כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

דו"ח מיוחד של האו"מ: מעבר הפלסטינים בין הרצועה לגדה כמעט בלתי אפשרי

אלקודס (16/01/2007)


אלקודס"- 16.1.07
האו"מ: מעבר הפלסטינים בין הגדה והרצועה עודנו בגדר בלתי אפשרי כמעט
שנה עברה מאז הסכם המעברים עליו פיקחה רייס: המהלכים הישראלים שיבשו את התנועה במעברים ובפעולות הכלכליות.


הצדדים לא יסדו ועדה משולשת בראשות ארה"ב לפיתוח סידורי הביטחון. האו"מ הבהיר כי אחרי שנה מאז נחתם הסכם המעברים בין ישראל והרשות הפלסטינית תחת פיקוח של שרת החוץ האמריקאית, קונדוליסה רייס (ב- 15 לנובמבר 2005) לא אושרה בניית נמל עזה, עוד לא תוקן ושוקם שדה התעופה הבינלאומי של עזה ומעבר רפיח ליצוא סחורות לא נפתח בשל מחלוקת לגבי נוסחי ההסכם. בדו"ח שפרסם מסר האו"מ כי ממשלת ישראל לא נתנה ערבויות לגופים המממנים את הפעלת נמל עזה בכך שהיא לא תתערב בהפעלת הנמל. אף אחד מהצדדים לא עשה דבר להקמתה של ועדה משולשת בהובלת ארה"ב לפיתוח סידורי ביטחון ונהלים אחרים כפי שמתחייב מהסכם המעברים.
הדו"ח קובע כי עדיין לא מתאפשר כמעט מעבר של פלסטינים החיים ברצועת עזה לגדה המערבית ולעולם שמחוץ לרצועה. כמו כן עלה שיעור ההגבלים על תנועת הפלסטינים בתוך תחומי הגדה בשל מאות מחסומי הצבא הישראלי.
הדו"ח קובע כי לא רק שלא ארעה כל התפתחות כלכלית כפי שציפו, אלא את מקומה של זו תפסה הידרדרות במצב האנושי ועליה בשיעור האלימות. כתוצאה מהסגר המתגבר על מעברי רצועת עזה הידרדר המצב הכלכלי במהלך 12 החודשים האחרונים.
דו"ח האו"מ מוסר כי שיעור האבטלה עלה מ- 33.1% ל- 41.8% בין 2005 ל- 2006 ושיעור העוני עלה בשיעור של יותר מ- 2%.
הדו"ח מסב את תשומת הלב לכך שהמטרה מאחרי הסכם המעברים היה להקל על מעבר סחורות ואנשים בתוך השטחים הפלסטינים ופתיחת מעבר בינלאומי בגבול עזה ומצרים שיאפשר לפלסטינים לשלוט על תנועת הנכנסים והיוצאים , ובהסתמך על כך לחזק את סיכויי הפיתוח הכלכלי המלא ושיפור רמת החיים, דברים שלא קרו.
תנאי הסכם המעברים
האו"מ מסר כי מעבר רפיח צריך לפעול באופן סדיר. מספר המשאיות המייצאות סחורה דרך מעבר קרני צריך להגיע ל- 400 ביום. במהלך עונת החקלאות של 2005 אפשרה ישראל לפלסטינים ברצועה לייצא את כל סוגי התוצרת החקלאית. כמו כן אפשרה ישראל מעבר של שיירות במטרה להקל על מעבר הסחורות והאנשים בין הרצועה לגדה.
ההתפתחות
1. מעבר רפיח נפתח ב- 25 לנובמבר 2005 ופעל באופן יומי פחות או יותר עם הימצאות מפקחים בינלאומיים עד ה- 25 ליוני. מאז תאריך זה סגרו שלטונות ישראל את המעבר למשך 86% מהימים בשל סיבות ביטחוניות.
2. מאז ה- 15 לינואר 2006 מעבר קרני לא פעל בצורה סדירה, דבר שפגע במאמצים לייבא סיוע הומניטרי וסחורות. במהלך 2006 ממוצע המשאיות היוצאות מהרצועה עמד על 12 ביום.
3. ישנו יצוא של פחות מ- 4% מהתוצרת החקלאית. לפי דו"ח האו"מ אין כל התפתחות לגבי פתיחת מעבר כרם שלום לטובת יצוא סחורות בשל התנגדות הרשות הפלסטינית להשתמש בו בשל הימצאו על השטח הישראלי.
4. חלה עליה במספר אמצעי הסגר על הגדה המערבית בשיעור של 44%. הממשל הישראלי הטיל הגבלות נוספות על הפלסטינים הרחבת מנגנון ההיתרים.
5. ממשלת ישראל לא נתנה כל ערבויות לגורמי המימון של נמל עזה ולכן לא התחילה פעולת בניית הנמל.

