כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

סיכום שני מאמרי דעה פלסטינים מ"אל-קודס" ו"אל-איאם"

(30/06/2010)

מאמר המערכת של "אל-קודס" (30.6.2010) שואל בכותרתו "מה השאירה ישראל מתהליך השלום?!" ובשורה התחתונה שלו טוען כי הגיע הזמן שמדינות ערב והפלסטינים יפנו מסר ברור לקהילה הבינלאומית ולשליחים שלה באזור עם מסר האומר שהם לא יוכלו להמשיך במאמצי שווא לנצח ולא יוכלו להטעות את הציבור על כך שמתנהלים מאמצים להשיג שלום בצל ההתנחלות וייהוד ירושלים המזרחית. ישנה קריאה לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה כלפי הסוגיה הפלסטינית וכלפי הפרובוקציה הישראלית הגלויה כלפי החוק הבינלאומי והלגיטימציה הבינלאומית. "בלתי מתקבל על הדעת שנהיה עדים באופן יומיומי לעוד מכשולים הנערמים מול השבת זכויות הפלסטינים והערבים ובאותו זמן אומרים שישנו תהליך שלום או מאמצי שלום, מהם נותר רק שמם הנוצץ", כותב סיום המאמר.

הפובליציסט האני אל-מצרי מתייחס (אל-איאם, 29.6.2010) למהות האיומים על פירוק הרש"פ, ותוהה דרך כותרת מאמרו האם איומים אלו מושמעים כדי לפרק את הרש"פ או להצילה. סאיב עריקאת במסגרת כנס של מכון שלום בינלאומי בוושינגטון דרש מהקוורטט ומהממשל האמריקאי ללחוץ על ישראל להקים מדינה פלסטינית לפני סוף השנה, וציין כי הרש"פ לא תכריז על עצמאות באופן חד צדדי. עריקאת אמר בפעם השלישית בפחות משנה כי האופציה של פירוק הרש"פ תהיה "מונחת בתוקף" בקרוב, אם לא יגיעו לפתרון של שתי מדינות במסגרת זמנים מוגדרת. דברים אלו הזכירו לכותב את הסיפור על הרועה והזאב. עריקאת מתואר כמי שמאיים בפעם השלישית בפירוק הרשות ופעם אחרת בפתרון המדינה האחת כאילו הרשות היא מעמסה על הסוגיה הפלסטינית והישג לישראל. אם הרשות היא אכן מעמסה יש לפרקה ללא דיחוי, ולסגת ממכלול המדיניות שהולידה אותה. בפועל הפכה הרש"פ למציאות ונהייתה אחראית על אספקת השירותים לעם הפלסטיני, הנמצא תחת הכיבוש של 1967. הרש"פ שחררה את ישראל מחלק מהאחריות ומסמכויות מסוימות.

אל-מצרי טוען כי פירוק הרש"פ לא יחזיר אוטומטית את הסכסוך לטבעו המקורי כסכסוך בין הכיבוש לעם הנמצא תחת כיבוש. לכל היותר יוביל פירוק הרש"פ לצמיחת תופעה של רשויות מקומיות רבות הנאבקות זו בזו, כשאחת קוראת לעזרתה של ישראל כנגד האחרת. מצב זה יוביל לאנארכיה ולהפקרות ביטחונית. אל-מצרי סובר שפירוק הרש"פ גם לא יוביל להקמת מדינה אחת מפני שיש בכוחה של ישראל למנוע את הדבר, אותו היא תופשת כגרוע ומסוכן.

ב"מסמך האסירים" (מסמך ההסכמה הלאומית) מצוין בסעיף החמישי שהרשות היא הישג לאומי. פירוק הרש"פ הונח בכוח על השולחן לאחר כישלון תהליך המו"מ ואבדן התקווה ביכולתה של זו להגיע לפתרון לאומי, וכן לאחר שראו כי ההתנגדות המזוינת הסבה דם, חורבן ואבדות שהיו כבדים בהרבה מההישגים שהביאו. אל-מצרי טוען כי הניסיון מהשנה הנוכחית הוכיח כי ישנה אפשרות לשלב בין הרשות להתנגדות עממית, כמו למשל על ידי החרמת תוצרת מההתנחלויות והפסקת עבודה בהן; התנגדות לנורמליזציה עם ישראל והחרמתה בעולם מבחינה תרבותית, מדינית, כלכלית, הסברתית וחוקית. הוא קורא לרש"פ לחזור להיות זרוע של אש"פ ושל ה"תכנית הלאומית", במקום לשמש כרשות חלופית או מקבילה לאש"פ. יש להוביל שינויים במבנה ותפקידי הרש"פ ולא לפרקה.

אל-מצרי טוען שכיבוד ההסכמים החתומים צריך להיעשות ע"י שני הצדדים, ובמצב הנוכחי לא יתכן שרק הפלסטינים הם אלו המכבדים אותם. כמו כן על הרש"פ להתנגד לתיאום ביטחוני עם ישראל, כל עוד ישראל ממשיכה במהלכיה הנוכחיים בשטחים ומתחמקת מכל היוזמות, המאמצים והחלטות מדינות ערב והעולם כולו שמטרתן לייצר שלום.

אל-מצרי טוען כי תגובת ישראל לשינוי מבני ברש"פ עשויה להיות מלחמה כנגדה. מלחמה זו עשויה להביא לפירוק הרש"פ, אך יש הבדל גדול בין לאיים בפירוק הרש"פ לבין הפלתה ע"י ישראל – דבר שעשוי לגרור את העולם לכפות פתרון לסכסוך אותו לא תאהב ישראל.