כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

מחמד יאע'י, "אלאיאם": הצעת ההודנה של "חמאס" מספקת הזדמנות עבור עבאס

מחמד יאע'י, "אלאיאם" (31/12/2006)

אין מניעה מלחזור פעם נוספת על כך ש"חמאס" הצהירה ובכנות על קצה הגבול אליו היא יכולה להגיע בהסדר עם ישראל. ההסדר עם ישראל הוא בדמות הודנה ארוכת טווח המתבססת על כך שארץ פלסטין היא הקדש מוסלמי שבלתי אפשרי ולא ניתן להפקירה בשום מצב. ההודנה פה מהווה מוצא למשבר. המשבר הוא משבר של אי יכולתה של "חמאס" לסטות מעיקרי אמונתה הדתית. ההודנה מאפשרת ל"חמאס" הזדמנות לטעון כי האופק המדיני שלה אינו סגור. הנייר של "חמאס" מספק לה הזדמנות פנימית לטעון כי יסודות הצעתה יציבים ואין היא נסוגה מהם, וכך היא תניח את אפשרות הבחירה בפתרון שלה בידיים של הקהילייה הבינ"ל וישראל. "חמאס" מנסה לחכות את הנביא, מחמד, אשר ערך את הסכם הפיוס עם משפחות מכה (הסכם חודייביה) לפני שנתאפשר לו לכבוש את העיר. אבל אנחנו יודעים כי ההודנה הארוכה היא הצעה שלא יושבת בקנה אחד עם הדרישות של פתרון הסכסוך, שצריכות להביא בהכרח לשלום קבוע ולשיתוף פעולה שיסיים את מצב העוינות הארוכה, ויאפשר לדורות הבאים לבנות עתיד משותף במקום להתכונן לעימות חדש, המצוי בהנחה כי ההודנה היא רק שביתת נשק, בין אם לתקופה קצרה או ארוכה.

אך ההודנה של "חמאס" נושאת בתוכה דבר שיכול לסייע לעבאס מדינית ולעזור לדרכו הדוגלת במו"מ. הצעת ההודנה מצידה אינה סוגרת את הדרך בפני הסדר , במידה וישראל רוצה בהסדר עם עבאס. ההצעה אינה מטילה וטו על עבאס. מבחינת "חמאס" עבאס יכול להיפגש עם בכירים ישראלים ולשאת ולתת עימם. "חמאס" גם אינה מטילה וטו על המשך קיום דרישות הקוורטט, שמהוות לחץ על ישראל למהר ולפתוח את סוגיות פתרון הקבע והסדרן. במקום להיכנע ללחץ החיצוני, אשר דורש מהנשיאות ללחוץ על "חמאס" לשנות את מצעה המדיני, דבר שיכשיר את הדרך להתנגשות פנימית, שתוצאותיה יחלישו את כולם, הרי שעל הנשיאות לנהוג בכנות ובמישרין מול אלו הלוחצים עליה. על הנשיאות להסתכל ישר בעיניהם ולומר להם בבהירות רבה, שהצעת ההודנה של "חמאס" היא ההצעה הכי מתקדמת שתנועה זו יכולה להגיע אליה. כתוצאה מכך הלחץ הפנימי על "חמאס", שבא להכריח אותה להשתנות או לנטוש את השלטון, אליו הגיעה בניצחון בבחירות, יביא רק להתנגשויות דמים פנימיות שאינן אינטרס של שום צד: לא של הפלסטינים, לא של הקוורטט וגם לא של ישראל. התנגשויות כאלו משמען סוף הרש"פ וסופו של אש"פ כפי שהוא היום, ושיבה לסכסוך פתוח רחב היקף עם ישראל.