א. רפיח
על פי הסכם המעברים הנקודה הראשונה מתוך חמש הנקודות המצוינות היא השבת פתיחת מעבר רפיח הקושר את רצועת עזה עם מצרים והעולם שמחוץ לרצועה והפעלתו להתאם לקנה המידה הבינלאומי ותחת פיקוח משלחת האיחוד האירופי. מעבר רפיח אכן נפתח לתנועה באופן סדיר בין ה- 25 לנובמבר 2005 עד ה- 25 ליוני 2006. במהלך ששת החודשים הראשונים ב- 2006 המעבר היה פתוח 9.5 שעות ביום ועברו בו בממוצע 650 אנשים ביום (זה מספר כפול ביחס לכמות העוברים במעבר מלפני הסכם המעברים, שעמד על 360 אנשים ביום).
הסיבה לסגירת מעבר כרם שלום היא התקפת חמושים פלסטינים על נקודת הצבא הישראלי במקום וחטיפת החייל גלעד שליט. מאז חטיפת שליט מעבר רפיח היה פתוח באופן מקוטע ובלתי מסודר (רק ב- 14% מהימים) והוטלו הגבלות מרחיקות לכת על מבקשי המעבר הפלסטינים.

ב. נקודות המעבר
מעבר קרני: הפעלת מעבר קרני לסחורות עודנה מחוץ למטרת הפעלת המעברים שעליה סוכם. הסכם המעברים לגבי מעבר קרני אמרו היה לאפשר את פתיחתו לאורך כל שעות העבודה החל מדצמבר 2005. מספר המשאיות שאמורות היו לעבור בקרני אמור היה להגיע ל- 66 ביום. התפתחות זו לא עמדה במבחן המציאות כאשר מעבר קרני נפתח רק לעשרה ימים במהלך ינואר 2006 (לאורך 20% פחות משעות העבודה הרצויות).ב- 29 למרץ 2006 נסגר מעבר קרני ל- 46 ימים. סך הכל היה מעבר קרני סגור 53% מהשנה בשל סיבות ביטחוניות. לשם השוואה, סגרו שלטונות ישראל את המעבר ב- 18% מהימים בשנת 2005 וב- 19% מהימים בשנת 2004. מתחילת אפריל 2006 שלטונות ישראל סגרו את מעבר קרני למשך 54% מהימים בהם צריך היה לפעול המעבר, וזאת בשל חששות מהתקפות אפשריות ומחפירת מנהרות.החל מה- 26 לאפריל לא נודע על איזושהי התקפה של זרוע צבאית פלסטינית, וזאת למרות הודעת הצבא ב- 30 לאוגוסט על גילוי מנהרה שמובילה למעבר קרני.
במהלך שנת 2006 עמד ממוצע המשאיות היומי ליצוא סחורות מקרני על 12 משאיות בלבד, כלומר 8% מהמטרה המוצהרת בהסכם המעברים. הסכם המעברים שם יעד של מעבר 150 משאיות כל יום החל מדצמבר 2005. ההצעה להפעלת מעבר קרני שפורסמה בסוף שנת 2006 קבעה יעד של מעבר 400 משאיות ביום דרך מעבר קרני.
נכון לעכשיו, פסקו שלטונות ישראל על פתיחת המעבר ליצוא סחורות, ומספר המשאיות העוברות בו משתנה מיום ליום.
לפי דו"ח האו"מ: שלטונות ישראל עובדים בתיאום עם ועדות של משרדי החקלאות והכלכלה של הרשות הפלסטינית האחראים על התיאום, קביעת סדר העדיפויות והכנת רשימת היצוא היומית מהצד הפלסטיני. על פי הממוצע, מצליחות 40% מהמשאיות בלבד לייצא את הסחורות שלהן כתוצאה מנהלי ההפעלה האיטיים ובמספר המוגבל של המעברים הפתוחים ליצוא או בשל סגירת המעברים הפתאומי או המוקדם. אי- היציבות הזו מביאה לחוסר יכולת תכנון מצד חברות המסחר ולחוסר יכולת להרחיב את פעילותן הכלכלית.

