, נקרעים בין כאב הכיסופים לבין המציאות הפוליטית חסרת הרחמים. כאב הכיסופים הוא תופעה אנושית שנולדה עם האדם מאז בריאתו. האם אנו, הערבים, איננו חשים כמיהה לאנדלוסיה? האם יש רוסי שאינו כמה לתקופת האימפריה? ומה יאמר איטלקי שבירתו, רומא, הייתה בירת העולם, או יווני שארצו הייתה מולדת כל האלים? לכל האנשים יש עבר שאינו קיים עוד, תהילה שאינה קיימת עוד.

אנו, הפלסטינים, רוצים שיכירו בקיומנו כמדינה עצמאית, ששמנו ייקבע מחדש על האטלס העולמי ושתהיה לנו כתובת שאליה יגיעו מכתבי הדואר. מדוע אנו כועסים כאשר אנו מתקרבים להגשמת הדבר הזה וכאשר יש כאלה המסייעים לנו להגשים זאת? קטר העבירה מסר רציני: יש מדינה פלסטינית קיימת, אפשרית וצודקת, שאויביה, המסרבים להגשימה בשטח, הם הטועים."

לקריאת המאמר המלא של מאהר אלחסין בשפה הערבית לחצו כאן.

לקריאת המאמר המלא של יחיא רבאח בשפה הערבית לחצו כאן.