כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

אורי משגב כותב לידיעות אחרונות על הפיוס הפלסטיני והתרשמותו מעבאס בביקור עם יוזמת ז'נבה ברמאללה

(01/05/2011)

אופס, שוב נגררנו

אורי משגב, ידיעות אחרונות

תראו את הפלסטינים האלה: לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות לתאם את מהלכיהם עם בנימין נתניהו ושמעון פרס. חשוב להם להגיע לקו הסיום של ההכרה במדינה פלסטינית כשהם מאוחדים, לפחות במעטפת. לך תבין אותם.

ייאמר לפחות לזכותם, שהיה להם ממי ללמוד. בנימין זאב הרצל, דוד בן גוריון וחיים ויצמן, אם למנות כמה דוגמאות. מהבחינה הזאת, כמו במונח ההיסטורי השגור, אבו מאזן וסלאם פיאד "עומדים על כנפי ענקים".

כי הנה קיצור תולדות הציונות במילה אחת: יוזמה. סיפורו של עם שלקח את גורלו בידיו. העליות מאירופה, ההתיישבות, הקמת הישוב היהודי ומוסדותיו, ארגון וחימוש הכוח הצבאי היהודי, תנועת ההעפלה, החתירה לתכנית החלוקה, הקמת המדינה והפעילות המדינית להשגת הכרה, העלאת יהודי המזרח והגוש הסובייטי - כולם מופת להיסטוריה של יוזמה.

איתה באו, מדרך הטבע, העזה, תנופה ויצירתיות. מדינת ישראל ידעה להפגין אותן לעת צורך גם בשדה הקרב, תחת העיקרון המקודש של העדפת היזמה והעברת הלחימה לשמט היריב. בשעותיה היפות ידעו מנהיגיה לגלות יוזמה גם בזירה המדינית -בגין הדהים עם השלום עם מצרים, רבין חתם על שלום עם ירדן והשיק תהליך מדיני חיוני עם הפלסטינים. אפילו בנסיגות החד צדדיות, בעייתיות ככל שיהיו, הפגינו ראשי הממשלה ברק ושרון יוזמה. לקיחת אחריות לאומית. השארת גורלנו בידינו.

במערכות בחירות נוהגות המפלגות להקים "צוות תגובות" ולהעמיד בראשו דובר חד ומהיר לשון. בנימין נתניהו יכול היה להיות ראש צוות תגובות מצוין. הבעיה שהוא מתנהל כך כראש ממשלה. עוד לא יבש הדיו על ראשי התיבות של הסכם הפיוס הפנים פלסטיני המתגבש בקהיר, ונתניהו כבר זימן לחדרו מצלמות ומיקרופונים. חמור סבר ומאופר היטב, גינה את המהלך והזהיר מפני התוצאות. כך מתנהג קמפיינר, לא מנהיג.

זה לא משנה אם מדובר במשט טורקי, בנפילת משטרים ערביים, בהכרה בינלאומית במדינה פלסטינית או בפיוס בין פתח לחמאס: שוב ושוב נתפסת ישראל עם נתניהו כשהיא מופתעת. מגיבה. נגררת. נעלבת. רוטנת. את היוזמה אנחנו משאירים לצד השני. היוצרות התחלפו. עד אתמול טענו בממשלה שהפיצול הפוליטי בין עזה לגדה המערבית מהווה מכשול להתקדמות מדינית, והזכירו בלעג שאבו מאזן ופיאד לא מייצגים את כלל הפלסטינים. היום מאיימים שם שסיום הפיצול ימנע את קיומו של תהליך מדיני (שממילא אינו קיים). זה עלבון לאינטיליגנציה, ולא רק הפלסטינית.

ביקרתי במוקטעה לפני כמה חודשים, במסגרת מפגש שארגנו אנשי יוזמת ז'נבה עם הצמרת הפלסטינית בגדה. לא בפעם הראשונה התרשמתי מאוד מהופעתו הכנה והכריזמטית של אבו מאזן, מי שנמכר לנו בעבר בזלזול כ"אפרוח מרוט נוצות". מנהיג חכם ומתון, פרטנר אמיתי לשלום, שישראל משכילה לפספס לאורך קדנציה ארוכה ומבוזבזת. לא יהיה לנו שותף טוב ממנו.

האמת היא שבפיוס הפנים פלסטיני טמונים מנופים אדירים: להתקדמות מדינית, להקמת ישות מדינתית מאוחדת שניתן גם לתבוע ממנה אחריות כוללת, לקידום עסקת שבויים ושחרור גלעד שליט. חמאס באופוזיציה רע לרשות הפלסטינית ורע גם לישראל. עדיף שישתין מתוך האוהל: סביר שלעתים יעדיף גם להתאפק.

נכון, ייתכן בהחלט שייגזרו מהמהלך גם התפתחויות מדאיגות או שליליות. אבל למי שבוחר להישאר תמיד בצד המגיב והסביל ממילא אין זכות אמיתית להתלונן. הציונות היא יוזמה. כבר שנתיים שנתניהו נגרר, גורר רגליים, נמנע מלקחת יוזמה. מהבחינה הזאת, מדובר בראש ממשלה פוסט ציוני.