הנשיא עבאס נדרש להזכיר לקוורטט שמדיניותו ומדיניות ישראל הם שהחלישו את המתונים בצד הפלסטיני, ושהגיע הזמן להקשיב לגישתם של המתונים ולנהוג לפיה. לא היה כל רצון פלסטיני או הצעה פלסטינית לשים מצור על ערפאת ולהחלישו ולהחליף את המנגנון המדיני מנשיאותי לפרלמנטרי. לא היה כל רצון פלסטיני להפוך את "השחיתות" והיעדר "הדמוקרטיה" מנושאים שצריך לטפל בהם במלוא הרצינות לנושאים שנחשבים כתנאים מוקדמים לשחרור הפלסטינים מהכיבוש, שהרי הכיבוש קיים מאז 1967 בגלל השחיתות! ובגלל היעדר הדמוקרטיה!
כעת משווקים סחורה חדשה: הכיבוש קיים וימשיך בשל הימצאות "חמאס" בממשלה. "תגמרו קודם עם "חמאס" וקחו מדינה"...ואז סילוק השחיתות כבר לא ייתפס כחשוב- והדמוקרטיה כבר לא תיתפס כחשובה ואיש לא יקדם אותה כחלק מהאג'נדה שלו. הגרוע מכל זה הוא שנאמר באופן לא מפורש "אתם יכולים להיות מושחתים, אתם יכולים לבטל את הדמוקרטיה בכוח, אך זה לא יצליח לכם כל עוד אתם נותנים ל"חמאס" להישאר בשלטון"...וניתן לכם מדינה!!
הנשיאות נדרשת לנהוג בבהירות עם אחיה לפני שהיא מדביקה להם תווית של כישלון. העברת המאבק הפלסטיני-ישראלי למאבק פלסטיני-פלסטיני לא משרת את חבריהם היותר קרובים מישראל, ולא משרת את חבריהם הרחוקים יותר מישראל- מחנה המתונים בפלסטין ובעולם הערבי. חשובים הם דבריו האחרונים של מלך ירדן כי "הערבים משוכנעים כי ישראל הפסידה במלחמתה האחרונה בלבנון, והם חושבים כי שימוש ביותר כוח מאלץ את ישראל לסגת, וששפת המתונים לא נושאת פירות מפני שהמתונים לא מצליחים ליישם את מטרותיהם דרך דו-שיח ומו"מ".

ההודנה של "חמאס" מספקת את הרקע והאקלים להסדר מדיני, שאינו מהווה הכרח, אלא אם כן ישתף את עבאס. "חמאס" רוצה לשרוד בשלטון, רוצה הפסקת אש שתאפשר לה לחזק את כוחה, רוצה ליישם את הרפורמה אותה הבטיחה לציבור הבוחרים בה. כמו כן "חמאס" רוצה לשכנע את האנשים כי לא ניתנה לה הזדמנות ליישם את הבטחתה. דבר זה מספק הסבר לכך שלא ארע כל שינוי ממשי בפופולריות של "חמאס" למרות המצור. חשוב עוד יותר מכך הוא שהצורך של "חמאס" בהודנה שקול כנגד צורכו של עבאס לפתוח את ערוץ המשא ומתן, ושקול כנגד הצורך של העולם הערבי המתון לסיים את הסכסוך עם ישראל, ושקול כנגד הצורך של "פתח" לבנות עצמה מחדש ולסדר את שורותיה מבפנים. על הנשיאות לראות את הגורמים האלו כגורמים שמחזקים את עמדתה ומעמדה ואת הצורך של העולם בהם. כל זה מצריך להשתמש בהצעת ההודנה בשיתוף בין "פתח" ו"חמאס" כאמצעי לחץ לטובת פתיחת ערוץ משא ומתן סופי עם סדר יום קבוע יחד עם צד שלישי שיסייע לשני הצדדים להתגבר על הבעיות שבהכרח יופיעו במהלך הדיון על הסדר הקבע.

הפלסטינים לא מוכרחים להילחם זה בזה תחת שום אמתלה. הם לא התבקשו להוכיח את רצונם להיות שותפים בתהליך שלום והסדר קבע. הם לא חייבים להרכיב ממשלת אחדות לאומית או ממשלת מומחים כדי שתקל את החיים על הקוורטט, בין אם זה לטובת המשא ומתן או לטובת סיום המצור הכלכלי. לו היה הקוורטט רציני בנוגע למשא ומתן הסופי, הרי שהוא לא היה מחכה לניצחון "חמאס" כדי להסתייע בו, והיה דוחף את המשא ומתן המדיני עם ישראל קדימה ישר אחרי ניצחון עבאס בבחירות לנשיאות לפני שנתיים. לו היה הקוורטט רציני בכוונתו לחזק את מעמד הנשיאות, הרי שהיה מאפשר להעביר את כספי משכורות פקידי הרשות לפחות דרך משרדו של עבאס, במקום למנוע את הכספים האלו מהפלסטינים ולהפיל על "חמאס" את האחריות לכך. האנשים יודעים מה מתרחש סביבם, יודעים מי מטיל עליהם מצור ולמה.