חוסר יכולתם של הסוחרים הפלסטינים לייצא כמויות מספיקות של סחורות מרצועת עזה משפיע רבות על מקור ההכנסה מיצוא. מרכז המסחר הפלסטיני (פאל טרייד) מעריך את הפסדי היצוא הפלסטיני היומי לרבע הראשון של 2006 ב- 600,000 דולר, כלומר הפסד שנתי של כ- 30,000,000 דולר. החברה הפלסטינית לצמיחת הכלכלה, האחראית על עבודת שטחי החקלאות באזורים בהן היו התנחלויות, הושפעה מהסגר והעריכה כי מינואר עד סוף מרץ 2006 נתרמו או הושמדו כ- 1,000 טון מהתוצר החקלאי בערך של כ- 6 מיליון דולר.
החברה הפלסטינית לצמיחת הכלכלה הוסיפה כי הסכם המעברים חייב את ישראל להתיר את יצוא כל סוגי התוצרת החקלאית מרצועת עזה במהלך עונת הקציר של 2005, ולהקל על יציאתן המהירה של משאיות הסחורה כדי לשמור על טיבה של זו. ישראל אמורה היתה לערוב להקלה על פעולת היצוא. אך בהתאם לחברה לצמיחת הכלכלה יוצאו רק 465 טון בלבד מהיבול של 2005 ו- 2006 בעוד שנרכשו 3,440 טון מהשווקים המקומיים על ידי סוחרים פלסטינים. בעלי הסחורות נאלצו לתרום את רוב הסחורה או להשמידה. כתוצאה מכך לא ממשיכה החברה הפלסטינית לצמיחת הכלכלה בפעולת הזריעה לעונת 2006/2007 והיא מוסרת את הסחורה שהיא מייבאת למשרד החקלאות. העסקתם העתידית של 4,200 פקידים דרך החברה הפלסטינית לצמיחת הכלכלה אינה ברורה.
מעבר סופה: מעבר זה משמש ליצוא חומרי בניין, בעיקר חצץ, ולקבלת סיוע הומאניטרי מסוכנויות השייכות לאו"מ. מעבר סופה פעל ברוב הימים שלאחר חתימת הסכם המעברים עד ל- 14 בפברואר 2006, אז נסגר ע"י שלטונות ישראל. מעבר סופה נפתח שוב בסוף מרץ ונסגר שוב ב- 25 ליוני ומאז לא נפתח באופן קבוע. בסך הכל נפתח מעבר סופה ב- 60% מימי השנה הראשונה לחתימת הסכם המעברים. שלטונות ישראל הטילו הגבלות קשות על יבוא דרכו לתוך רצועת עזה.

מעברי ארז וכרם שלום: הסכם המעברים בא לכלול את המנגנון הניהולי של מעבר קרני וליישמו במעברי ארז וכרם שלום. אך בשל הימצאו של מעבר כרם שלום על שטחים ישראלים, לא מסכימים השלטונות הפלסטינים להשתמש בו ליצוא ויבוא סחורות. בשל כך נפתח מעבר כרם שלום רק לסחורות המיוצרות מחוץ לישראל. ממוצע המשאיות היומי עומד על 15, בהתאם ליכולת הקליטה המוגבלת של מעבר כרם שלום. בשל כך נחשב מעב קרני לנקודת הסחורות המקובלת ולנקודת הכניסה היחידה למעבר הסחורות המיוצרות בישראל או בגדה המערבית.
האו"מ מסר בדו"ח שלמרות ההיתר למספר קטן של משאיות להעביר סחורות דחופות במעבר בית חאנון- ארז במהלך מבצע "גשמי קיץ" של צה"ל, הרי כי לא פעל המעבר ליבוא סחורות ולא יושם בו כל מנגנון ניהולי. כיום מתאפשרת דרך חדשה ליצוא ויבוא דרך מעבר בית חאנון- ארז, למרות שקיבולת הקליטה של מעבר זה לסחורות לא ברורה.
הדו"ח מציין כי עברו בממוצע ליום בין 22 לינואר 2006 עד ה- 11 למרץ כ- 2,700 פועלים ו- 120 סוחרים דרך מעבר בית חאנון- ארז. בשמונת החודשים שאחרי ה- 11 למרץ סגרה ישראל את המעבר בפני פועלים פלסטינים מלבד מספר מקרים הומאניטריים בהן התירה ישראל מעבר תוך תיאום מוקדם עימה.

