כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

עבד אל-מג'יד סוילם, "אל-איאם": ניתוח פלסטיני של דברי סולאנה

(16/07/2009)

"אל-איאם", 16.7.09
"חשוב מאד", מאת ד"ר עבד אל-מג'יד סוילם 

דברי סולאנה חשובים מאד. המסגרת שהוא הניח להקמת המדינה הפלסטינית נחשבת בכל קנה מידה לתבנית רצינית יותר מבחינה מעשית ביחס לכל תבנית קודמת. לוחות הזמנים שהניח סולאנה להקמת המדינה מהווים את תקרת הזמנים היותר מכרעת וקובעת בהתחשב בהיסטוריית המו"מ המדיני לפתרון הסכסוך באזור. אף אחד עוד לא הצהיר על זמנים אלו בכזו כנות ובהירות. "האיום" הכלול בהצעות של סולאנה במועצת הביטחון של האו"מ מעיד על כך שתהיה הכרה במדינה הפלסטינית על קווי ה- 4 ביוני אם לא תושג הקמתה דרך המו"מ במהלך ששת החודשים הקרובים, כמדינה החברה באופן מלא באו"מ. זהו "איום" והפעלת לחץ חסרי תקדים.

סולאנה אמר שהמדינה הפלסטינית, על אף היותה תחת הכיבוש, היא חברה מלאה; ששיעור חילופי השטחים ינוע בין 2% ל- 6% בלבד; ואמר שהסכם הקבע יטפל בכל הסוגיות כולל בביטחון ובמים בנוסף לירושלים ולפליטים. "החזון" של סולאנה, אם ניתן לכנותו כך, מכיל תמורות שייצרו בעתיד, אולי בעתיד הקרוב, בסיס מוצק לערוץ חדש של התפתחות האירועים, הכוונים והעמדות, אם נוציא ממנו את שיעור חילופי השטחים, עליו דיבר סולאנה. הדברים נאמרים בשל כך שקיום שיח מוקדם על שיעור חילופי השטחים עוד לפני שיושג הסדר כולל, עליו תסכים ישראל ותהיה מוכנה ליישמו, יהיה עמדת מו"מ שגויה. עמדת מו"מ כזו עשויה לכרוך את הצד הפלסטיני סביב התחייבויות שאינן משרתות את האינטרס הפלסטיני, ויתר על כן יסבו נזקים גדולים, שאינם נראים בשלב זה. כמו כן, עמדת מו"מ כזו יכולה להעניק לישראל "זכויות" שאינן שלה מלכתחילה. אם נוציא מן הכלל את סוגיית שיעור חילופי השטחים, הרי שנשיג רווח מדיני בעל חשיבות גדולה. יהיה זה צעד בעל ההשפעה הגדולה ביותר על ההתפתחויות בכל האזור.

החשיבות הראשונית נמצאת במרכיב תקרות הזמנים. לוחות הזמנים הם אחד מגורמי הלחץ החזקים שניתן להפעיל על ישראל בשלב זה. מרכיב זה חזק בהרבה מ"הלחצים" שכלולים ב"יוזמת השלום הערבית", והם חזקים מהאיום האפשרי לסגת מ"היוזמה הערבית".
ההכרה במדינה פלסטינית על גבולות ה- 4 ביוני, שתכלול את כל ירושלים המזרחית ותהיה חברה מלאה באו"מ תהווה סוף לכל ניסיונותיה של ישראל להעניק אופי "חוקי" להתנחלויות. מנקודת המבט של החוק הבינלאומי יהיה זה סוף לכל "העובדות" שניסתה ישראל לכפות למשך יותר מ- 40 שנה. סוף "טראגי" לחלומות ישראל ולמחשבה על התפשטות ותוקפנות. סוף מעציב לכל מערכות הימין הגזעני בישראל.
אנחנו מדברים כאן על המימד התיאורטי, ולא על העובדות המעשיות, אלא שדברי סולאנה כוללים בתוכם מעבר מהתיאוריה ללגיטימציה הבינלאומית המתחדשת, ומעבר של המטרות והשאיפות הישראליות לכלל מערכות בלתי חוקיות ובלתי לגיטימיות באופן מוחלט.
משמעות הדבר שאנו נעבור משלב הסכסוך על השטחים – שנתפשו כשטחים שחל עליהם מאבק – למאבק על שטחים פלסטינים תחת כיבוש. בכך נתגבר על "הכשל" הכלול בהסכמי אוסלו, שאפשר לישראל להמשיך בהתנחלות. אם יתחולל השינוי, הרי שיהיה זה שינוי אסטרטגי לגבי תוכן הסכסוך ואופקי העתיד לגביו.

