כן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבהכן להסכם - תומכים ביוזמת ז'נבה
English Русский الموقع الفلسطيني
עקבו אחרינו בטוויטר הצטרפו אלינו בפייסבוק ערוץ יוזמת ז'נה ביוטיוב
שומרים על קשר

ז'נבה בשטח
היכנסו לצפות בסרטון מי אנחנו

לאן מובילה אותנו האידיאולוגיה של ביבי נתניהו? ד"ר רון פונדק, מראשי יוזמת ז'נבה, כותב ל"הארץ"

(31/07/2012)

אזור ביבי סי

רון פונדק 30.07.2012 - פורסם ב"הארץ"

לקח זמן, אבל נראה שהאידיאולוגיה המדינית של ראש הממשלה פוענחה. האוניברסיטה באריאל, דו"ח השופט אדמונד לוי, יותר מאלף התחלות בנייה בהתנחלויות ופעילות ישראלית אינטנסיבית באזור סי שבגדה המערבית - כל אלה מאפשרים להצביע על עיקרי המדיניות המנחים את בנימין נתניהו.

למרות המציאות הנוחה כרגע - אין פיגועים, אין לחץ בינלאומי, אין אופוזיציה - נתניהו מבין שהאדמה רועדת מתחת לרגלי הפרויקט הציוני, וגם הוא יודע לחבר מספרים. ישראל אינה יכולה לספח מיליוני פלסטינים ולהישאר מדינה יהודית. מה הפתרון? בעבר התנגד נתניהו נחרצות למדינה פלסטינית, אך מאז נאום בר-אילן הוא דבק בנוסחת שתי מדינות לשני עמים. לכאורה, היינו אמורים לשמוח: האידיאולוגיה של אוסלו ניצחה. הבעיה היא שהאופן האופרטיבי שבו מתרגם נתניהו את התפישה הזאת מסכן את קיומה של מדינת ישראל.

יישום פגום וחלקי של הסכמי אוסלו הביא לכך שהרשות הפלסטינית שולטת רק על השטחים המכונים איי ובי, המהווים כ-40% מהגדה. אלו מפוזרים כמו ארכיפלג של כמאה איים בים הגדול של שטח סי - 60 האחוזים שבשליטת ישראל - מנותקים זה מזה ומתקיימים בחסדי צה"ל. שטח סי כולל הרבה התנחלויות, מעט פלסטינים, ובעיקר שטחים פתוחים שחלקם היו אמורים, במסגרת ההסכמים, לעבור לידי הפלסטינים עד 1999 - דבר שמעולם לא נעשה.

את התפישה החדשה אפשר לכנות "ביבי סי". מטרת-העל של ביבי פשוטה, הטקטיקה מתוחכמת, והתוצאות הרסניות. היעד הוא לשלוט על מקסימום שטח עם מינימום פלסטינים, ולטעון שהפלסטינים יכולים להקים מדינה עצמאית על שאר השטח.

בתרחיש הזה ישראל שולטת על הכניסות והיציאות של המדינה הפלסטינית, על משק המים, על בקעת הירדן, על ים המלח, על המרחב האלקטרו-מגנטי, על רוב חלקי ירושלים ועל הגבול עם ירדן. מרחב הגמישות לשיחות על הסדר קבע יצטמצם ליצירת רצף טריטוריאלי למדינה הפלסטינית באמצעות מנהרות וגשרים, ולשאלה כמה (מעט) משטחי סי תסכים ישראל להעביר לה. פריסת 124 ההתנחלויות ומאה המאחזים, בתוספת מה שהוגדר בעבר כ"מפת האינטרסים", מובילה למסקנה שנתניהו יהיה מעוניין לספח כ-40% מהגדה. צריך לזכור שבשיחות אבו מאזן-אולמרט, שכמעט הניבו הסכם, הציע אולמרט סיפוח של כ-6% תמורת פיצוי טריטוריאלי זהה, ובהצעת קלינטון דובר על 3%-6% ופיצוי.

כבר היום יש סיפוח דה-פקטו של שטחי סי. גבול הגדר כבר אינו רלוונטי והסיפוח הזוחל מתרחש עמוק בשטח הגדה ונושק למרכזי האוכלוסייה הפלסטיניים ברמאללה, בשכם ובחברון. ישראל משקיעה מיליארדי שקלים בשטחי סי ומונעת באופן מתוכנן פיתוח תשתית פלסטינית בהם. במקביל מתקיים קמפיין מתוחכם לשינוי התודעה הציבורית ביחס לשטחי סי, שדו"ח לוי הוא חלק ממנו. זאת ועוד, לנוכח הצעות להחיל את הריבונות הישראלית על "כל היישובים ביו"ש" יוכל נתניהו לטעון שתוכניתו מתונה יחסית.

בשטח מתהווה מציאות שלא תהיה ממנה דרך חזרה. אם המגמה תימשך, גם אם יגיעו לשלטון מנהיגים דוגמת יצחק רבין או אהוד אולמרט, שירצו לחזור לנוסחת שתי מדינות על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים - המצב לא יאפשר זאת. ההידרדרות לכיבוש הגדה, להתפרקות הרשות הפלסטינית ולשלטון אפרטהייד תהיה מהירה. מדיניות הסיפוח דה-פקטו תביא להחלשה נוספת של המחנה הפלסטיני המתון, שייאלץ להודות שאין סיכוי להביא לסוף הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית בת קיימא באמצעות מו"מ לשלום. במקביל יבינו העולם המערבי והערבי לאן מועדות פני ישראל. המשמעות עלולה להיות הרת גורל, החל מניתוק היחסים עם מצרים וירדן, דרך חרמות באירופה ובארה"ב, ועד לשינוי הגישה העולמית כלפי ישראל, בדומה ליחס לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.