ג. המעבר בין רצועת עזה לגדה המערבית
האו"מ הבהיר כי מעבר שיירות אנשים בין הרצועה לגדה אמור היה להתחיל לפעול ב- 15 לדצמבר 2006 ושיירות משאיות אמור היה להתחיל לפעול ב- 15 לינואר 2006. בפועל לא התחייב אף צד לתאריכים אלו ולא ארעה כל התפתחות ליישום עניין זה המוגדר בהסכם המעברים. הדו"ח מדגיש כי מעבר הפלסטינים בין רצועת עזה לגדה המערבית עודנו בגדר כמעט בלתי אפשרי, עניין בעל מחיר יקר מאד. פעולת מעבר הסחורות בין הגדה לרצועה תלויה בחברות המשאיות הישראליות. הסחורות מורדות במחסום קרני מהמשאיות הפלסטיניות ומועמסות על המשאיות הישראליות, שמעבירות את הסחורות בין שני האזורים.

ד. נמל עזה
הדו"ח מציין כי לא הוחל עדיין בבניית נמל עזה. ממשלת ישראל לא נתנה עדיין את ערבותה לגורמים המממנים בכך שהיא לא תתערב בהפעלת הנמל. אף אחד מהצדדים לא הביא לייסוד ועדה משולשת בהנהגת ארה"ב לפיתוח סידורים ביטחוניים ונהלים אחרים כפי שנקבע בהסכם המעברים.

ה. שדה התעופה הבינלאומי של עזה
האו"מ הדגיש כי לא נמשכים הדיונים לגבי הסידורים הביטחוניים לבניית והפעלת שדה התעופה הבינלאומי של עזה. שדה התעופה זקוק לעבור מלאכת שיפוץ לאחר שהופצץ מן האויר ע"י מטוסי צה"ל מספר פעמים.

ו. המעבר בתוך הגדה המערבית
דו"ח האו"מ מסר כי אחת ממטרות הסכם המעברים היתה הקלה על תנועת האנשים והסחורות בגדה המערבית ולשים גבול לשיבוש מהלך חיי הפלסטינים דרך פיתוח תכנית להורדת מספר אמצעי הסגר בשיעור של 44% במהלך השנה. בפועל גדל מספר ההגבלים המוטלים על מעבר פלסטינים בתוך הגדה המערבית. דו"ח האו"מ מדווח כי הסגר הביא לפילוח של הגדה המערבית לעשרה אזורים (חוץ מהאזורים התחומים בין גדר ההפרדה לקו הירוק). בנוסף לכך צה"ל גורם לפלסטינים לעבור דרך מחסומי הקבע בעת שאלו מבקשים לעבור בין אזור לאזור.
דו"ח האו"מ מסר כי ברוב המקרים צריכים הפלסטינים להשיג אישור למעבר דרך כל מחסום צבאי. ההזדקקות לאישור משתנה ממחסום זה לאחר. שלטונות ישראל מוציאים אישורים ליחידים, למכוניות, למשאיות ולסחורות. בנוסף לכך, מטילים שלטונות ישראל מגבלות על המעבר דרך מחסומים אלו, שמונעים ברוב המקרים מאנשים בגיל העבודה מלנצל את הזדמנויות העבודה שלהם.
דו"ח האו"מ מדגיש שהפילוח הישראלי של הגדה המערבית הביא את המעבר בתוכם להיות מוגבל למחסומי הצבא ולנקודות חנק כמו המנהרות שעוברות מתחת לכבישים המשמשים את המתנחלים הישראלים בלבד.