החשיבות השנייה של חזון והצעות סולאנה טמונה בכך שבנוסף ללחצים מהוות הצעות אלו פרוזדור ישיר וטבעי להחרמת ישראל ולהטלת מגבלות עליה.
מה שמחזק את ההנחה הזו הם מעשי ישראל עצמה. ישראל הפכה כיום למי שמדברת בגלוי על הגזענות שלה. היא הפכה חלק ממגזרי הימין שלה לכלי תעמולה ישירים, למי שמיישם גזענות בגלוי. יתר על כן הרטוריקה המדינית של מגזרים אלו מחשיבה, תחת כינויים שונים, את הגזענות כמדיניות רשמית של המדינה.

משמעות דברי סולאנה הם כי ישנה התחלה מעודדת של תמורה בעמדות הקהילה הבינלאומית בנוגע להתנהלותה מול ישראל ממדינה שמעל לחוק למדינה שכפופה לחוק. ישראל תהפוך ממדינה שמנסה לשווק עצמה כדמוקרטית למדינה גזענית בנוסף לכך שהיא תוקפנית ובעלת נטיית התפשטות.
הגעה לשלב זה – שלב העמדות הבינלאומיות – אינה דבר שיש להמעיט בחשיבותו. שלב זה כרוך בקשיים ומכשולים, אך דבריו של סולאנה מגלמים מערכת ישירה של תמורות שמלווה את המערכה מול ישראל, שתחשוף את פניה כמדינה גזענית.

אפשר לתאר את החשיבות השלישית של דברי סולאנה בשלב זה כהשפעה נפשית. בשלב הבא הנראה לעין תהיה להם חשיבות מדינית. החברה הישראלית התרגלה ל"פינוק של ישראל" ול"פחד ורתיעה" של הקהילה הבינלאומית משימוש בכלי הלחץ וכלי הענישה כלפי ישראל. החברה הישראלית התרגלה למילות שבח, התחסדות, מריחה והתחבבות. היא אינה רגילה לשפה פסקנית, שפה של לחצים וסנקציות, מה שיותיר רושם בולט על תמורות שיחולו בתודעה הישראלית, מפני ששבירת הנוהג תגרום להלם, וההלם יגרום לשינוי, כפי שמוכר במדעי החברה והמדינה, בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. החברה בישראל רגישה יותר מאיתנו כלפי המערב ועמדותיו.
ראוי לשים לב כי היקף ההתעניינות בדברי סולאנה אינו תואם, עד כה, את היקף ורמת החשיבות של מה שאמר ואת חשיבות מה שיכולים להוליד דבריו. מה שאמר הוא סככה לזכויות הלאומיות הפלסטיניות. מה שאמר יכול להפוך לסכר עמיד בפני החמדנות הציונית, המטרות הישראליות והמחשבה הגזענית, שמקבלת ביטוי באותן מטרות ושאיפות.
הצעות סולאנה אינן רק מילים שנזרקו באוויר. הן אינן מילים שחולפות עד שמישהו ישים אליהן לב. תקרת הזמנים בהצעתו של סולאנה אינה נועדת לאומדן התגובות בלבד, ואינה רק בבחינת בלון ניסוי, אלא היא ניסיון רציני להזהיר מתוצאת האחרית של המשך משחק משיכת הזמן, משחק כפיית העובדות על פני השטח, ושפת הולכת השולל והפקחות המדינית, דרכם מנסה נתניהו להתחכם עם העולם. פה טמונה גולת הכותרת.
.